דרושה חשיבה פרועה: ישראל מחפשת את ווייז הבאה - ומוכנה לשים על זה כסף - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרושה חשיבה פרועה: ישראל מחפשת את ווייז הבאה - ומוכנה לשים על זה כסף

ההכנסות מתחבורה חכמה בעולם יגיעו ל-9 טריליון יורו עד 2030 - ובשבועות הקרובים תוגש לממשלה תוכנית להפיכת ישראל למעצמה בתחום ■ בשלב ראשון יושקעו 250 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות

32תגובות
פסטיבל סיטי מושן לתחבורה חכמה בתל אביב, נובמבר 2016
עופר וקנין

אין ישראלי שלא מכיר את אפליקציית ווייז, שכבר שינתה את הדרך שבה כולנו נוהגים. בפועל, למותג ווייז יש נוכחות בעיקר בישראל. בשאר העולם ווייז נבלעה בתוך החברה שרכשה אותה תמורת 1.1 מיליארד דולר, גוגל. 70% מהמידע על התנועה באפליקציית גוגל מפות — כמובן, הגדולה מסוגה בעולם — מבוססים על הטכנולוגיה של ווייז. כלומר, המהפכה של ווייז משנה את התנועה בכל רחבי העולם, גם אם זה נעשה תחת מותג אחר.

ההצלחה של ווייז, סטארט־אפ ישראלי ששינה ומשנה את העולם, מעוררת תיאבון. למעשה, ווייז אינה ההצלחה היחידה של ישראל בתחום של שינוי פני התחבורה. חברת מובילאיי, המייצרת מערכות בטיחות המזהות סטייה מנתיב והתקרבות למכוניות אחרות, מוערכת ביותר מ–7.5 מיליארד דולר — למרות הקרע שנוצר בינה לבין חברת טסלה, מפתחת המכונית האוטונומית הבולטת בעולם. גם אפליקציית התחבורה הציבורית moovit נהנית כבר מ–15 מיליון משתמשים ב–800 ערים בעולם (חברת moovit ביקשה לעדכן את הנתונים בדו"ח. לטענתה, יש לה כבר 50 מיליון משתמשים ב-1,200 ערים) . המספרים האלה לכדו את תשומת לבן של ענקיות הרכב העולמיות, ובין היתר ב.מ.וו השקיעה בחברה.

>> "אי־אפשר לעצור את הדהירה במכירת מכוניות פרטיות - וגם לא צריך"

בנוסף, אפליקציית הזמנת המונית גט טקסי זכתה להשקעה של 300 מיליון דולר מפולקסווגן. באותה נשימה כדאי להזכיר הצלחה ישראלית בולטת נוספת, מוכרת פחות — חברת ואלנס, שפיתחה שבב להעברה ועיבוד של כמויות גדולות של נתונים במהירות גבוהה במכונית החכמה, ופועלת בשיתוף פעולה עם חברת דיימלר (מרצדס). על אלה צריך להוסיף את מרכז הפיתוח של ג'נרל מוטורס (GM) הפועל בישראל מ–2008 וכבר מעסיק 250 מפתחים, את דיימלר שפותחת בימים אלה מרכז פיתוח משלה ואת רנו שמשתעשעת גם היא עם רעיון דומה.

תעשייה מאיצה קדימה

כל הדוגמאות הללו, לצד נוספות, מוזכרות בדו"ח מקיף של חברת הייעוץ האסטרטגי הגרמנית רולנד ברגר, שהוגש באחרונה למינהלת לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה. הכותרת של הדו"ח, "תעשיית התחבורה החכמה והאוטונומית של ישראל", מסגירה את היומרה שעומדת מאחריו: בשבועות הקרובים תוגש לאישור הממשלה התוכנית הלאומית לקידום התחבורה החכמה, שבשלב ראשון תכלול הקמת צוות ייעודי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר ומנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר, שכל תפקידו יהיו לעסוק במדיניות הנדרשת כדי להפוך את ישראל למעצמת תחבורה חכמה.

