בגלל עמונה ופרשת תאגיד השידור: אושר קיצוץ של 1.2 מיליארד שקל בתקציב - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בגלל עמונה ופרשת תאגיד השידור: אושר קיצוץ של 1.2 מיליארד שקל בתקציב

הקיצוץ - בכל אחת מהשנים הקרובות ■ רוב הכספים מיועדים לפינוי עמונה, הפעלת תאגיד השידור החדש, ומימוש הסכמים עם הסיעות החרדיות ■ ארדן האשים: "אתם דואגים רק לציבור שלכם". שקד השיבה: "שקרן, שקרן, שקרן"

44תגובות
בנימין נתניהו (משמאל) ומשה כחלון
אמיל סלמן

הממשלה החליטה, בהתנגדותו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, לקצץ 1.25% - 1.2 מיליארד שקל, מתקציב כל משרדי הממשלה - גם ב-2017 וגם ב-2018. במקביל, יופחת בסיס ההרשאה להתחייב (מסגרת האשראי) של כל משרדי הממשלה, בכל אחת משנים אלו, לכל הפחות ב-1.25%.

בהצעת האוצר שהונחה על שולחן הממשלה נאמר כי הקיצוץ נועד לכסות את הוצאות הממשלה בפינוי עמונה, בדחיית הפעלת תאגיד השידור החדש לאפריל, לאפשר עמידה בהסכמים הקואליציוניים (בעיקר עם הסיעות החרדיות ש"ס ויהדות התורה), לכסות הוצאות שנוספו לתקציב לאחר שאושר בממשלה בקיץ האחרון, לאפשר ביצוע תיקוני חקיקה, למיגון אמצעי הניוד בגדה המערבית ועוד.

לפי האוצר, עלות פינוי עמונה תגיע ל-70 מיליון שקל, ושיקום חיי תושבי עמונה מוערך בעוד כ-40 מיליון שקל. בנוסף, גם המועצה האזורית בנימין - בה שוכנת עמונה - תקבל כספים הקשורים בפינוי ובשיקום תושבי ההתנחלות. מסכומים אלו ברור כי עמונה היא רק מרכיב אחד, ואפילו לא מרכזי, ברשימת הקיצוצים.

הקיצוץ עליו החליטה הממשלה ייעשה בבסיס תקציבי משרדי הממשלה. לא יקוצצו הסכמי שכר והסכמים אחרים החתומים על ידי הממשלה. הקיצוץ יחול גם על תקציבי הכנסת, הביטוח הלאומי ומבקר המדינה.

בהחלטה שהממשלה אישרה, נאמר כי בתקציב כל אחת מהשנתיים הקרובות יועמדו 1.172 מיליארד שקל, בהתאם להסכמים הקואליציוניים, לתמיכת המדינה במוסדות תורניים-חרדיים. עוד נאמר בהחלטה כי לתקציב 2017 יועברו 93% מסך העודפים המחויבים שיווצרו בתקציב 2016 וכי לתקציב 2018 יועברו 93% מסך העודפים המחויבים שיווצרו בתקציב 2017.

בהצעת המחליטים שהונחה על שולחן הממשלה נאמר כי מטרתה לאפשר לממשלה לעמוד במסגרות הפיסקאליות הקבועות בחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה הממשלתית, זאת לנוכח ההוצאות שנוספו לתקציב המדינה ל-2017 ו-2018 לאחר אישורו בממשלה. בהצעה מודגש כי יציבות פיסקאלית היא תנאי הכרחי לצמיחת המשק ולשמירה על גמישות הפעולה של הממשלה במקרה של זעזועים כלכליים.

במהלך הישיבה אירעו חילופי דברים בין השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, לבין שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי). ארדן התריס כלפי שקד, "אתם דואגים רק לציבור שלכם". שקד השיבה, "שקרן, שקרן, שקרן". ארדן לא נשאר חייב: "באמת, כאילו אתם דואגים לקיבוץ יטבתה". שקד ענתה: "הדיבור שלך נגוע, כן אנחנו דואגים לקיבוצים כי הם שומרים על קרקעות המדינה".

