חוק שטרום יוצא לדרך: הפרדת חברות האשראי מהבנקים עוברת למליאת הכנסת

נציגי בנק ישראל עזבו את ישיבת ועדת הרפורמות לאחר שזו החליטה לאפשר לבתי עסק להתאגד מול חברות האשראי כדי להשיג עמלות מופחתות ■ הנגידה קרנית פלוג: "לא כל ההסתייגויות נבחנו לעומק" ■ ח"כ אלי כהן: "התחרות במערכת הפיננסית תגדיל את האשראי לעסקים הקטנים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: אמיל סלמן

לאחר שורה של דיונים ושינויים אישרה אתמול ועדת הרפורמות של הכנסת, בראשות ח"כ אלי כהן, את החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאות (חוק שטרום) לקראת העלאתו להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.

הסעיף המרכזי בחוק מדבר על הפרדה של שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים — ישראכרט מהפועלים ולאומי קארד מלאומי — בתוך שלוש־ארבע שנים. כאל תישאר בשליטת דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) לפחות במשך ארבע שנים הקרובות.

הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וחברות הסליקה שכרו תשעה משרדי לובינג לשינוי נוסח החוק. במהלך הישיבות נכחו באולם הדיונים עשרות לוביסטים ועורכי דין של הגופים הללו.

חברות מסחריות יציעו השוואת מחירים

חלק מהסעיפים בחוק אושרו בניגוד לעמדתו של בנק ישראל. כך למשל, קיבלה הוועדה את הצעתו של ח"כ חיים ילין (יש עתיד) לחייב את הבנקים למכור שירותי תשתית מחשוב לבנקים חדשים, במקביל להקמת רשת תקשוב שיקים בעוד כשנה וחצי בנק ישראל. הצעה נוספת שהתקבלה מאפשרת הקמה של ממשק טכנולוגי שיאפשר לחברות מסחריות, באישור הלקוחות, לאסוף מידע על העמלות והריביות המשולמות לבנקים — במטרה להציע להן חלופות תחרותיות יותר בבנקים אחרים, באמצעות השוואת מחירים.

שינוי נוסף שהוכנס לחוק קובע כי הבנקים יחויבו לאפשר ללקוחותיהם לקבל הלוואות נוספות תמורת מתן שעבוד שני על הנכס, בתנאי שסך ההלוואות לא עולה על שווי הנכס.

עוד אישרה הוועדה שתי הצעות שהגיש ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) — האחת, מחייבת חברות האשראי לארח על גבי התשתית שלהן סולקים מתארחים, לפי כללים שיקבע שר האוצר בתוך שלושה חודשים. השנייה, מורה לחברות כרטיסי האשראי הישראליות להתחיל לעבוד עם "מאגדים" שחברות האשראי יחויבו לתת להם עמלות סליקה מופחתות, כמו לחברות הגדולות.

הוועדה קיבלה הסתייגות שהגישו הח"כים יוסי יונה (המחנה הציוני) וילין, הקובעת סנקציות פליליות על מנהלי בנקים שיעברו עבירה. כך, על מנהל בנק שיעביר מידע בדבר יתרת לקוח בחשבון עובר ושב או מידע על עסקות שביצע לקוח באמצעות כרטיס חיוב, ניתן יהיה להטיל סנקציות פליליות ואף להביא למאסרו.

שמים סוף לקומבינה של אמקס ודיינרס

סוגיה נוספת שעלתה במסגרת דיוני הוועדה היא ההגנה שממנה נהנים מותגי כרטיסי האשראי אמריקן אקספרס (אמקס), שהיא החברה האחות של ישראכרט — ודיינרס, החברה הבת של כאל. מאחר שכל אחד משני המותגים הללו מהווים פחות מ–10% מנתח שוק של היקף עסקות בכרטיסי אשראי, חוק "ישראכרט" לא חל עליהן והן פועלות למעשה כמונופולים בשוק הסליקה, מכיוון שרק הם יכולים לסלוק את הכרטיסים של המותגים — דבר המאפשר להם לגבות מבתי עסק עמלות סליקה גבוהות בצורה משמעותית לעומת אלה שנגבות במותגי ויזה, מאסטרקארד וישראכרט.

ואולם אמריקן אקספרס היא חלק מקבוצת ישראכרט ודיינרס היא חלק מקבוצת כאל, ונתח השוק המצרפי שלהן גבוה משמעותית מ–10%. הגנה זו מנוצלת על ידי אמריקן אקספרס ודיינרס לגבות עמלות סליקה גבוהות וחריגות.