איחור אלגנטי

הצוות ינסה לקבוע את מנגוני היישום הנדרשים לשם קידום התוכנית הלאומית לתחבורה חכמה שעקרונותיה כבר שורטטו על ידי מינהלת תחליפי הדלקים במשרד ראש הממשלה.

לתוכנית שישה עקרונות: הקצאת שטחים פיזיים לשם ביצוע ניסוי תחבורה; הנגשת כל מאגרי הידע הממשלתיים בתחום התחבורה לשימושם של מי שרוצים לפתח פתרונות טכנולוגיים; קידום שיתופי הפעולה בין התעשייה לבין האקדמיה — למעשה יצירת מעין MIT ישראלי, שיחבר חוגים כמו גיאוגרפיה, הנדסה, ארכיטקטורה, תכנון אורבני והמדען הראשי לשם קידום רעיונות של טכנולוגיה מתקדמת בתחום התחבורה; שינוי הרגולציה כדי שאפשר יהיה לבצע ניסויים ופיתוחים בישראל, למשל נהיגה בלי שתי ידיים על ההגה; תמיכה בפיתוחים חדשים ובפיילוטים; מיפוי כולל של כל הדרכים, החניונים, הצמתים והרמזורים בישראל. ההצעה, שתובא לממשלה בשלב ראשון תהיה, ככל הנראה, להשקעה של 250 מיליון שקל בחומש הקרוב בעידוד התחבורה החכמה בישראל.

במידה רבה, הממשלה יצאה עם תוכנית לאומית לתחבורה חכמה לאחר שתעשיית ההיי־טק הישראלית הסתערה על התחום. עם זאת, האיחור האלגנטי של הממשלה עדיין אינו מדאיג. לפי הנתונים של חברת רולנד ברגר התחבורה החכמה היא אחת מהתעשיות המערערות — תעשיות המפתחות טכנולוגיה חדשנית שמשנה את פני הענף שבו היא פועלת — הבולטות בעולם כיום. אין לאיש ספק כי הטכנולוגיות של התחבורה החכמה עומדות לשנות מן היסוד את המודל העסקי של כל יצרני הרכב, של כל מפעילי התחבורה הציבורית ושל כל משרדי התחבורה בעולם.

דרושה: חשיבה פרועה

על פי התחזית, עד 2030 יגיע היקף ההכנסות מהתחום ל–7.5–9 טריליון יורו, והיקף הרווחים יסתכם בכ–550 מיליארד יורו. זוהי הזדמנות ענקית בשל ההיקפים האדירים שמדובר בהם וגם מכיוון שמדובר בטכנולוגיה מערערת. אומת הסטארט־אפ השוכנת לחופי מזרח הים התיכון היא בעלת יתרון יחסי מובהק בטכנולוגיות מערערות, המחייבות חשיבה פרועה מחוץ לקופסה.

עד כמה מדובר בחשיבה פרועה, כדאי להזכיר רעיונות כמו אורות שמתחלפים ברמזורים לפי מצב התנועה, אוטובוסים שמדלגים על תחנות בהתאם למספר האנשים הממתינים בתחנה, אוטובוסים שאוספים אנשים מבתיהם בהתאם להזמנות שלהם, מכוניות שמתקשרות זו עם זו לצורכי בטיחות או ניהול תנועה, חניונים שבהם המכונית מחנה את עצמה, מכוניות שבולמות את עצמן בשל יכולתן לחזות תאונה, ולבסוף — כנראה לא לפני 2030 — מעבר של עולם הרכב למכוניות אוטונומיות רובוטיות.

