צה''ל, בתי מלון ואולמות אירועים זורקים לפח מזון ב-3.5 מיליארד שקל בשנה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צה''ל, בתי מלון ואולמות אירועים זורקים לפח מזון ב-3.5 מיליארד שקל בשנה

דו"ח של ארגון לקט ישראל ו-BDO זיו האפט: שיאני הבזבוז הם גופים פרטיים, ובראשם אולמות אירועים, שמשמידים מזון בעלות 1.17 מיליארד שקל בשנה שממנו ניתן היה להציל 13 מיליון ארוחות ■ בחו"ל פועלים לצמצום של אובדן מזון, אך ממשלת ישראל מזניחה את העניין

17תגובות
חדר אוכל צבאי
עופר וקנין

צה"ל מבזבז בשנה מזון בשווי של 300 מיליון שקל — כ–0.5% מתקציבו ל–2016, וכשליש מתק­ציב ההסעדה הצבאי — כך קובע הדו"ח הלאומי ל–2016 על אובדן מזון של ארגון לקט ישראל, העוסק בחלוקת תרומות מזון לנזקקים, וחברת רואי החשבון BDO זיו האפט.

לפי הדו"ח, שהוצג אתמול, אפשר היה לחלק לנזקקים כ–40% מהמזון שנזרק בצה"ל בשנה, או 14.5 מיליון ארוחות בעלות של 117 מיליון שקל.

מהדו"ח עולה גם כי שווי המזון המבוזבז במשטרה ובשב"ס מסתכם בכ–57 מיליון שקל מתוך תקציב הסעדה של 116 מיליון שקל. מתוך 57 מיליון השקלים אפשר היה להציל מזון בשווי של 16 מיליון שקל, או כ–2.5 מיליון ארוחות בשנה.

במוסדות החינוך נזרק בשנה מזון בשווי של 80 מיליון שקל מתוך תקציב הסעדה של 490 מיליון שקל. מתוך כך, לפי הדו"ח, אפשר היה להציל 2 מיליון ארוחות בעלות של 14 מיליון שקל. אובדן המזון בבתי החולים נאמד ב–190 מיליון שקל בשנה מתוך תקציב הסעדה של 580 מיליון שקל. מתוך כך אפשר היה להציל מזון בשווי של 57 מיליון שקל, או כ–10.5 מיליון ארוחות.

בזבוז ניכר בבתי מלון ובמסעדות

עם זאת, לפי הדו"ח, מבזבזי המזון הגדולים ביותר בישראל הם גופים פרטיים, ובראשם אולמות אירועים, שמשמידים מזון בעלות של 1.17 מיליארד שקל בשנה, שממנו ניתן היה להציל 13 מיליון ארוחות בשווי של 490 מיליון שקל. בזבוז ניכר נמצא גם בבתי מלון ובמסעדות. במקרים אלה אין מדובר בכספי משלם המסים שנזרקים לפח, כמו בצבא ובמשטרה, אלא בכספי לקוחות שמזמינים ומוכנים לשלם מכספם את המחיר, שמגלם גם השמדת מזון.

בעולם כולו מתבזבז כשליש מהמזון שמיוצר בשלבי הגידול, השינוע, האחסון והצריכה. ואולם, בעוד שמדינות מפותחות התחילו כבר לפני 10–15 שנה ליישם צעדים שונים לצמצום הבזבוז, בישראל לא מתבצעים מהלכים ממשיים ברמה ממשלתית, למעט הצעות נקודתיות, שאינן מתקדמות אפילו לכדי החלטה ממשלתית.

שווי המזון האבוד בישראל בשנה, לפי הדו"ח, הוא 19.5 מיליארד שקל. השוק המוסדי (שכולל גופים כמו צה"ל, המשטרה, בתי הספר, אולמות האירועים, בתי המלון ומקומות עבודה) אחראי לאובדן של מזון בשווי של כ–3.5 מיליארד שקל, שמתוכו אפשר היה להציל מזון בשווי של כ–1.1 מיליארד שקל.

משקל המזון האבוד בישראל הוא 4.4 מיליון טונה. מחציתו — 1.2 מיליארד טונה בשווי של 8 מיליארד שקל — בר הצלה. שיעור אובדן המזון בישראל אינו שונה מבמדינות אחרות בעולם, והוא בממוצע 33%. לפני כשנתיים קבע מבקר המדינה כי לא קיימת בישראל מדיניות לאומית לצמצומו של בזבוז מזון, וכי היא אחת המדינות הבודדות ב–OECD שלא קבעה מדיניות כזאת.

