מכונת הפערים: כך מפלה המדינה את הרשויות המקומיות החלשות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכונת הפערים: כך מפלה המדינה את הרשויות המקומיות החלשות

שר הפנים החליט השבוע כי הרשויות החלשות באשכולות 3-1 יקבלו את מלוא מענק האיזון שלו הן זכאיות, במקום מענק מופחת ששולם עד כה, אך המענקים ימשיכו להיות משולמים לפי נוסחה שאינה מעודכנת ושמפלה לרעה את הרשויות החלשות בייחוד את הערביות

6תגובות
הכניסה לשגב שלום. הרשות הענייה מפרנסת גם את אנשי הפזורה הבדואית
אליהו הרשקוביץ

בעיירה הבדואית שגב שלום, שמדורגת - יחד עם כל העיירות הבדואיות - בעשירון התחתון של הרשויות המקומיות בישראל, יש 9,500 תושבים רשומים. בפועל, הרשות המקומית משרתת כמעט 30 אלף תושבים.

20 אלף התושבים נוספים הם תושבים שקופים - אנשי הפזורה הבדואית, שהמדינה אינה מכירה ביישובים שלהם, ולכן הם אינם נספרים כתושבים של אף יישוב מוכר. אלא שתושבי הפזורה מקבלים שירותים, משגב שלום כמובן: הם לומדים בבתי הספר של העיירה, משתמשים בשירותי טיפת חלב שלה, מקבלים טיפול של מערכת הרווחה, שולחים את ילדיהם למתנ"ס, וגם נקברים בבית העלמין המקומי.

כ-10% מהתקציב של שגב שלום מוצא על תושבי הפזורה, רק שהעיירה אינה מקבלת על כך כל פיצוי מהמדינה. במענק האיזון שהמדינה משלמת לשגב שלום, ושנועד לסייע לה, בהיותה רשות מקומית מהעניות ביותר בישראל, נספרים רק תושבי היישוב עצמו - תוך התעלמות מתושבי הפזורה.

"עשרות אלפי תושבי הפזורה הבדואית לא משויכים לאף רשות מקומית, ולכן לא משלמים ארנונה, אך גם בקושי מקבלים שירותים עירוניים, ואף רשות לא מקבלת בגינם מענק איזון. מדובר בתושבים שאינם נספרים, ואי־אפשר להשלים עם כך", אמר על כך בראיון ל–TheMarker ממלא מקום מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן. כהן מקים ועדה שתבחן כיצד "ייספרו" תושבי הפזורה לצורך מענק האיזון שיינתן לעיירות הבדואיות שנושאות אותם על כתפיהן.

נתונים בכתבה

עיוות ניהולי

רק שהתושבים השקופים של הנגב הם רק ההתחלה של בעיית מענק האיזון בישראל. שר הפנים, אריה דרעי, קיבל השבוע החלטה חשובה. הוא החליט כי הרשויות המקומיות החלשות ביותר של ישראל, שמדורגות בדירוג החברתי־הכלכלי באשכולות 1–3 (מתוך עשרה אשכלות), יקבלו את מלוא מענק האיזון המגיע להן. "זהו צעד חשוב לצמצום פערים בין רשויות", אמר דרעי. "רשויות מקומיות במדד סוציו־אקונומי נמוך, הזקוקות לסיוע תקציבי כדי לאפשר את השירות הטוב ביותר לתושב, ייהנו ממענק איזון של 100% מענק".

ההחלטה של דרעי מחייבת תיקון אחד והבהרה אחת. התיקון הוא שההחלטה חלה רק על הרשויות המקומיות היהודיות והדרוזיות באשכולות 2 ו–3. לרשויות החלשות ביותר, באשכול 1, דרעי לא הוסיף מענקי איזון: האשכול החלש ביותר מורכב כיום אך ורק מרשויות בדואיות (אין בו רשויות יהודיות או רשויות ערביות שאינן בדואיות), והרשויות הערביות והבדואיות כבר קיבלו הבטחה למענק איזון מלא במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית. לפיכך, ההחלטה של דרעי מהשבוע רק מצרפת רשויות יהודיות ודרוזיות חלשות לרשויות הערביות החלשות עוד יותר מהן, בקבלת מלוא מענק האיזון.