500 סטארט־אפים מחפשים דרך

עולם של מכוניות רובוטיות יהיה גם עולם של מכוניות חשמליות בלבד, עם בטריות שנטענות בתוך שניות, ועם מערכות תשלומים והזמנה מתקדמות שיאפשרו לציבור להזמין נסיעה או לחלוק נסיעה בנוחות מרבית. חיזוי לחצי תנועה ותנועת נוסעים יהיו כמובן חלק הכרחי מניהול מערכות התחבורה המתקדמות הללו. כך, גם פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים יהיה חלק מהתעשייה — המכונית האוטונומית לא יודעת לתדלק את עצמה, היא כן יודעת להתחבר לנקודת טעינה.

מי שיספגו מכה מהשינוי הטכנולוגי הזה הם יצרני הרכב. החברות יראו את מושג המכונית מאבד מיוקרתו ואת המותג שלהן מאבד משמעות — בעידן המכוניות הרובוטיות ייוצרו הרבה פחות מכוניות, הן ייסעו הרבה יותר ותתקיים תחרות מחירים עזה בין היצרנים. גם תחום שיתופי הנסיעה, שנתפש כיום כתעשיית עתיד, עלול להיפגע בהיעדר מכוניות פרטיות שניתן לחלוק את הנסיעות בהן. לעומת זאת, מדינות שיהיו בחזית הטכנולוגית של פיתוח הטכנולוגיות ויתיאימו את מערכי התחבורה שלהן לטכנולוגיות הנדרשות, עשויות לקטוף פירות עצומים.

הדו"ח של רולנד ברגר קובע כי ישראל נמצאת בנקודת זינוק מהטובות בעולם להרוויח מהשינוי. מצד אחד אין לנו יצרני רכב שעומדים להיפגע, ומצד אחר אנחנו מובילים טכנולוגית בתחומי האלקטרו־אופטיקה, הביג דאטה, החיזוי, וגם בתחום המעבר לרכב חשמלי. למעשה, כבר כיום פועלים בישראל יותר מ–500 סטארט־אפים שעוסקים בתחום. בסך הכל מדובר ב–2,000 יזמים ובכ–200 מחקרים שממוקדים בתחומים המשיקים לתחבורה חכמה.

הסטארט־אפים זקוקים למדינה

ההצלחות הראשוניות, כמו ווייז, מובילאיי, גט טקסי ומוביט עוררו את התיאבון ואת ההתלהבות. רק שלהבדיל מתחומי טכנולוגיה אחרים, דווקא בתחום התחבורה החכמה זקוקים הסטארט־אפים לסיוע של המדינה, או בעיקר להבטחה שלא תעמוד בדרך ותפריע. כך, נדרשת רגולציה כדי לאפשר לבצע ניסויים בתחומי התחבורה, להכשיר שטחי ניסויים ולהנגיש מידע על התחבורה שבידי המדינה. ההנגשה כוללת למשל, פתיחה של מאגר משתמשי הרב־קו לשימוש ציבורי, לרבות המידע היכן כל משתמש רב־קו עלה לאוטובוס והיכן הוא ירד, כדי לאפשר בניית מודלים של חיזוי תנועת נוסעים; ומיפוי אונליין של כל הדרכים בישראל — ממש ברמת הסדק בכביש, שהמכונית האוטונומית צריכה לדעת על קיומו בזמן אמת.

כל אלה נחוצים כדי שמהפכת התחבורה החכמה תוכל לקרום עור וגידים. וזאת, נוסף על הקצאת תקציבי רשות החדשנות במטרה לעודד פיתוחים טכנולוגיים רלוונטיים. כדי לוודא שישראל לא תחמיץ את ההזדמנות מוקם הצוות שיעסוק בעיקר בשאלות של כיצד מיישמים תוכנית לאומית לתחבורה חכמה. העובדה שהצוות מוקם במשרד ראש הממשלה, תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובתמיכת המועצה הלאומית לכלכלה, מלמדת על החשיבות שמייחסים לנושא. רק אפשר לקוות שיכולת היישום הבעייתית מאוד של ממשלת ישראל לא תוביל את הכוונות הטובות אל הגיהנום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#