3 מיליארד שקל בחמש שנים: המהפכה שמתכננת הממשלה ביישובי הבדואים - כללי - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

3 מיליארד שקל בחמש שנים: המהפכה שמתכננת הממשלה ביישובי הבדואים

על פי התוכנית שתתקבל היום - הגדולה מסוגה אי פעם - יוקצו 1.2 מיליארד שקל לבניית כיתות ביישובים הבדואיים, 320 מיליון שקל לשיפור איכות החינוך ו500 מיליון שקל להבראת הרשויות

5תגובות
היישוב הבדואי אבו קוידר בנגב
אליהו הרשקוביץ

הממשלה צפויה לאשר היום תוכנית חומש בהיקף חריג של 3 מיליארד שקל לחברה הבדואית בדרום, שהגישו שר האוצר, משה כחלון, ושר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל. עוד כוללת התוכנית הוצאה פוטנציאלית של 10 מיליארד שקל מתקציב רשות מקרקעי ישראל, בהתאם לקצב ההתקדמות של בניית 25 אלף יחידות דיור ביישובים הבדואיים. את תוכנית החומש מובילים הרשות לפיתוח הבדואים במשרד החקלאות, בראשות יאיר מעיין, ואגף הפיתוח של החברה הבדואית בנגב במשרד החקלאות, בראשות יריב מן.

תוכנית החומש נועדה לקדם את החברה הבדואית, שהיא החברה הענייה בישראל. כל הרשויות המקומיות הבדואיות, ורק הן, ממוקמות בדירוג הכלכלי־חברתי הנמוך ביותר של הרשויות בישראל — הרשויות החרדיות והערביות העניות ממוקמות כולן בדירוגים גבוהים יותר. למרבית הרשויות הבדואיות יש חשב מלווה. הרשויות מתקשות מאוד להתרומם כלכלית הן בשל היעדר מקורות הכנסה והן בשל תביעות הבעלות על קרקעות שנמצאות במרכז היישובים ומגבילות מאוד את פיתוחם. כתוצאה מהמצוקה הקשה הרשויות הבדואיות בפועל אינן מתפקדות — הן אינן מגישות שירותים עירוניים פרט לשירותי חינוך ורווחה המחויבים על פי חוק.

המצב הקשה של הרשויות משקף את העוני הנורא בחברה הבדואית, והפערים העצומים שלה גם בהשוואה לחברה הערבית. ב–2014 שיעור הזכאות לבגרות היה 47% מקרב תלמידי י"ב (לעומת 59% בחברה הערבית, 65% בחברה היהודית), ו-30% מקרב השנתון (לעומת 48% בקרב הערבים ו–53% בקרב היהודים). רמת ההכנסה הממוצעת לנפש היתה 1,200 שקל לחודש (לעומת 2,400 שקל בחברה הערבית, 5,300 שקל בחברה היהודית).

שיעור התעסוקה היה כ–40% (לעומת 53% בחברה הערבית, 60% בחברה היהודית). רק 30% מילדי הגן למדו באופן סדיר, רק 64% מבני 18 למדו בתיכון, רק 5% הגיעו ללימודים אקדמיים. וזאת בשעה ששיעור הגידול הטבעי של החברה הבדואית הוא הגבוה בישראל (מהגבוהים בעולם) — 3.7% בשנה, לעומת 2.3% בחברה הערבית ו–2% בחברה היהודית.

לאור הנתונים הקשים של החברה הבדואית, וחוסר התפקוד של הרשויות המקומיות הבדואיות, תוכנית החומש מנסה להתמקד בסיוע לחברה הבדואית בארבעה תחומים עיקריים: חינוך, תשתיות, תעסוקה ושלטון מקומי. בארבעת הנושאים הללו תשקיע המדינה 3 מיליארד שקל בחומש הקרוב. 1.5 מתוכם הם תקציבים שיבואו מתוך תוכנית החומש לחברה הערבית כולה — החלטה 922 שהקצתה לחברה הערבית 9.5 מיליארד שקל בחומש. בנוסף, משרד החינוך ישקיע עוד 800 מיליון שקל מתקציבו בבינוי כיתות.

הסעיפים הגדולים ביותר בתוכנית הם אלו של בינוי כיתות — 1.2 מיליארד שקל, בשל הריבוי הטבעי הגבוה של החברה הבדואית (60% מהבדואים הם מתחת לגיל 19), והעובדה שחלק גדול מבתי הספר והגנים ממוקמים כיום במבנים יבילים. סעיפי החינוך כוללים גם השקעה נוספת 320 מיליון שקל לשיפור איכות החינוך הבדואי, כולל הגיל הרך, חינוך בלתי פורמלי, חינוך טכנולוגי, נוער בסיכון ועוד. תוכנית החינוך בחברה הבדואית תלווה בהצבת יעדים בתחום של צמצום הנשירה, העלאת הזכאות לבגרות, צמצום הפערים במבחני המיצ"ב וכן שיפור איכות ההוראה.