תוספת המענק השנתית תסתכם ב–200 מיליון שקל ל–67 הרשויות הערביות החלשות, ו–60 מיליון שקל ל–25 הרשויות היהודיות והדרוזיות שצורפו אליהן עתה. סכומם של מענקי האיזון בתקציב 2017 הוא 3.1 מיליארד שקל, והם נחלקים בין 197 רשויות מקומיות, מתוך 255 הרשויות המקומיות שבישראל.

ההבהרה הנדרשת היא שההחלטה לשלם את מלוא מענק האיזון היא אכן תקדימית, משום שככל הידוע, ב-15 השנים האחרונות המדינה לא שילמה את מענק האיזון המלא.

מענק האיזון הוא תוספת התקציב שהמדינה מעבירה לרשויות מקומיות חלשות, בניסיון לצמצם פערים בין הרשויות. מחקר של מחלקת המחקר של הכנסת קובע כי מענק האיזון אכן משיג את מטרתו: ב–2015 מענק האיזון הממוצע לתושב ברשויות החלשות (אשכולות 1–4) היה 576 שקל, לעומת 261 שקל ברשויות בינוניות (אשכולות 7–5) ו-37 שקל ברשויות חזקות (אשכולות 8–10). המענק הוא דיפרנציאלי, והוא אכן משולם יותר לחלשים מאשר לחזקים.

נתונים בכתבה

לאור חשיבותו הסוציאלית של מענק האיזון, אי־אפשר שלא לתמוה לנוכח המציאות שבה המענק אינו משולם במלואו. לפי הנתונים של הכנסת, ב–2010–2015 המדינה שילמה 80%–90% ממענק האיזון המלא. בתקציב 2017–2018 חל שיפור מה, ומענק האיזון אמור להגיע ל–89% מהנוסחה המלאה. ההחלטה של שר הפנים, יחד עם תוכנית החומש לאוכלוסייה הערבית, השלימה לרשויות החלשות את 11% שחסרו להן כדי להגיע למענק האיזון המלא.

הצ'ופר של דרעי יעזור לרשויות החלשות, אבל אי־אפשר שלא להבחין כי הוא בסך הכל מחזיר לרשויות החלשות את מה שהן היו אמורות לקבל בלאו הכי, ורק בגלל עיוות ניהולי של המדינה נמנע מהן בכל השנים.

הבעיות גדלו - הנוסחה לא התעדכנה

מדוע באופן קבוע המדינה משלמת לרשויות החלשות מענקי איזון נמוכים מהמתחייב? כדי להשיב על השאלה הזאת צריך לצלול לשאלה עמוקה עוד יותר - בעניין הנוסחה המחייבת של מענק האיזון. זוהי נוסחת ועדת גדיש, שפורסמה ב-2004, על סמך נתונים ל–2002, ולא עודכנה ממש מאז. הנוסחה מתבססת על ניתוח ההוצאה הנורמטיבית (רגילה) של כל רשות מקומית בהתאם למעמדה הכלכלי־חברתי, ולאחר מכן על ההכנסה הנורמטיבית של אותה רשות, בהתאם למה שמדינה מצפה שהיא תצליח לגבות במסי ארנונה. את הפער בין ההוצאה להכנסה אמורה המדינה להשלים לכל רשות מקומית בנפרד.

נוסחת גדיש נחשבת מוצלחת למדי, אבל במקורה היא לא היתה נטולת בעיות, ובחלוף 12 שנה מפירסומה, ו–14 שנה מהחישובים שעליהם היא התבססה, הבעיות רק תפחו והלכו. בוועדת גדיש, למשל, לא הכירו בהוצאות כמו הטמנת פסולת, איכות הסביבה, או חובה שהוטלה על הרשויות להשתתף עם המדינה בתקציבי חינוך ורווחה.

