החשבת הכללית: "נעשה מאמצים עילאיים" לעמוד ביישום תשלומי שוטף פלוס 30 - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החשבת הכללית: "נעשה מאמצים עילאיים" לעמוד ביישום תשלומי שוטף פלוס 30

עבאדי-בויאנג'ו הופיעה בפני ועדת הכלכלה, לקראת הצבעה שנייה ושלישית על חוק "שוטף פלוס 30" בכנסת ■ לדבריה, "לאכוף את החוק על מאות אלפי פעולות - זה נדון לכישלון" ■ בישיבה היום אישרה הוועדה להחיל את החוק גם על מפעל הפיס והטוטו

9תגובות
מיכל עבאדי בויאנג'ו
תומר אפלבאום

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הזהירה היום (ב') במהלך דיון בוועדת הכלכלה כי החלת החוק "שוטף פלוס 30", המחייב את הממשלה ואת מוסדות המדינה לשלם לספקים בתום 30 יום - הוא בעייתי ליישום.

עבאדי-בויאנג'ו הופיעה בפני הוועדה בעת דיון בהצעת החוק לקראת ההצבעה השנייה והשלישית בכנסת. ההצעה היא הצעת חוק ממשלתית, שאוחדה עם הצעות החוק הפרטיות של הח"כים רועי פולקמן (כולנו) ושלי יחימוביץ' (המחנה הציוני). הצעת החוק הממשלתית הוגשה לאחר שפולקמן הגיש בתחילת הקדנציה את ההצעה. יחימוביץ' הגישה את הצעת החוק כבר לפני 7 שנים. בישיבה היום אישרה הוועדה להחיל את החוק גם על מפעל הפיס והטוטו.

החשבת הכללית הסבירה בדיון כי "יש הבדל בין אמירות בחקיקה לביצוע בשטח, והוא יהיה מאוד מורכב. הקושי המרכזי שיהיה לנו הוא מחשובי ומיכוני, של הקשר של הספק עם המשרד הממשלתי. לאכוף את זה על מאות אלפי פעולות זה נדון לכישלון".

עם זאת, היא הוסיפה כי "אנחנו לוקחים על עצמנו מהלך מורכב ולא נמצאים במצב של לסרב להצעת הכנסת. נעשה מאמצים עילאיים לעמוד בזה". עבאדי-בויאנג'ו ביקשה לקבל זמן התארגנות של חצי שנה עד לכניסת החוק לתוקף.

היא הדגישה כי יש הסכמה להצעת הוועדה לתחום את חובת הממשלה לשלם לספקים תוך 45 ימים מאישור החשבונית, ללא צורך בשוטף פלוס, ולשלם לקבלנים ולעבודות בנאיות תוך 85 ימים. בישיבה הקודמת אישרה הוועדה את הסעיף המחייב את הממשלה לשלם לספקים תוך 45 יום מקבלת החשבון, ולא יאוחר משוטף פלוס 30.

לדברי עבאדי-בויאנג'ו, כי "במשך שנים התנגדנו לחקיקה מכל סוג שהוא שמחייבת את המדינה. עשינו מאמצים, באופן עקבי, לשפר את ימי התשלום של משרדי הממשלה".

ח"כ שלי יחימוביץ  אמרה כי מדובר בהצעת חוק שהונחה שוב ושוב מזה 7 שנים, אבל לא התקדמה. "זה דבר בסיסי שאדם שעושה את עבודתו יקבל את כספו בזמן ואבסורד שדווקא המדינה היא זו שמפרה את הכלל הזה. החוק עמוס בהחרגות, מעל ומעבר למה שהייתי רוצה, חלקן הגיוניות, וחלקן תוצאה של לחצים עזים שהופעלו על חברי הכנסת ואני מסתייגת מרבות מהן. אני מבקשת שלא נהיה יותר קשובים לבקשות להחרגות", אמרה יחימוביץ'.