בנושא של איכות ההוראה מושם דגש מיוחד לנוכח הבעיה הקשה של ריבוי מורים שלומדים בירדן ובחברון, ולכן אינם שולטים בשפה העברית ובנוסף מעבירים מסרים חינוכיים שאינם תומכים במדינת ישראל. היעד של התוכנית הוא שבתוך חמש שנים 80% מהמורים הבדואים יהיו מי שהוכשרו בישראל.

נקודה רגישה נוספת היא חוסר ההצלחה של החברה הבדואית בהשכלה הגבוהה. 110 מיליון שקל יושקעו בהקמת מכינות לבדואים, כדי למשוך אותם ללמוד בישראל ולא בחברון. נשקלת האפשרות של הקמת מכללה בדואית, הגם שיש מי שמתנגדים לכך בטענה שהדבר ישמר את הבידול במקום להוביל לשילובם בחברה הישראלית.

החברה הבדואית - הענייה בישראל

סעיף משמעותי נוסף בתוכנית הוא סיוע לרשויות המקומיות באמצעות מתן תקציב מיוחד של חצי מיליארד שקל שנועד לקיום השוטף שלהן. עם זאת, התקציב מותנה בכך שהרשויות יכינו תוכניות פיתוח משלהן. כלומר, המטרה היא לחייב את הרשויות הבדואיות לקחת אחריות על מצבן, ולהתחיל להתקדם גם בשיעורי גביית ארנונה וגם בתוכניות פיתוח. רשות שלא תצליח להציג תוכנית פיתוח לא תקבל תקציבים.

המדינה, בכל מקרה, מסייעת לרשויות באמצעות השקעת 100 מיליון שקל בבניית מוסדות ציבור, 30 מיליון שקל בבנית אזורי מסחר מקומיים ו-500 מיליון שקל בפיתוח אזורי תעסוקה מרחביים גדולים. בנוסף המדינה תעניק תקציב מיוחד לאשכול הנגב המזרחי, כדי שיקלוט לתוכו את הרשויות הבדואיות החלשות ויבצע תוכניות פיתוח אזוריות יחד עמן.

על היעדר מקורות ההכנסה של הרשויות הבדואיות המדינה מנסה לענות באמצעות תקציבים להקמת אזורי תעסוקה, וכן השקעה של 340 מיליון שקל בעידוד התעסוקה — מהם 85 מיליון שקל למרכזי הכוון לתעסוקה, 64 מיליון שקל למסלול סבסוד תעסוקה של עובדים בדואים וכן מענקים לעסקים קטנים ולמפעלים.

פתרון לסכסוך הקרקעות

במקביל לתוכנית החומש הכלכלית־חברתית, המדינה מנסה לקדם את פתרון סכסוך הקרקעות עם הבדואים — תביעות הבעלות הרבות של הבדואים, שמונעות את פיתוח היישובים הבדואיים המוסדרים, וגם מקבעות כ–100 אלף בדואים לחיים מחוץ ליישובים, בפזורה, בלי חיבור לתשתיות.

לשם כך הרשות לפיתוח הבדואים מתחילה במהלך ענק של בניית 25 אלף יחידות דיור חדשות לבדואים, פי עשרה מהיקף הבנייה שנעשה עד היום, במהלך חמש השנים הקרובות. יחידות הדיור ייבנו ברובן על חשבון המדינה, מתוך תקציבי רשות מקרקעי ישראל, ועל קרקעות בבעלות המדינה — כדי לעקוף את בעיית תביעות הבעלות. לתושבי הפזורה יחידות הדיור החדשות יינתנו כמעט בחינם, ולתושבי היישובים הבדואיים המוכרים הם ינתנו בסבסוד עמוק.

התקציבים שהוקצו לתוכנית הסיוע במיליארדי שקלים

בנוסף, המדינה מנסה להתקדם גם בפתרון תביעות הבעלות. ועדה בראשות יאיר מעיין תבחן מחדש את היקפי הפיצוי שהוצעו לתובעי בעלות בעבור ויתור על הקרקעות שלהם — מאז שנקבע הפיצוי המחיר לדונם קרקע בנגב קפץ במאות אחוזים, ולכן הפיצוי המוצע אינו אטרקטיבי ואינו מעודד את תובעי הבעלות לוותר על תביעתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#