השרים לא ידעו

הצעת ההחלטה, למרות משמעותה החשובה לתקציב המדינה, הוכנה בחיפזון רב ורק בדקה ה-90, לא הייתה כלולה בסדר היום שהשרים קיבלו בשבוע שעבר לקראת ישיבת הממשלה היום והאוצר גם לא התכוון להעלות אותה בישיבה. היא התעוררה בשיחות לפני ישיבת הממשלה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, משה כחלון, וגורמים בכירים במשרדי רה"מ והאוצר. הוחלט בכל זאת להעלות אותה היום, שכן תקציב המדינה לשנתיים הקרובות אמור להיות מאושר בכנסת עד סוף החודש, בקריאה השנייה והשלישית.

כדי שבאוצר יספיקו להכין את הצעת המחליטים לישיבת הממשלה, הוחלט לדחות את תחילתה היום משעה 10.30, כפי שנקבע תחילה, לשעה 11.30. כלומר, חלק מהשרים התוודעו לקיצוצים הצפויים בתקציב משרדם ב-2017 וב-2018 רק היום בבוקר, וחלקם הביעו מחאה. למותר לציין כי האוצר לא עידכן את רוב השרים מראש על הקיצוץ המתוכנן בתקציב משרדם.

הקיצוצים הבולטים בתקציבי הממשלה ל-2017 (מאחר והקיצוצים הוכנסו לבסיס התקציב הם יהיו בתוקף גם בתקציב 2018 וגם בתקציבי השנים שאחרי כן) הם: בתקציב משרד הביטחון: 168 מיליון שקל, בתקציב השירותים הבטחוניים: 17 מיליון, בתקציב פיתוח התחבורה: 156 מיליון שקל, בתקציב החינוך: 101 מיליון שקל, בתקציב ההשכלה הגבוהה: 24 מיליון, בתקציב משרד הבריאות: 34 מיליון, בתקציב הרווחה והשירותים החברתיים: 27 מיליון, בתקציב הרשויות המקומיות: 44 מיליון שקל, בתקציב המשרד לביטחון פנים: 32 מיליון שקל ובתקציב משרד הכלכלה 26 מיליון. התמיכה בענפי המשק תקטן ב-24 מיליון שקל ומענקי משרד הבינוי והשיכון יפחתו ב-21 מיליון שקל. הוצאות פיתוח אחרות יפחתו ב-29 מיליון שקל.

260 מיליון שקל נוספים למערכות החינוך החרדיות

בהצעת המחליטים של הממשלה מפורט גם להיכן הממשלה מתכוונת להעביר, בעקבות הקיצוץ של היום, תוספות לתקציב. חלק ניכר מהתוספות מיועדות למפלגות החרדיות - יהדות התורה וש"ס, שותפות מרכזיות לקואליציה. כך, מערכות החינוך העצמאיות של ש"ס ויהדות התורה יקבלו תוספות של 260 מיליון שקל בתקציב המדינה ל-2017 (רוב התוספות זהות גם ב-2018), בין השאר לנושאים כמו שכר מטה ומנהלה, הצטיידות (ריהוט ומחשבים), רווחת העובדים, לימודי מוסיקה והתעמלות, ולימודי זהירות בדרכים. ארגונים המסייעים לגיוס חרדים לצה"ל יקבלו תוספת של מיליון שקל. סעיף הנוער החרדי המנותק - סידור חוץ ביתי, יקבל תוספת של 6 מיליון שקל, בעוד סעיף הגמילה ושיקום נוער דתי יקבל תוספת של 2 מיליון שקל. תקנות החינוך הממלכתי דתי (כך נקרא הסעיף) יקבל תוספת של 115.5 מיליון שקל. סעיף שכר הגננות במוסד מוכר שאינו רשמי יקבל תוספת של 25 מיליון שקל, בעוד סעיף התרבות היהודית (שיעורי תורה) יקבל תוספת של 16 מיליון. התמיכה בשעורי תורה ותרבות יהודית שלא במסגרת פורמאלית תגדל בשנה הקרובה ב-18 מיליון שקל. להנצחת רבנים ראשיים יתווספו 0.5 מיליון שקל ב-2017  ולהנצחת רבנים אחרים יתווספו גם כן 0.5 מיליון שקל. לתמיכה בקברי אבות יתווספו 1 מיליון שקל בשנה.

