יואב גלנט ויריב לוין - חכמים על חלשים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יואב גלנט ויריב לוין - חכמים על חלשים

אין איש מקצוע שחולק על הצורך לסייע לאוכלוסייה הבדואית, הסובלת מעוני נורא ■ לשם כך נערכה תוכנית חומש שהוקצו לה 3 מיליארד שקל ■ השרים גלנט ולוין חסמו בציניות את אישורה כדי לקדם את עצמם פוליטית ■ האם השר אורי אריאל יהיה חכם מהם?

4תגובות
אשה ממשפחת נסררה. הפרה נרכשה בהלוואה
אייל טואג אייל טו

זה היה אחד מאותם רגעים מכוננים, שלא עוזבים אותך כל החיים. חגית רובינשטיין, מנהלת קרן קורת - קרן פילנתרופית המעניקה אשראי זעיר לנשים עניות - לקחה אותנו ב–2011 לסיור ביישובים הבדואיים בנגב, כדי להציג בפנינו כמה מהנשים שקיבלו אשראי מהקרן. כך הגענו לשתי נשים ממשפחת נסררה, שתיהן חיות יחד בשורת פחונים עלובה - בלי חיבור למים, חשמל, ביוב או תקשורת - בפזורה של כסייפה. שתיהן נשואות לאותו הבעל (זה לא חוקי, אז מה?) וביחד יש להן 15 ילדים. לפי עדותן, הבעל "עובד בלשכה" - כלומר, חי מקצבאות הביטוח הלאומי, ולכן הנשים הן אלה שפירנסו את המשפחה.

לשם כך נזקקו שתי הנשים לאשראי מקרן קורת. אחת מהן לקחה הלוואה של 1,000 שקל, וקנתה בסכום הזה פרה. פרה אחת, בודדת. את הפרה היא חולבת, מכניסה את החלב (הלא מפוסטר) לבקבוקים ריקים של קוקה קולה, ומוכרת לשכניה. השנייה לקחה הלוואה של 4,000 שקל ורכשה עשר כבשים, גם כן למטרות של ייצור גבינה וצמר.

חגית רובינשטיין, מנהלת
קרן קורת
אייל טואג אייל טו

הפרה האחת ועשר הכבשים, יחד עם תמיכה מינימלית של קצבאות הביטוח הלאומי, פירנסו את 17 הנפשות המרכיבות את המשפחה - לבד, באמצע השממה, בלי תשתיות כלשהן. לולא ראינו את שתי הנשים במו עינינו היינו חושבים שמדובר בסוג של בדיה, שמישהו התבלבל בין מדינה נחשלת באפריקה למדינת ישראל של 2011.

אבל לא, אין כאן בלבול. כך מתקיימות חלק מהמשפחות בפזורה הבדואית בנגב גם כיום. קרן קורת ממשיכה לעבוד בפזורה ולהעמיד הלוואות בסכומים זעירים לנשים שאין להן מקור פרנסה אחר, אלא שכעת היא כבר עושה זאת מטעם המדינה. מאז 2011 מיישמת המדינה תוכנית חומש לסיוע לחברה הבדואית, בסכום של 1.3 מיליארד שקל. אחד הכלים שהמדינה משתמשת בהם הוא העמדת תקציבים לקרן קורת, כדי שזו תמשיך לסייע לאחרונת הנשים המוחלשות במדינת ישראל.

אין אוכלוסייה מוחלשת יותר מזו, ואין עוני נורא יותר מזה של מי שמפרנסות 15 ילדים מהכנסות שמגיעות מפרה אחת ועשר כבשים. רובינשטיין, אגב, עידכנה השבוע כי שתי הנשים פרעו את ההלוואות שלהן לקרן.

נתונים בכתבה

תקציב כפול

בעיתוי מושלם פורסם השבוע דו"ח מעקב של המרכז להעצמת האזרח, בראשות תומר לוטן, שעקב אחר הצלחתה של תוכנית החומש לחברה הבדואית ב–2012–2016. הדו"ח מהלל את התוכנית, ואת אמצעי הבקרה עליה. המערך לשילוב החברה הבדואית במשרד החקלאות, האמון על הטיפול הממשלתי בחברה הבדואית, עקב בעצמו אחר הביצוע של סעיפי התוכנית השונים, ודיווח בשקיפות ראויה לציון מה יושם, מה לא ומה היו הקשיים והחסמים בסעיפים שלא יושמו.

