המחקר של ח"כ טרכטנברג: כמה "מסים סמויים" משלמת משפחה ממוצעת? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחקר של ח"כ טרכטנברג: כמה "מסים סמויים" משלמת משפחה ממוצעת?

לדברי טרטנברג, ה"מסים הסמויים" כוללים תשלומים עבור תרופות, תחבורה, דיור ופעילויות בבתי הספר ■ "השיפור בעקבות המחאה החברתית נשחק"

49תגובות
הפגנת המחאה החברתית בכיכר המדינה בספטמבר 2011
אילן אסייג

"ההוצאות החודשיות בפועל של משקי בית על תחבורה פרטית, חינוך, דיור למגורים, ובריאות מגיעות לכ-9,450 שקל, אבל מזה נטל ה"מס הסמוי", שמשלם משק בית כזה מגיע למחצית כלומר ל-4,598 שקל", כך עולה מעבודת מחקר שהכין פרופ' ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני). הנתונים הללו מתייחסים למשפחה במעמד הביניים, בני הזוג בגילאי 45-24, הכנסות הכוללת 18 אלף שקל בחודש ויש לה 3-2 ילדים. שכר הנטו של משפחה כזו מגיע לכ-15 אלף שקל, וכך בסופו של דבר ה"מינוס" של אותה משפחה גדל ב-287 שקל בחודש עוד לפני חיסכון, מימון והלוואות, הוצאות על פנאי, תרבות ונופש.

לפי החישוב:

ההכנסה ברוטו - 17,989 שקל.

סך הכל מסים גלויים - 2,829 שקל.

הכנסה נטו - 15,151 שקל.

הוצאה לתצרוכת מחיה - מזון ותשלומים שונים - 5,988 שקל.

הוצאות על תחבורה, שירותי חינוך, דיור ובריאות - 9,450 שקל (מזה 4,598 שקל "מסים סמויים").

סה"כ מינוס בבנק: 287 שקל.

עוד חישב טרכטנברג כי בתחום הדיור ה"מסים הסמויים" המושתים על הציבור מגיעים ל-52 מיליארד שקל בשנה, ואילו הגידול הישיר בהכנסות המדינה מגיע ל-13 מיליארד שקל. "המסים הסמויים" השנתי בתחבורה הוא 9 מיליארד שקל, לעומת גידול ישיר בהכנסות המדינה 9-5 מיליארד שקל. בתחום החינוך מושתים על הציבור "מסים סמויים" של 10 מיליארד שקל בשנה, ואילו המדינה חוסכת הוצאות זהות בתחום זה. כך גם בבריאות שבהם "המסוים הסמויים" מגיעים ל-14 מיליארד שקל וסכום זה נחסך בהוצאות המדינה.

כך, לדברי טרכטנברג "למרות שהכלכלה הישראלית במצב טוב מבחינת המאקרו: צמיחה, אבטלה, מאזן תשלומים, שיעור השתתפות בכוח העבודה, יחס חוב מול תוצר- אזי - מצבו של האזרח - המיקרו - הוא רע. לאחר שמשק הבית שילם על הוצאות למחיה ופתח בסוף החודש את הארנק הוא רואה בו חור שאמור להספיק על תשלום חיסכון לרכוש דירה, הוצאות מימון, הוצאות תרבות ובידור, נסיעות לחופש, חו"ל ועוד. יש פה סוג של הונאה כי הממשלה הורידה מסים ישירים, ומע"מ אבל במקביל, הטילה מסים סמויים על הציבור".

פרופ' מנואל טרכטנברג
אוליבייה פיטוסי

טרכטנברג מסביר כי "מסים סמויים" הוא תשלומים שאנחנו משלמים מהכיס עקב כך שהמדינה צמצמה לאורך זמן את חלקה תקצוב שירותי חינוך, בריאות ותחבורה ועוד ושעל פי חוק המדינה היתה אמורה לספק חינם לכול או בעלות מוגבל לאזרח. צמצום תקציב המדינה הטיל את העליות על האזרחים בפרט על המשפחות הצעירות. המדובר בתשלום סמוי כיוון שבדרך כלל לא נערך עליהם דיון ציבורי. הכנסת לא הצביעה על הטלת הנטל הזה על הציבור, אבל אי אפשר לחמוק מהם כי מדובר  בעצם הוצאות שמשלמים משקי  הבית למשל על תשלומי הורים לבתי הספר, על תרופות שלא נכללות בסל הבריאות, ועל נטל שמוטל על המשפחה הישראלית כתוצאה מעליית מחירי הדיור, וכתוצאה מאי השקעה בתחבורה".

