הערכות בכנסת: יידרש קיצוץ נוסף של עד שני מיליארד שקל בתקציב 2017 - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכות בכנסת: יידרש קיצוץ נוסף של עד שני מיליארד שקל בתקציב 2017

ועדת הכספים אישרה אתמול את העלאת יעד הגירעון בשנתיים הקרובות ל2.9% מהתוצר ■ חברי ועדת הכספים דורשים להכניס שורה של שינויים לתקציב 2017, שעלותם מגיעה לכ-2.5 מיליארד שקל

ח"כ מנואל טרכטנברג. "זילות של החוק"
אוליבייה פיטוסי

נציגי האוצר בדיוני ועדת הכספים הודיעו אתמול כי בהתאם להחלטות הממשלה יבוצע ב-2017 קיצוץ רוחבי של 4.5% בתקציבי משרדי הממשלה. בכנסת מעריכים כי בנוסף לכך תידרש התאמה תקציבית של 1־2 מיליארד שקל בתקציב 2017.

עוד העריכו בכנסת כי במסגרת ההסטות התקציביות ב-2017, ייתכן שיבוצע קיצוץ רוחבי, ייעשה שימוש בסעיפי תקציב לא מנוצלים או שיוסטו כספים מהרזרבה בתקציב כדי למנוע העלאה ביעד הגירעון - בהתאם להחלטות שתקבל הכנסת לגבי תקציב 2017.

בתוך כך, ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול תיקון לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית הקובע כי יעד הגירעון הממשלתי ב-2017 וב-2018 יהיה 2.9% מהתמ"ג - במקום 2.5% ב-2017 ו-2.25% ב-2018. הצעת החוק הוגשה יחד עם חוקי התקציב וההסדרים, ותוגש עמם בסוף החודש להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.

בכך תיקנה הוועדה את מסלול הורדת יעד הגירעון, שנועד לאפשר את הקטנת החוב של ישראל (כשיעור מהתמ"ג). לפי התיקון שאושר, מ-2019 יופחת הגירעון בהדרגה עד שיגיע ל-1.5% ב-2023.

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) קבל על השינוי ואמר: "זה נשמע מצוין שרוצים להוריד את יעד הגירעון ב-2023, אבל היינו צריכים להורידו כבר קודם לכן. הדבר פוגע באמינות הפיסקלית של מדינת ישראל. פעם אחר פעם עושה הממשלה אותו תעלול, כשהיא מעלה את הגירעון ומבטיחה להורידו כמה שנים לאחר מכן. מדובר בזילות של החוק, וחברות בינלאומיות לדירוג אשראי כבר יודעות עם מי יש להן עסק. בכל פעם דוחים את הפחתת יעד הגירעון למועד שנמצא מעבר להרי החושך. השיטה אינה נכונה. בואו לא נשלה את עצמנו ולא נקבע בחוק שהגירעון יפחת ב-2023".

רפרנט מאקרו באגף תקציבים באוצר, איליה כץ, הסביר שהצעד נובע מהמדיניות הפיסקלית שנהוגה בישראל, שלפיה "בשנות צמיחה גדולה פועלים לצמצם את יעד הגירעון כדי שבשנים של מיתון וצמיחה נמוכה יותר ניתן יהיה להגדיל את יעד הגירעון ואת ההוצאה הממשלתית ולדרבן את הפעילות הכלכלית במשק".

הוא הסביר כי שינוי המסלול של הפחתת הגירעון נובע בין השאר מהמדיניות המרחיבה של הממשלה, הכוללת את הגדלת ההוצאה הציבורית בתחומים שונים, בהם תוכנית חיסכון ארוך לכל ילד, הגדלת ההוצאה הציבורית בתחומי התחבורה והתשתיות ושירותים חברתיים שונים.

בהצעת החוק לקביעת יעד הגירעון ל-2017–2019 נכתב כי מעבר להגדלת יעד הגירעון "יידרשו 'צעדי התכנסות' נוספים בשתי שנות התקציב".

כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, עלות תביעות חברי הכנסת לשינויים בתקציב 2017 מגיעות לכ-2.5 מיליארד שקל. חברי ועדת הכספים תובעים להנהיג שורה של שינויים בהצעת תקציב המדינה וחוק ההסדרים שעלולים להקטין את הכנסות המדינה לעומת מה שנקבע בספר התקציב. בכנסת דורשים למשל להרחיב את ההטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון, ולמתן את העלאת המס על הפרשות לפיצויי פיטורים ועל פרסי הגרלות. לכך יש להוסיף את העובדה שעד כה לא הושג הסכם עם קק"ל להעברת מיליארד שקל לקופתה מאוצר המדינה. לפי החלטת הממשלה מאוגוסט 2016, על מוסדות קק"ל לאשר את ההצעה עד אמצע אוקטובר 2016, אולם הם עדיין לא אישרו אותה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#