לפיכך, דו"ח המעקב של המרכז להעצמת האזרח משבח קודם כל את ניהול תוכנית החומש, ולאחר מכן את הישגיה - לתוכנית היו לא מעט תרומות חשובות בתחום קידום התעסוקה, הקמת אזורי תעסוקה חדשים, הרחבת פעילות המשטרה ועיר ללא אלימות, וכן הרחבת שירותי התחבורה הציבורית.

ואולם היו גם לא מעט קשיים. למשל, משרד התחבורה הצליח להרחיב את שירותי האוטובוסים רק לשני יישובים בדואיים בנגב. ליישובים האחרים הוא לא הצליח להיכנס ולא הצליח לסלול בהם כבישים, בגלל בעיות של פלישות לקרקע ותביעות בעלות שאינן מאפשרות סלילת כבישים מסודרת. לכן, מעט האוטובוסים המשרתים את האוכלוסייה הבדואית עוברים רק על הצירים הראשיים, והבדואים צריכים לצעוד קילומטרים בחום של הנגב כדי להגיע לתחנות. גם כך האוטובוסים עמוסים מאוד, במיוחד בקווים שמובילים למקומות כמו מכללת ספיר או מכללת אחווה, המציעות לבדואים אופק ותקווה.

בנוסף, הדו"ח מפרט את הכשלים שהיו בפיתוח של כמה מאזורי התעסוקה החדשים. משרד הכלכלה העביר את התקציבים, אבל אלה לא מומשו מכיוון שהרשות המקומית הבדואית לא הצליחה לפתח את הגישה אל אזור התעסוקה החדש. בלית ברירה, התקציב הוסט מזה של תכנון אזור תעסוקה לכזה המיועד לתמיכה ברשות המקומית, כדי לנסות להתגבר על הכשלים הפנימיים בתוך הרשות עצמה.

אישה בדואית תולה כביסה
אילן אסייג

הרשויות הבדואיות בנגב הן העניות בישראל - כולן מדורגות בעשירון החברתי־כלכלי הנמוך ביותר, שלא נכללת בו שום רשות נוספת פרט לרשויות הבדואיות בדרום. למעשה, מצבן של הרשויות הבדואיות עלוב כל כך, שבפועל הן אינן מתפקדות - אינן מגישות שירותים עירוניים פרט לשירותי החובה של חינוך ורווחה.

הקשיים הללו ממחישים עד כמה 1.3 מיליארד שקל שהושקעו בחברה הבדואית בנגב, כחלק מתוכנית החומש הקודמת, הם רק טיפה בים הצרכים והצרות של הבדואים - ועד כמה קשה, גם עם הרבה תקציבים והרבה כוונות טובות, לעזור לבדואים לעזור לעצמם.

על רקע הלקחים האלה תוכננה תוכנית החומש החדשה של החברה הבדואית, הפעם עם תקציב כפול - של 3 מיליארד שקל - ועם השקעות ממוקדות בכמה כשלים מבניים עיקריים של החברה הבדואית בנגב. כך, התוכנית כללה תקציב חריג של 500 מיליון שקל לסיוע שוטף לרשויות המקומיות הבדואיות, שנועד ללמד אותן לנהל את עצמן ביתר יעילות. מתן התקציב הותנה בהגשת תוכניות פיתוח מצד הרשויות עצמן.

"אנחנו רוצים לראות את הבדואים מקבלים סמכות, אבל גם לוקחים אחריות - כשהמדינה כאן כדי לתת להם את הכלים לעשות זאת", הסבירו במשרד החקלאות, וברשות לפיתוח הבדואים בראשות יאיר מעיין. באותה הרוח, התוכנית כללה תקציבים ייעודיים להמשך עידוד התעסוקה ופיתוח אזורי תעסוקה; לשיפור החינוך הבדואי הכושל - גם לבניית אלפי כיתות חסרות וגם לתמיכה בשיפור ההוראה וההישגים הלימודיים; לשיפור מערכת הרווחה של האוכלוסיה הענייה ביותר בישראל; וכמובן, לתחום הדיור.

לצד תוכנית החומש, מקדם שר החקלאות, אורי אריאל, גם תוכנית רחבת היקף לפתרון מצוקת הדיור בפזורה הבדואית. התוכנית היא לבנות לבדואים 25 אלף יחידות דיור במימון כמעט מלא של המדינה. תקציב רשות מקרקעי ישראל לצורך זה עשוי להגיע ל–10 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות.