בעיה קשה יותר קשורה בנוסחת ההכנסה הנורמטיבית שקבעה ועדת גדיש. זו נועדה בין השאר לתמרץ רשויות חלשות להתאמץ ולגבות ארנונה. באמצע שנות ה-2000 היו הרשויות הערביות במשבר ניהולי קשה, שאופיין בין השאר בגביית ארנונה נמוכה במיוחד. כדי למנוע מצב שבו הרשויות אינן גובות מסים, ואחר כך תובעות מהמדינה להשלים את החסר להן דרך מענק האיזון, הנוסחה קובעת מהי ההכנסה שכל רשות צריכה להגיע אליה.

הבעיה היא שהקביעה הזאת משוללת כל קשר למציאות. בדיקה שערך המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, בראשות אופיר פינס, מצאה כי התעריף שקבעה ועדת גדיש אינו משקלל נכון את ההנחות הניתנות בארנונה לתושבים חלשים - ולכן הרף שנקבע גבוה ב–40% מהמציאותי. מבדיקה שנערכה לגבי הרשויות הערביות, שהן הרשויות החלשות ביותר בישראל, עלה כי גם אם הן יצליחו לגבות 100% מהארנונה - הן עדיין יפגרו ב–27% אחרי הרף שקבעה ועדת גדיש.

בפועל חל שיפור עצום בעשור האחרון בגביית ארנונה ברשויות הערביות, ועל אף זאת 47% מהן אינן מצליחות להגיע למינימום הנדרש לפי נוסחת גדיש, אף שמרביתן גובות יותר מהשיעור שנוסחת גדיש מחייבת - 60% (רובן גובות 60%–98% מחובות הארנונה של תושביהן).

על האפליה בפועל של נוסחת גדיש נגד הרשויות החלשות, ובמיוחד הרשויות הערביות, אין חולק. "מענקי האיזון בתקציב 2017–2018 מסתכמים ב–87% ממענק המודל. חסרים לנו 200–300 מיליון שקל כדי לשלם את המענק המלא", אמר כהן בראיון. "זאת רק חלק מהבעיה בנוסחת מענק האיזון, שמבוססת על נתונים משנות ה–90, ושברור שהיא עושה עוול לרשויות המקומיות החלשות בדרישה מהן להניב מינימום הכנסה. קבעו את מינימום ההכנסה כדי לתמרץ רשויות חלשות לגבות ארנונה - רק שהרשויות החלשות השתפרו מאוד בגביית הארנונה שלהן, וגם אם הן יגבו את מלוא הארנונה, הן לא יוכלו להגיע למינימום ההכנסה שנקבע להן. אנחנו קונסים את הרשויות החלשות דרך הנוסחה לשווא, ומי שנפגעות מזה במיוחד הן בעיקר הרשויות הערביות".

כביש 25
אליהו הרשקוביץ

הוקמה ועדה חדשה

העוול שהמדינה גורמת לרשויות החלשות הוא כפול. ראשית, היא משלימה הכנסה לרשויות חלשות לפי נוסחה שאינה מעודכנת, ושמפלה אותן לרעה. שנית, על חטא האפליה היא מוסיפה פשע, כשהיא אינה טורחת לשלם את מלוא הסכום של מענק האיזון - ושר הפנים צריך לעשות ג'סטה כדי להשלים את מה שצריך היה להיות משולם באופן אוטומטי.

ייאמר לזכותו של דרעי שהוא אכן עשה את המחווה הזאת, אבל זה כמובן רחוק מלהיות מספיק, בגלל הבעיות המובנות בנוסחת מענק האיזון. ייאמר עוד לזכותו של שר הפנים שהוא הקים ועדה לבחינת נוסחת מענק האיזון - לראשונה מאז 2004.

הוועדה עדיין לא סיימה את עבודתה, אבל כבר עתה ברור כי תוספת התקציב שהיא תביא למענק האיזון תהיה פחותה מהצרכים האמיתיים. ככל הנראה, הוועדה תחלק את העוגה של מענק האיזון אחרת - יותר לרשויות החלשות, על חשבון רשויות חזקות (מועצות אזוריות), שמקבלות גם הן מענק איזון מופחת - אבל ספק אם תשנה את נוסחת גדיש, וספק אם תכיר במלוא ההוצאות ובבעיית ההכנסות של הרשויות החלשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#