כך למשל: הוצאות דיור למגורים שמשלמת משפחה הן 3,900 שקל בחודש, מזה "המס הסמוי" - 2,000 שקל. לדברי טרכטנברג, עליית מחירי הדיור גרמה עם השנה לכך שבשנת 2016, העול הכלכלי המוטל על משקי הבית שווה ערך ל-2,000 שקל בחודש הפרוס על פני 30 שנה. ההוצאה הזו מושתת על משקי הבית בישראל כתוצאה מכך שהמדינה לא דאגה במשך שנים לבניית מספיק דירות והיא נהנית מהעלייה במסים על הנדל"ן.

 טרכטנברג מדגיש כי "אם המדינה היתה דואגת בניית דירות בהתאם לגידול הטבעי- מחיר דירה כיום היה זול ב-30%, כלומר כמיליון שקל לדירה ממוצעת במקום 1.5 מיליון שקל כיום".

"בחינוך חסרים 10 מיליארד שקל בשנה"

ובחזרה להוצאות משק הבית ול"מסים הסמויים": "על שירותי חינוך משלמת משפחה כזו 2,100 שקל חודש מזה 1,238 שקל "מס סמוי" בגין הצורך לממן חלק מהוצאות החינוך. "המס הסמוי" בתחום החינוך הוא מסי הצהרונים ותשלומי הורים (טיולים שנתיים בבתי הספר, התייקרות ספרי לימוד, דחיית יום חינוך ארוך,  שהמשפחה צריכה לשלם כדי שהילדים יזכו לחינוך המינימלי הנדרש. כדי ששני ההורים יוכלו לצאת לעבודה הם נדרשים לשלם מס לצהרונים, מעונות יום, תשלומי הורים, שיעורי עזר, ובתשלומים נוספים שמושתים על ההורים למרות שקיים "חוק חינוך חינם". זה הסכום שהמדינה "חוסכת" על חשבון השירותים שהיתה אמורה להעניק לאזרח - קובל טרכטנברג.

ההוצאות  של משפחה כזו על התחבורה הפרטית (לא כולל הוצאות מימון של משקי בית שלקחו הלוואה למימון רכב) מגיעות ל-2,650 שקל בחודש.  מזה נטל "המס הסמוי"  מגיע ל-960 שקל בחודש הכולל ביו היתר: מס עמידה בפקקים - 160 שקל, שאר מסי דלק למשפחה - 340 שקל, מס הרכב השני (לא כולל דלק) - 230 שקל.

טרכטנברג מזכיר כי בעוד הציבור משלם מס על עמידה בפקקים (לא כולל אובדן הכנסה כתוצאה מהיעדרות מהעבודה) - המדינה מכניסה כ-36 מיליארד שקל בשנת 2016 כתוצאה ממסוי הרכב והדלק.  סכום זה הוא למעלה מפי 2 מתקציב הביצוע השנתי בתחבורה והוא מהווה 12% מסה"כ הכנסות המדינה. יתירה מזו, רק החמרת הפקקים בעשור האחרון לבדה הוסיפה לקופת המדינה כמיליארד שקל ממס על הדלק הנוסף שהנהגים שורפים בדרך לעבודה.

לדבריו, "ההשקעה הציבורית בחינוך חסרה ב-10 מיליארד שקל, כדי לממש את ההשקעה בגיל הרך ובצהרונים כפי שהובטח בדו"ח טרכטנברג". ההוצאה הפרטית של משפחה על גילאי 4-3 ירדה ב-45% בעקבות הנהגת חינוך חינם, אבל כאמור הוצאות אחרות של משק הבית גדלו מאז. אם הממשלה היתה מגדירה את היקף תקציב החינוך באופן העונה על צורכי משק הבית – תקציב הכספי של מעמד הביניים היה גדל ב-1,239 שקל בחודש".

