כחלון ניצל את החקירות נגד נתניהו כדי להכריז על הפחתת מסים נוספת - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון ניצל את החקירות נגד נתניהו כדי להכריז על הפחתת מסים נוספת

ארבעה ימים בלבד לאחר הורדת מס ההכנסה ומס החברות, הודיע שר האוצר כי בכוונתו לנצל את העודפים בגביית המסים ב-2016 להורדת מס נוספת כבר בחודשיים הקרובים ■ הנגידה פלוג התנגדה להורדות המסים הקודמות ■ על הפרק: הורדה נוספת של המע"מ, מס ההכנסה ומס החברות

42תגובות
שר האוצר משה כחלון. מה שבאמת מרגש אותו זה לראות אנשים שזוכים במכרזי מחיר למשתכן
עופר וקנין

שר האוצר, משה כחלון, אמר בשבוע שעבר כי הוא שוקל הורדת מסים כבר בחודשיים הקרובים, לאחר שגביית המסים ב–2016 היתה גבוהה מההערכות. בראיון לערוץ 2 ביום חמישי אמר כי עוד לא הוחלט אילו מסים יירדו ובכמה.

כחלון לא ציין בכמה ההכנסות ממסים ב–2016 גבוהות מהיעד שקבעה הממשלה, אך הערכות של מומחי מס מדברות על עודף גבייה של 4–6 מיליארד שקל, ואולי אף יותר. יעד גביית המסים ל–2016 עודכן על ידי משרד האוצר כמה פעמים בשנה החולפת, ותמיד כלפי מעלה. היעד האחרון, שקבע אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ביולי 2016, הוא 282.5 מיליארד שקל.

כחלון בחר לבשר לציבור על כוונתו להוריד מסים ארבעה ימים בלבד לאחר שנכנסה לתוקף הורדת מס הכנסה ומס חברות, שעליה הכריז עוד ב–2016.

בחוגים פוליטיים בירושלים מעריכים כי מאחורי הודעת כחלון עומדת לא רק הסיבה הפיסקלית, עודף בגביית המסים, אלא גם סיבות פוליטיות — ובהן העובדה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עסוק בחקירת המשטרה נגדו; והצטרפות השר לשעבר אבי גבאי, שהיה מאנשיו של כחלון, למפלגת המחנה הציוני. כחלון נפגע בעבר מכך שראש הממשלה ייחס לעצמו הישגים כלכליים, והוא מעריך כי במקרה הזה, פרסום הידיעה על כוונתו להוריד מסים באותן שעות ממש שבהן נתניהו נחקר על ידי המשטרה, יגרום לציבור לזהות אותו כמוביל היחיד של המהלך.

ירידה מתמשכת
הכנסות הממשלה ממסים, כשיעור מהתמ"ג*

ככל הידוע, כחלון לא עידכן את נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לגבי כוונתו. פלוג התנגדה להורדת המס הקודמת של כחלון, ואף נתנה לכך ביטוי ציבורי וטענה כי הורדת מסים פוגעת ביכולת המדינה להשקיע בחינוך, בבריאות וברווחה. ההערכה באוצר היא כי הנגידה תתנגד גם להורדת המסים הנוספת.

חשבונאות יצירתית

הנתונים המדויקים לגבי גביית המסים ב–2016 נמצאים בידי בכירי משרד האוצר כבר מתחילת השבוע שעבר, אך הם יפורסמו רק השבוע ובשבוע הבא. גם נתוני הגבייה והוצאות הממשלה ב–11 החודשים הראשונים של 2016 פורסמו באיחור רב. ייתכן שבאוצר עוסקים במה שנקרא בעגת הכלכלנים "חשבונאות יצירתית" — כלומר, ניצול העודפים כדי להגדיל תקציבי משרדים ממשלתיים ב–2016 ו–2017 "מתחת לשולחן".

כבר ברור כי 1.5 מיליארד שקל מהעודפים יועברו לקרן הפיצויים של מס רכוש. כמו כן, חלק מהעודפים מיועדים לכיסוי הגירעון שעלול להיווצר בתקציב עקב סירוב קק"ל להעביר כספים לתקציב המדינה ב–2017–2018.

ההערכה באוצר היא כי גם ב–2017 וב–2018 גביית המסים בפועל תהיה גבוהה, ככל הנראה גבוהה בהרבה, מיעדי הגבייה שנקבעו לשנתיים הקרובות על ידי אגף הכלכלן הראשי — 293.7 מיליארד שקל ב–2017 ו–307.2 מיליארד שקל ב–2018.

לא ברור מדוע הכלכלן הראשי קובע יעדי גבייה נמוכים בשנים האחרונות. למשל, היעד ל–2017 קרוב מאוד לגבייה בפועל ב–2016 — וזאת אף שב–2017 בנק ישראל צופה צמיחה של 3.2% ואינפלציה של כ–1% לפחות, מה שצפוי להביא לגביית מסים בהיקף של סביב 300 מיליארד שקל ב–2017. יש גורמים נוספים שעשויים להגדיל את היקף הגבייה ב–2017–2018, כמו מהלכים להעמקת הגבייה, מלחמה בהון השחור והחרפת המלחמה בתכנוני מס.

הגבייה גבוהה מהתחזיות
הכנסות המדינה ממסים, במיליארדי שקלים

שלוש אפשרויות

לדברי כחלון ביום חמישי האחרון, העודף בגביית המס שייך לציבור, והוא יוחזר לו דרך הורדת מסים, שתגדיל את היקף הכסף הפנוי שבידי האזרחים ותעודד צמיחה במשק.

הדיונים בצמרת האוצר על הורדת המסים עדיין לא התחילו, וחלק מבכירי האוצר שמעו על כוונות השר מהתקשורת. מחר אמורה להתקיים ישיבה של הנהלת האוצר, ובה יעלה הנושא לראשונה. האפשרויות העיקריות להפחתת מסים הן הורדה של המע"מ, של מס ההכנסה, של מס החברות — או שילוב של אלה.

שיעור המע"מ ירד באוקטובר 2015 מ–18% ל–17%. הפחתת המע"מ ב–1% תקטין את הכנסות המדינה ב–4.2 מיליארד שקל בשנה. בפני האוצר שתי אפשרויות לכאורה של הורדת מע"מ — בחצי אחוז ל–16.5% או באחוז שלם ל–16%.

האפשרות השנייה הפתוחה בפני האוצר היא הורדת מס ההכנסה. רק ב–1 בינואר השנה נכנסה לתוקף הורדת מס הכנסה לבעלי משכורות נמוכות ובינוניות־נמוכות.

האפשרות השלישית היא הפחתת מס החברות — שהורד גם הוא ב–1 בינואר, מ–25% ל–24%. הורדה נוספת של 1% במס החברות מתוכננת ל–1 בינואר 2018. כל הורדה של 1% במס החברות גורעת כ–900 מיליון שקל בשנה מהכנסות המדינה ממסים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#