ח"כ פולקמן הוסיף כי ברמת ההצהרות כולם מסכימים להצעה, אבל כשמתחילים לרדת לפרטים מגלים שכולם לא מסכימים. "זה לא הצעה מושלמת אבל יש פה פשרות הגיוניות בדרך לשנות את מוסר התשלומים בישראל", אמר. הוא התייחס גם למפעל הפיס ואמר כי נתוני הרווח שלו מעידים שאין לו שום תירוץ לדחות תשלומים לספקים.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) התייחסה להצעה להחריג את מערכת הבריאות ואמרה כי צריך לטפל במוסר התשלומים במערכת, וכי להחריג אותה זה בלתי סביר בעליל. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בנושא כי יש במערכת הבריאות מסלולי התחשבנות ייחודיים. לדבריו, יש לעשות סדר והמשרד לא מתחמק מכך, אך צריך לתת למשרד סמכות לקבוע הסדרים המתאימים למערכת.

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) שניהל את הישיבה אמר כי "בדיוק היום פורסם ששנת 2016 הייתה שנת שיא בסגירת עסקים - 43 אלף מהם נסגרו השנה". נשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), רועי כהן, אמר כי 12 אלף מתוך 43 אלף העסקים שנסגרו בשנה האחרונה נסגרו רק בגלל בעיות בתזרים המזומנים. "בראשון בכל חודש עובדי המדינה והרשויות המקומיות מקבלים משכורת ואם עובד מדינה אחד לא יקבל המדינה תיסגר, אז אין שום סיבה שבעלי העסקים יצטרכו לחכות 60 ואפילו 90 או 180 יום למשכורת שלהם", אמר כהן.

יו"ר מרכז השלטון המקומי, ראש עיריית מודיעין חיים ביבס, אמר כי רשות שמזמינה עבודה צריכה לשלם. עם זאת, הוא ציין כי במקרים בהם הרשות מקבלת כסף מהמדינה, כמו לבניית בתי ספר, היא נדרשת להביא כסף על חשבון תושביה כי המדינה לא מעבירה את הכסף בזמן.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס להחרגה של מערכת הבריאות, ואמר כי יש במערכת מסלולי התחשבנות ייחודיים. הוא הוסיף כי המשרד אינו מתחמק מכך שצריך לעשות סדר, אך צריך לתת לו סמכות לקבוע הסדרים המתאימים למערכת. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי צריך לטפל במוסר התשלומים במערכת הבריאות, אך להחריג אותה זה בלתי־סביר בעליל.

"ההחרגה של עבודות הבנייה היא אפליה"

בהתאחדות בוני הארץ, המייצגת את קבלני המגורים, המסחר והתשתיות, הביעו זעם בעקבות ההחרגה של עבודות הבנייה מחוק שוטף פלוס 30. מנכ"ל ההתאחדות, אליאב בן שמעון, אמרr: "אנחנו לא מבינים למה ענף הבנייה צריך להיות מוחרג מחוק מוסר התשלומים. אנחנו שומעים נימוקים שונים ומשונים שלפיהם בדיקת חשבונות שמוגשים על ידי קבלנים מצריכים זמן רב יותר, אך אלה חסרי כל אחיזה במציאות.

"אנחנו רואים מה קורה היום במשק, עם קריסתן של חברות ענק כמו אורתם סהר. אחד הגורמים המרכזיים לכך הם קשיים תזרימיים, שנוצרים כשהמעסיקים מעכבים את התשלומים ללא סיבה או הסבר. אני קורא לבית המחוקקים להתעשת ולא לאפשר את האפליה של מגזר הבנייה. גם אם מחליטים על החרגה כלשהי, עיכוב התשלום ב–70 או 90 יום הוא שערורייתי".

יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן (כולנו), אמר כי אין סיבה להפלות את חברות הביצוע והקבלנים, וביקש לקצר את ימי האשראי שלהם. ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) הצטרף לבקשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#