מחאת גני ילדים
רמי שלוש

"ההשקעה הציבורית על הבריאות חסרה ב-14 מיליארד שקל כדי להפחית את המסים הסמויים על ביטוחים פרטיים וקיצור תורים. בתחום הבריאות, אילו הממשלה היתה מעדכנת באופן מספיק את סל הבריאות ומעמידה את תקציב הבריאות בהתאם למה שנהוג במדינות ה-OECD, אזי ההוצאה החודשית של משק הבית היתה קטנה ב-400 שקל, ואילו הממשלה היתה משקיע יותר בתחבורה אזי תקציב משק הבית היה גדל כתוצאה משימוש מופחת בתחבורה הפרטית ומשק הבית היה חוסך 960 שקל בחודש.

מסקנתו של טרכטנברג היא "אפשר להוריד את המסים הסמויים, אבל הדבר דורש תוכנית חומש, של השארת המסים הגלויים ברמתם הנוכחית, תוך הגדלת ההשקעה הציבורית באופן אחראי בשירותים החברתיים החסרים ביותר למשפחות בישראל".

*מחירי הדיור לא יוזלו בשנים הקרובות"

ובחזרה להוצאות הדיור: טרכטנברג  שעמד בשנת 2011 בראש "ועדת טרכנטברג" לצדק חברתי אומר כי לאחר המחאה החברתית חל שיפור מסויים במצבן של משפחות בישראל עקב הנהגת חינוך חינם לגילים 4-3, וצעדים נוספים אבל, בגלל עליית המחירים, בעיקר בתחום הדיור- אזי השיפור הזה נמחק.

לדבריו, "קופת המדינה התמכרה לעלייה במחירי הדיור, ולגידול בהכנסות המדינה ממסים הנובע מכך. הנה, בשנת 2002 הגיעו הכנסות המדינה מנדל"ן (מסים על נדל"ן, מע"מ על נדל"ן, ומסים על קרקע) ל-5.4 מיליארד שקל והיוו 3.6% ביחס להכנסות המדינה ממסים באותה שנה. בשנת 2015 הגיעו הכנסות המדינה מנדל"ן ל-22 מיליארד שקל, והיוו 8.2% מסך הכנסות המדינה ממסים באותה שנה. לדברי טרכטנברג, למדינה בעצם לא היה תמריץ במשך השנים להוזיל את מחירי הדיור כי היא נהנתה מגידול מרשים בהכנסות ממסים.

טרכטנברג ערך חישוב לגבי הביקוש השנתי לדירות חדשות: בעוד משרדי האוצר והשיכון מדברים על 50 אלף יחידות דיור בשנה מפתיע הנתון של טרכטנברג לפיו יש צורך ב-60 אלף התחלות בנייה בכל שנה על מנת לענות על הביקוש (לא כולל  הביקוש המצטבר של 100 אלף יחידות דיור).

לפי החישוב, בכל שנה יש צורך לספק דיור ב-60 אלף הזוגות הצעירים הנישאים. לכך יש להוסיף 10,000 יחידות דיור עבור 33 אלף העולים החדשים בכל שנה, 14,500 זוגות שמתגרשים מהם כ-10,000 נזקקים לדיור, ועוד 5,000 זוגות שהם משפרי דיור. המדובר בביקוש ל-85 אלף יחידות דיור. מנתון זה יש לנכות -20,000-25,000 יחידות דיור שמתפנות (עקב פטירת 44,000 איש בשנה).

טרכטנברג הוסיף כי "אם יש היום רק 50 אלף התחלות בנייה בשנה אל מול הביקוש בפועל של 60 אלף יחידות דיור בשנה אזי אנו נמצאים בגרעון שנתי של 10,000 יחידות דיור. במצב שכזה, כשהביקוש גדל על ההיצע, אין שום ספק שמחירי הדירות ימשיכו לעלות בשנתיים הקרובות ואפילו מעבר לכך, אלא אם יעשו פעולות דרסטיות".

טרכטנברג לא סבור שתוכנית מחיר למשתכן - תוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון - תצליח בטווח הקצר להשפיע על ירידת המחירים כי מדובר להערכתו בכ-10,000-15,000 יחידות דיור בשנה אל מול ביקוש כאמור של כ-60 אלף יחידות דיור. הוא סבור שתוכנית מחיר למשתכן היא בבחינת טיפה בים והפכה ל"לוטו הלאומי".