אף שהנושא לא נדון בהצעה המקורית, החליטה הוועדה לפעול לתקנו — והוא יפוצל מהחוק הכולל במטרה לתקן את העיוות. הסיבה לכך היא שבוועדת הרפורמות רואים באמקס חלק מקבוצת ישראכרט, ובדיינרס כחלק מקבוצת כאל, ובהתאם לכך נתח השוק שלהן גבוה מ–10%. כמו כן, בוועדת הרפורמות חוששים כי החברות באותה קבוצה יפעלו לתיאום קביעת שיעורי העמלות, ולפיכך דרשה הוועדה מבנק ישראל כי מערך השיווק מול העסקים יפעל בנפרד, למעט התפעול.

עוד סוכם כי בנק ישראל יגדיר עד סוף השנה הוראות ברורות למניעת ניגוד עניינים בין הבנקים לחברות כרטיסיהאשראי שאמורות להימכר, וזאת לתקופת הביניים שבין כניסתו של החוק לתוקף עד למכירת השליטה בחברות כרטיסי האשראי.

שר האוצר, משה כחלון, אמר אתמול כי "אחרי עשרות שנים שבמהלכן מערכת הבנקאות בישראל נהפכה לריכוזית יותר ויותר ומספר הבנקים רק הצטמצם — אנחנו משנים את הכיוון. הרפורמה שעברה היום היא לא פחות מהיסטורית עבור אזרחי מדינת ישראל. במהלך הדרך היו הרבה אנשים שהרימו גבה ולא האמינו שנצליח, אנחנו האמנו וידענו לאורך כל הדרך. אני בטוח כי הרפורמה הזו תגדיל את התחרותיות במערכת הבנקאית, תכניס שחקנים קטנים וחזקים, ובסופו של דבר תביא לירידת מחירים".

פלוג: "ייתכן כי הנזק יעלה על התועלת"

בתחילת הישיבה אתמול נאמו נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, והמפקחת על הבנקים, חדוה בר. בהמשך הישיבה עזבו נציגי בנק ישראל, לאחר שהוועדה החליטה לאפשר לסולקים מאגדים לסלוק בתי עסק עם מחזור גבוה יותר.

הנגידה הביעה הסתייגות מחלק מהצעות הוועדה: "יש כמה הסתייגויות, שלא כולן נבחנו מספיק לעומק, ולגבי חלקן בהחלט ייתכן שנזקן יעלה על תועלתן. הכנסת המידע על ריבית על מסגרת האשראי לסעיף בנוגע לשיתוף במידע פיננסי, אמורה לשרת בדיוק את אותה תכלית שאמור לשרת חוק נתוני אשראי, שנועד להביא להגברת התחרות באשראי. ברור לחלוטין שהכנסת מידע זה פוגעת במימוש התכלית של חוק נתוני האשראי.

"אנו תומכים בשיתוף המידע, וכבר עובדים בצוותים משותפים כדי לקדם אותו, אך את חוק נתוני האשראי חוקקו חברי הכנסת לפני כשנה, והטילו על בנק ישראל להקים את מאגר נתוני האשראי. אנחנו פועלים לכך במרץ — תוך השקעת תשומות עצומות של כוח אדם ומשאבים. החקיקה הנוכחית עלולה, במחי אצבע, להביא לכך שמאגר נתוני אשראי, שיוקם במאמץ אדיר ובממון רב, יהיה פיל לבן. זאת, כאמור, מבלי שמי מאתנו יודע להגיד כיום אם מודל אחד עדיף על השני, ומבלי שניתנה הדעת במידה מספקת לסוגיות שונות של פרטיות והגנת המידע, שעליהן דנה ועדת הכלכלה במשך חודשים רבים באשר לחוק נתוני אשראי".

לנוכח הדברים שהושמעו בדיוני הוועדה, ובהם כי המפקחת היא "לוביסטית של הבנקים", כפי שטען ח"כ מרגלית, אמרה פלוג כי "הדבר האחרון שבגללו באתי לכאן הוא כדי להתייחס לאופן שבו חלק מכם התייחס לעובדי בנק ישראל במהלך הדיונים. עובדי בנק ישראל הם משרתי ציבור הבאים לכאן להציג לכם את עמדתם המקצועית כתשומה לתהליך החקיקה, וכדי לתרום לכך שהחוקים שאתם מחוקקים יהיו טובים יותר ולטובת הציבור".

ח"כ אלי כהן ציין כי "התיקונים במסגרת החוק נועדו להבטיח שכניסה של שחקנים חדשים לשוק תהיה אפקטיבית, כך שהשחקנים החדשים במערכת יוכלו להתפתח וליצור תחרות. הגדלת התחרות במערכת הפיננסית תוזיל את העמלות והריביות מצד אחד, ותגדיל מצד שני את היקפי האשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים, המהווים מנוע צמיחה עיקרי תוך הגדלת התחרות בענפי המשק השונים ויצירת מקומות תעסוקה חדשים".

ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות
ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמותצילום: אמיל סלמן

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker