הממונה על התקציבים באוצר: ההטבה לבזק - פגיעה קשה בתחרות בשוק התקשורת - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממונה על התקציבים באוצר: ההטבה לבזק - פגיעה קשה בתחרות בשוק התקשורת

לדברי לוי, "קיימת דומיננטיות מוחלטת של בזק בשוק התקשורת, ביטול ההפרדה התאגידית ללא יצירת מנגנוני פיקוח ובקרה מאזנים עלול להחריף את המצב ולהגביר את שליטת בזק באופן שיפעל לרעת הצרכנים"

19תגובות
עופר וקנין

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, קבע במכתב ששיגר היום (א') למנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, כי "בעניין הודעת משרד התקשורת לבזק על ביטול חובת ההפרדה המבנית, עלינו להתריע כי מדובר במהלך בעל פוטנציאל לפגיעה משמעותית בתחרות בשוק התקשורת, בוודאי בעת הזו, כיוון שטרם בשלו התנאים לקידום מהלך מעין זה". במכתב מתח לוי ביקורת על הודעתו של פילבר לבזק על הסכמתו לביטול ההפרדה המבנית בחברה, ועולה ממנו כי גם באוצר הופתעו בסוף השבוע מההודעה של פילבר, שלא תואמה עם נציגי המשרד מראש.

לוי ציין כי "יש לקדם תהליך מקצועי בנושא, כפי שהבענו פעמים רבות בעבר במסגרת דיונים בנושא. אך לאור המפורט במכתבנו אנו סבורים כי טובת שוק התקשורת מחייבת שלא לפעול לביטול ההפרדה התאגידית בחברה, ודאי לא בשלב זה, שכן מדובר בתהליך שמחד אין בו תועלת ומאידך הוא נושא עמו עלויות כבדות לשוק התקשורת ולצרכנים".

אבי אוחיון / לע"מ

לדברי לוי "ביטול הליך ההפרדה המבנית צריך להיבחן כתהליך מדורג, וכפונקציה של המשך התפתחות השוק הסיטוני על כלל מרכיביו, ושל רמת התחרות בשוק, תוך מתן פתרונות לקשיים המהותיים שעולים ממנו. עמדתנו לביטול ההפרדה המבנית עם חברת yes התייחסה בראש ובראשונה לתנאי השוק שבהם יכולה להתבצע הפרדה כזו, כך שהיא תותנה בקיומה של פרישת תשתית פס רחב קווית נוספת, או לחילופין בהתפתחות תחרות משמעותית בטלוויזיה הרב ערוצית. בזמן מסויים הופסקו דיונים אלה בין המשרדים וכעת התברר לנו, כאמור, כי משרד התקשורת מקדם הפרדה מבנית בחברת בזק.

"ביטול ההפרדה המבנית בכל צורה שהיא מעלה מספר רב של קשיים כבדי משקל שיש לתת עליהם את הדעת, ובין היתר לכך שרפורמת השוק הסיטוני עודנה בהתהוות, ועל אף התקדמותה הרי שחלקים משמעותיים של הרפורמה טרם מיושמים בפועל. הבולטים בהם הם: שירות הטלפוניה ושירות שימוש בתשתית פסיבית ואקטיבית. בשלב זה יש למקד את המאמצים בהמשך קידומה של הרפורמה".

לדברי לוי, "קיים חשש לפגיעה ניכרת בתחרות או בעניינו של הציבור. נתוני השוק מצביעים על כך שבשלב זה קיימת דומיננטיות מוחלטת של בזק בשוק התקשורת, וכאמור רפורמת השוק הסיטוני עדיין רחוקה מהתבססות. ביטול ההפרדה התאגידית, ללא הבנת התועלת ממנו וללא יצירת מנגנוני פיקוח ובקרה מאזנים, עלול להחריף את מצבו התחרותי של שוק התקשורת, ולהגביר את שליטתה של בזק באופן שיפעל לרעת הצרכנים והמשק".