כמה כסף מוציאים על מזון
הוצאה חודשית לנפש סטנדרטית, לפי מאיונים

מתמקדים ברווח, בלי לחשוב על אובדן המזון

לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, ממשלת ישראל צריכה ללכת בעקבות ממשלות אחרות שפועלות לצמצום של אובדן מזון. לדבריו, יש לקבוע חובת הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים במכרזים ממשלתיים, כנהוג בארה"ב, ולחייב גופים ממשלתיים לחלק מזון עודף דרך עמותות. "יש לקבוע יעד ממשלתי למניעה של אובדן מזון", אמר כרוך. "האחריות לכך היא של הממשלה. צריך לקחת את הדו"ח הזה ברצינות. אין איש שלא היה מתנגד לזרוק לפח 33% מהכסף שלו. הצלת מזון יכולה לסייע בצמצום פערים".

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, הוסיף: "עלותו של בזבוז המזון בישראל הוא כשליש מתקציב משרד החינוך ושווה ערך לבזבוז של כ–650 שקל בחודש למשפחה בישראל". לדבריו, המטבחים המוסדיים אינם שמים להם ליעד לחסוך במזון אלא אם כן יש בכך רווח כספי. גם בצבא, אמר רוב המטבחים הופרטו ומנוהלים על ידי חברות הסעדה מסחריות, שפועלות למטרת רווח. "לכן השאלה שיש להתמקד בה אינה מה לעשות כדי לצמצם את האובדן, אלא מה לעשות עם העודפים. העובדה שאותן ארוחות נזרקות במקום להיתרם, היא איוולת", אמר הרצוג.

משתלם לא לבזבז מזון
הכדאיות למשק מהצלת מזון, במיליוני שקלים בשנה

"הצלת מזון יעילה יותר מתמיכה ישירה"

"כל שקל שמושקע בהצלת מזון מניב מזון ב–3.6 שקלים", הדגיש הרצוג. לדבריו, "הצלת מזון היא סיוע שמשפיע הרבה יותר מאשר תמיכה ישירה. לדוגמה, עלות ההסעדה של תלמידים כיום מסתכמת ב–250 מיליון שקל בשנה. אם היו לוקחים את הסכום הזה ומצילים באמצעותו מזון שנזרק — אפשר היה להקציב 900 מיליון שקל להסעדת תלמידים".

לדברי הרצוג, ההוצאה בישראל לצריכת מזון היא 16% מסל ההוצאות של משק בית, לעומת 6% בארה"ב. "מדינות אחרות מאמצות יעדים. היינו צריכים להקדים אותן משום שהאי־שוויון ובעיית יוקר המחיה חמורים יותר בישראל".

לפי הדו"ח, יש שלושה חסמים עיקריים שמונעים הצלת מזון בהיקף גבוה בישראל. החסם הראשון הוא כשל שוק. להציל ק"ג מזון עולה 1.40 שקלים, אף ששווי השוק של חלק ממוצרי המזון נמוך מסכום זה מפני שהם עומדים בפני תפוגת תוקף, או שאינם נראים יפה. עם זאת, מבחינת הנזקק יש למזון ערך תזונתי מלא. החסם השני הוא כלכלי — חשש מפגיעה במכירות ומקניבליזציה. רוב הרשתות אינן מעוניינות למכור מוצרים שהתוקף שלהם עומד לפוג במחיר נמוך, מחשש שהלקוח לא ירצה רכוש את המוצר במחיר המלא.

החסם השלישי הוא חשש מתביעות משפטיות. תורם יכול להעביר מזון ראוי, אבל אין לו שליטה על התהליך. בארה"ב חוקק חוק "השומרוני הטוב", שקובע כי מי שתורם לעמותה מוכרת בתום לב חסין מתביעה משפטית. בישראל יש הצעת חוק דומה, אך היא נמצאת בשלבי חקיקה התחלתיים, ואינה מתקדמת. עוד בארה"ב, חברות שרוצות לספק מזון לגופים ממשלתיים, מחויבות לתרום עודפים; ובצרפת, למשל, רשתות מחויבות לתרום את המזון שהיו זורקות במצב אחר. "אנחנו מפגרים בדור שלם בנושא חקיקה ומדיניות בנושא הצלת המזון", אמר הרצוג.

לדברי כרוך, "הצעד החשוב ביותר הוא לקבוע יעד לצמצום של אובדן המזון. האו"ם יצא בהצהרה על כך, אך ישראל לא הצטרפה ליוזמה. בנוסף, יש לקדם את חוק עידוד הצלת מזון, שנמצא על שולחנה של ועדת הרווחה והבריאות ואינו מתקדם. חוק זה נועד לפתוח את החסם לתרומת חברות שממתינות למטרייה משפטית. כמו כן, יש לעודד חברות ממשלתיות לתרום עודפי מזון, ולחייב גופים שמתקשרים חוזית עם הממשלה כנותני שירותים לתרום את עודפי המזון שלהן".

בזבוז המזון בעולם
אובדן מזון בק"ג לנפש, בשנה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#