לפיתוח מצוינות באקדמיה נגמר הכסף

הסעיף של פיתוח התיישבות כפרית באמצעות החטיבה להתיישבות יהנה ב-2017 מתוספת של 48 מיליון שקל. סעיף המענקים הביטחוניים בגדה לאור הקפאת הבנייה יקבל תוספת של 2 מיליון שקל. סעיף מיגון האוטובוסים ורכבי הסעה בגדה יקבל תוספת נכבדה מאוד של 15 מיליון שקל בשנה. הוועד המקומי בחברון יקבל תוספת של 2 מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים הקרובות. למענקים ביטחוניים בגדה ייתוספו 2 מיליון שקל בשנה.

התוספות לנושאים אזרחיים צנועות מאוד, כנראה כיוון שאין להם תומכים בממשלה הנוכחית. כך, רשות הטבע והגנים תהנה מתוספת של 1.5 מיליון שקל בלבד, מרכזים לנפגעות תקיפה מינית יקבלו תוספת צנועה מאוד של 1 מיליון שקל, יד ושם יקבל תוספת של 5.5 מיליון שקל, ופיתוח מצוינות באקדמיה ייהנה מתוספת של 2 מיליון שקל.

גלעד ארדן הסביר את התנגדותו לקיצוץ בתקציב משרדו בטענה כי הדבר יפגע קשות בתוכניות משרדו. לדבריו, כמעט כל תקציב משרדו מיועד למשכורות. לפיכך, משמעות הקיצוץ היא פגיעה בתוכניות חדשות של המשרד, כמו אכיפה במגזר הערבי וחיזוק הביטחון בירושלים.

"רוצים כסף רק ליהודה ושומרון"

שרים בממשלה מחו על כך שמשרד האוצר דרש מהם לבצע קיצוץ רוחבי בתקציב משרדיהם - בין היתר, לטענתם, כדי לתקצב הצעת חוק בעלות של 230 מיליון שקל שמגבשת חברת סיעתו של שר האוצר, ח"כ רחל עזריה, בעניין הארכת חופשת הלידה - הצעת חוק שטרם הוגשה. השרים טענו כי בכך מקדם כחלון הצעות של חברי סיעתו על חשבון תקציביהם של משרדי הממשלה.

השרים דרשו מכחלון להקצות כספים להצעתה של עזריה רק בשנת 2018, לאחר שהצעת החוק תעבור. כחלון השיב - "אתם רוצים רק כסף ליהודה ושומרון, עמונה, חרדים, ולרשות השידור ולנשים לא מגיע כסף? בוא נדחה את הכל ל-2018".

בישיבה נטו שרי הבית היהודי להתנגד לקיצוץ. שר המדע אופיר אקוניס אמר "אם הבית היהודי יתנגדו לקיצוץ, צריך לקצץ להם את ההקצבות הקואליציוניות". בעקבות הדברים הללו חזר נפתלי בנט לישיבה ותמך בקיצוץ.

בתוך כך, חברי האופוזיציה  בוועדת הכספים תובעים מיו"ר הכנסת אדלשטיין לדחות את אישורו של תקציב המדינה בכנסת למשך שבועיים לפחות, אם הקיצוץ בתקציב יאושר ביום ב' בוועדת הכספים. לדבריהם, "מדובר בקיצוץ רוחבי שהופך על פניו את ספר התקציב לשנים 2017-2018 שאושר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, וזאת ערב אישור תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, מבלי שתינתן לחברי הכנסת האפשרות ללמוד לעומק את חלוקת התקציב החדשה.

"לצערנו, במידה שוועדת הכספים של הכנסת תאשר את הקיצוץ שאושר מוקדם יותר היום במליאת הממשלה, הרי שלא יספיקו 24 שעות על מנת ללמוד את המספרים החדשים ולהסתייג מהם במידת הצורך, ואנו רואים בכך טעם לפגם בהליך הפרוצדורלי לאישורו של תקציב המדינה, ופגיעה ביכולת שלנו כחברי כנסת לבקר את חלוקת התקציב כנדרש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#