"ספסרי מצוקה"

אין אף איש מקצוע בממשלה שחולק על חשיבותה של תוכנית החומש, ועל הצורך הדחוף לסייע לאוכלוסיה הענייה ביותר בישראל. תוכנית החומש החדשה הוכנה לאחר חודשים רבים של עבודה, בשיתוף עם משרדי ממשלה רבים, בהובלת משרדי האוצר והחקלאות, ועל בסיס ניתוח הממצאים של תוכנית החומש הקודמת.

"הממשלה עובדת מצוין", אומר לוטן. "אם רק היו נותנים לפקידים לעבוד, הם היו עושים את עבודתם נאמנה - הניהול של תוכנית החומש הקודמת של הבדואים, הפקת הלקחים ממנה, והבנייה על בסיסה של תוכנית החומש החדשה הם בדיוק הדרך המקצועית שבה צריך לעבוד".

כמה חבל שהפוליטיקה, כמו תמיד, מקלקלת לדרג המקצועי בממשלה. ציניקנים אטומים, במקרה זה השרים יריב לוין ויואב גלנט, חסמו את אישור תוכנית החומש בממשלה. הסיבה, כרגיל, היא לאומנית: מה פתאום בונים לבדואים יחידות דיור חדשות בלי לאכוף קודם את פינוי הפחונים העלובים שלהם ברחבי הפזורה. לוין אף הגדיל לעשות וטען כי הדרך היחידה להבטיח שהבדואים יפנו את הפחונים שלהם היא רק "לבנות יישובים יהודיים על אדמת הנגב".

שר התיירות, יריב לוין
אמיל סלמן

במציאות, כמובן, יש אכיפה של בנייה בלתי חוקית בחברה הערבית בכלל, והבדואית בפרט - מכיוון שהעניין הועלה בממשלה כתנאי לאישור תוכנית החומש לחברה הערבית בממשלה לפני שנה, ומאז היקף האכיפה עלה מדרגה. בנוסף, במציאות משרד הפנים ומינהל התכנון מתנגדים בתוקף להצעה להקים יישובים יהודיים חדשים בנגב, מפני שברור כי אלה יבואו על חשבון חיזוק היישובים הקיימים - בדואיים ויהודיים גם יחד - ולכן זו מחלוקת תכנונית, שאינה קשורה כלל לשיקולים לאומיים.

העובדה שמחזיקים שתי נשים, 15 ילדים, פרה אחת ועשר כבשים בני ערובה במחלוקת תכנונית, היא כמובן נבזות לשמה. אף שר לא היה מעז לעשות כך לילדים יהודים.

יואב גלנט, שר הבינוי
עופר וקנין

האמת העצובה היא שאף מדינה שפויה אינה מעמידה תנאים לעניים כדי שתעזור להם, בוודאי לא כשמדובר בעניים שחיים ברמת חיים כמו זו של מדינה נחשלת באפריקה. מדינת רווחה נורמלית מסייעת לענייה מכיוון שזו חובתה החוקית, ובמקביל אוכפת עבירות על החוק - בלי לקשור ביניהם. שני הדברים חייבים להיעשות במקביל. אם נמשיך להעמיד תנאים לאוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל, שגם כך לא יודעות לעזור לעצמן, לעולם לא נקדם את העניים ולא נחלץ אותם מעוניים - מה שמבטיח את המשך ההידרדרות של הבדואים, המשך הגידול בתקציבי הקצבאות והסיוע להם והתגברות העוינות של הבדואים אל מדינתם. האם יכול להיות שלכך בדיוק מכוונים שרי הממשלה?

"ספסרי מצוקה, ציניקנים, פירומנים, פחדני פריימריז" - כך כינה השר לשעבר בני בגין את קיצוני הליכוד, שמנעו לפני שלוש שנים את אישור החוק להסדרת תביעות הבעלות של הבדואים בנגב. אין לנו אלא להיתלות באילנות גבוהים. לוין וגלנט הוכיחו השבוע שהם פחדנים עלובים, שמקדמים את עצמם פוליטית על חשבון האזרחים החלשים ביותר. הם חכמים על חלשים. מעניין יהיה לראות אם שר החקלאות יידע להיות חכם מהם.

 

אייל טואג אייל טו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#