"נתניהו לא רואה את הציבור ממטר"

מפלגת העבודה ערכה היום מסיבת עיתונאים להצגת המחקר ופתחה בכך קמפיין אינטרנטי נגד תקציב המדינה.

 יו"ר האופוזיציה ויו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג אמר במסיבת עיתונאים להצגת הקמפיין כי "רוב הציבור לא מומחה לצוללות, ולא קם בבוקר עם מחשבות על רביב דרוקר. רוב הציבור קם בבוקר עם חובות, עם מינוס, עם תשלומים, עם הוצאות עתק כמעט לכל דבר. חינוך, בריאות, אוטו, טיפול לאוטו, מתנה לחתונה של קרוב משפחה, תרופה לסבא, מתנה לילד, אוכל, ספר, בגד. אני מכיר את הציניות. אני מכיר את תחושות הזלזול במה שאינו עוסק בקרבות המתוקשרים בין לשכת ראש הממשלה למסומן של היום בבית המשפט או בתקשורת. אנחנו פונים היום דווקא לציבור, לשכירים, לעצמאיים, לבעלי עסקים קטנים.

"אין דרך אחרת מלומר את זה. הסיאוב מנהל את המדינה והשחיתות מקבלת את ההחלטות. מאות אלפי משפחות נחנקות עם משכנתא, ובני משפחת השלטון נהנים מסוויטה ליאכטה. מאות אלפי משפחות מתמרנות בין תשלום מעון לתשלום צהרון, ומקורבי השלטון מנפחים את ההון הפרטי שלהם. בכל אירופה וגם בארה"ב יש מהפכה חברתית של מעמד בינוני חנוק. ראינו את זה בבריטניה, ראינו את זה בבחירות באמריקה וראינו את זה אמש באיטליה. זו התחלת המהפכה שלנו.

"המיסים הסמויים הם הונאה. הונאה ציבורית רחבה. הונאה שממנה נפגעים אלו שהצביעו נתניהו ואלו שהצביעו מחנה ציוני. מצביעי נתניהו נחנקים עם המשכנתא ועם מס הפקקים ויוקר המחייה בדיוק כמו שנחנקים מצביעי המחנה הציוני".

ח"כ ציפי לבני אמרה כי "זאת ממשלה שדואגת לדיור של כמה משפחות על גבעה - ומשאירה את כל השאר בלי דיור. לציבור מגיע לחיות במדינה שיש בה הנהגה שהאזרח הוא במרכז - ולא ההנהגה עצמה; נתניהו לא רואה את הציבור ממטר. מבחינתו הציבור סמוי.המחנה הציוני עובר למתקפה. זה התחיל בכיכר ועכשיו עובר לתקציב. מול ממשלה שמשקרת לציבור - תפקידנו במחנה הציוני לומר את האמת. אנחנו במחנה הציוני נאבק לא רק על האמת - אלא על זכות הציבור לחיות במדינה שיש בה הנהגה שהאזרח הוא במרכז - ולא הממשלה עצמה".

יו"ר סיעת המחנה הציוני ח"כ מרב מיכאלי אמרה כי "הממשלה הזו רואה רק את עמונה, לא את דימונה. אנחנו בקמפיין על הונאה כי הממשלה הזו משקרת. כמו שהיא משקרת שמה שהיא עושה זו 'הסדרה', כמו שהיא משקרת לתושבות ותושבי עמונה, כך בדיוק היא משקרת לגבי התקציב. אתן ואתם יודעים כמה קשה אתם עובדים, אז אתם יודעים עד כמה היא משקרת".

לדברי מיכאלי, "בזמן שנתניהו בשלטון המחירים רק ממשיכים לעלות והשכר שלכן ושלכם תקוע. הממשלה הזו משקרת כשהיא מקצה כסף לכבישים, אבל מנצלת רק 14% ממנו, או כסף לילדים בסיכון ומשתמשת ב44% ממנו. ובכבאות, ובדיור הציבורי, אותו דבר. איפה השאר? אנחנו מנהלות בכנסת מאבק נחרץ נגד התקציב הזה כבר חודשיים. זה לא בכותרות, כי לממשלה יותר נוח שעמונה תהיה בכותרות. היא לא רואה אתכם ממטר. הממשלה הזו צריכה ללכת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#