קשיים נוספים שמנה לוי הם "עלייה ביכולת של בזק לנקוט בפרטיקות אנטי תחרותיות אל מול מתחרותיה והפחתת יכולת האכיפה של משרד התקשורת. ככל שהמרחקים בין החברות מתקצרים, כך גובר החשש כי תתפתחנה או תורחבנה פרקטיקות אנטי תחרותיות לצד העובדה כי למשרד התקשורת יהיה קושי רב בזיהוי פרקטיקות אלו ובמתן תגובה הולמת עליהן בפרקי זמן קצרים".

עוד הביע לוי חשש ממה שכינה "הגברת האפשרות לסבסוד צולב בין מגזרי הפעילות שבהן פועלת בזק". לדבריו, "ביטול ההפרדה התאגידית יביא לעלייה בשיעורי הרווחיות של בזק הנובעת מהיבטי מסוי וצמצום אפשרי במבנה הבעלות. גידול בשיעור הרווחיות של בזק יעמיק עוד יותר את הפער בינה לבין מתחרותיה. בשנת 2015 גרפה בזק 96% מהרווח בשוק התקשורת. נתונים כספיים אלה מצביעים על שוק שאינו מאוזן, ואשר קיים בו כשל ביכולת הצמיחה של חברות אחרות. קיים חשש שמרבית החיסכון שיושג לבזק לא יגולגל לצרכנים".

לוי אף התריע מפני "עידוד המונופול ודחיקת התחרות. השלמת ביטול ההפרדה התאגידית בנקודת זמן זו תביא להרעת המצב בשוק התקשורת, ויהיה קושי רב להשיב את הנעשה לאחור, ככל שיהיה צורך. ההסדר המוצע עלול לסתום את הגולל על הרחבת התחרות בשוק התקשורת.

"הסדר מעין זה עלול  לחסום הלכה למעשה שינויים עתידיים בשוק התקשורת מנימוקים של התחייבות שלטונית מול בזק, ובנוסף, הסכם מעין זה יכול שיהיו לו השלכות שליליות הן על טיב השירות, ואיכות השירות המוענק לציבור, הן על רמת תשתיות התקשורת בישראל והן על רמת התחרות בשוק התקשורת בכללותו. זאת משום שהוא עלול לעכב ואף למנוע כניסת חברות מתחרות למגזר תשתיות פס רחב במגזר הפרטי, שעה שניתנה עדיפות לבזק בפרישת תשתיות, לרבות תמריצים כלכליים הנובעים מביטול ההפרדה המבנית. בה בעת עדיין קיימים כשלים מהותיים לאפשרותן של חברות מתחרות להשתמש בתשתיות הפסיביות של בזק".

כמו כן קבע הלוי ש"הסדר זה רק יגביר את התלות של החברות המתחרות בבזק על כל המשתמע מכך, בהיבטים כמו רמת התשתית, מחירים ומנגנוני תפעול של בזק. גם תלות זו יכולה לפגוע ביכולת ההתפתחות של התחרות בשוק התקשורת, מה שצפוי להשפיע באופן שלילי על איכות השירות והמחיר שיוצגו לצרכנים".

לוי הוסיף כי "משרד האוצר הוא חלק בלתי נפרד מהרגולציה בשוק התקשורת ובפרט בנושא ביטול ההפרדה המבנית. אנו מציעים כי טרם קבלת החלטות מהותיות יתנהל דיון בנושא במסגרת שיח מקצועי ומעמיק בין המשרדים, כפי שעשינו עד כה בנושאים שונים בתחום התקשורת".

לוי הדגיש כי גם "ההסדר המוצע לעניין השקעה בתשתיות מעלה שאלות קשות, ולטעמנו אינו מצדיק את ביטול ההפרדה התאגידית ויש לדון בו בנפרד מסוגיית ביטול ההפרדה המבנית. בנוסף, כל מהלך הנוגע לביטול ההפרדה המבנית בבזק צריך להתייחס להתפתחות השוק הסיטונאי על כלל מרכיביו, ולחול באופן הדרגתי תוך מתן מענה לכלל ההיבטים העולים ממנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#