מיסוי דירה שלישית, תחרות לבזק והטבות לחברות היי-טק? עמונה יותר חשובה

ההחלטות שיקבלו השבוע ועדות הכנסת בנוגע לחוקי התקציב וההסדרים ישפיעו על שורת הנטו במשכורות שלנו, על משך שירות החובה ועל התחרות במשק ■ אז איך זה שבכנסת מוטרדים הרבה יותר ממשבר עמונה, חוק המואזין וסגירת תאגיד השידור הציבורי?

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן
ראש הממשלה בנימין נתניהו (משמאל) ויו"ר הקואליציה דוד ביטןצילום: אוליבייה פיטוסי
צבי זרחיה

דצמבר יהיה חודש עמוס בכנסת, שבו היא צפויה לאשר את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים בקריאה שנייה ושלישית. הוועדות דנות במרץ בעשרות סעיפיה של הצעת חוק ההסדרים, ובוועדת הכספים דנים גם בתקציב. אלא שהשנה יש דברים אחרים שעומדים במרכז תשומת הלב של הכנסת.

הסיבה העיקרית לכך היא שבתקציב ובחוק ההסדרים אין כמעט גזירות. אמנם קיימת התנגדות גורפת בקואליציה להצעת שר האוצר, משה כחלון, להטלת מס על דירה שלישית, אבל ברור שההצעה תעבור מקצה שיפורים. גם בצעדים נוספים שיפגעו בכיסם של האזרחים — ובהם בכיסם של חברי הכנסת — כמו השינויים במיסוי על פיצויי פיטורים והכבדת המס על פרסי הגרלות והימורים, צפויים תיקונים.

סיבה נוספת היא שההתעניינות הציבורית בשבועיים האחרונים התמקדה בפרשת הצוללות, שעשויה להשפיע על המשך כהונתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובטיפול בגל השריפות — ולכן אין פלא שהאש הוסטה מהתקציב ומחוק ההסדרים. כמו כן, לאחר שבלחצו של נתניהו הונהג תקציב דו־שנתי ל–2017–2018, לא ניתן להפיל את הממשלה על בסיס התקציב עד מארס 2019. כך, אף שהתקציב עדיין לא אושר סופית, נתניהו ויו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), מוטרדים מעניינים נפיצים יותר, כאלה שעשויים להשפיע על שלמות הקואליציה ועל עתידה — וכמובן יכולים להשליך גם על אישור התקציב — כמו פינוי עמונה וסגירת תאגיד השידור הציבורי.

בקרוב יצטרך נתניהו לפתור את המחלוקת על עמונה. לפי המסתמן, חוק ההסדרה שיועלה מחר להצבעה בקריאה ראשונה, לא יכלול סעיף רטרואקטיבי החל על עמונה. נשאלת השאלה איזה הסכם יושג כדי שיירצה את כל מרכיבי הקואליציה. בינתיים איים יו"ר ועדת כספים, ח"כ משה גפני, שאם מחר לא תאשר ועדת החוקה את הצעתו לשילוב חרדים במגזר הציבורי — יצביע נגד חוק עמונה. בד בבד נתניהו מתמודד עם המחלוקת בעניין חוק המואזין.

בנוגע לתאגיד השידור, אחד מראשי מפלגות הקואליציה העריך בשבוע החולף כי "התאגיד לא ייסגר — השאלה היא אם הממשלה תשרוד". דבריו נאמרו על רקע התעקשותו של נתניהו לסגור את התאגיד, מול התנגדותו של כחלון. שר האוצר מנמק את ההתנגדות בעיקר בעלות התקציבית הגבוהה שבהמשך הפעלתה של רשות השידור (הגם שהעובדים הודיעו על הסכמתם לקיצוץ בשכר) ובעלות ביטול הקמת התאגיד (שתחייב מתן פיצויים לעובדים שלא יעברו לרשות השידור, אם זו תמשיך לפעול).

בינתיים נתניהו ממשיך לקדם את סגירת התאגיד, והוא יידרש בסופו של דבר להגיע להסכמה בסוגיה עם כחלון. בסוף השבוע פנה נתניהו אל יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בבקשה שיקדם הסכם עם עובדי הרשות להפחתה בשכרם כדי לשכנע את כחלון באפשרות של סגירת התאגיד והמשך פעילות רשות השידור. ניסנקורן לא שמח להירתם למשימה מכיוון שמפלגתו, העבודה, נגד סגירת התאגיד.

מעבר לאלה, בחוק ההסדרים עדיין נותרו כמה סעיפים שנויים במחלוקת. שמונת הימים הקרובים יהיו גורליים בהקשר זה. הייעוץ המשפטי של הכנסת הורה לראשי הוועדות לסיים את ההצבעות על חוק ההסדרים עד יום חמישי הקרוב, 8 בדצמבר. רוב הוועדות כנראה לא יעמדו במועד זה, ונראה שההצבעות יימשכו עד 12 בדצמבר.

לפי התכנון בכנסת, המליאה תתחיל לדון בחוקי התקציב וההסדרים ב–19 בדצמבר, במגמה לאשרם בקריאה שנייה ושלישית ב–21 בדצמבר. הכוונה לסיים את ההצבעות תשעה ימים לפני סוף שנת התקציב נובעת מהעובדה שחנוכה מתחיל ב–25 בדצמבר, ובחגים לא נהוג לקיים בכנסת הצבעות על נושאים שנויים במחלוקת. אם נתניהו יצלח את משברי עמונה והתאגיד, התקציב יהיה עבורו שי לחג.

בימים הקרובים צפויים ניסיונות גישור בנושאים בתקציב ובחוק ההסדרים שנותרו שנויים במחלוקת — בתוך הקואליציה ובין הכנסת למשרד האוצר. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נפגש ביום חמישי עם כחלון כדי למפות המחלוקות העיקריות בחוק ההסדרים בסעיפים שהובאו בפני הוועדה. בישיבות הללו לא הושגו סיכומים.

בשלב זה גפני לא שילב בסדר היום של הוועדה לשבוע הקרוב את ההצעה למסוי דירה שלישית ואת ההטבות לחברות היי־טק. אמש אמר גפני: "אני מנסה להגיע להסכמות עם חברי הוועדה ועם משרד האוצר, לא בטוח שהדבר יעלה בידי".

כמתואר

לפי הערכות של גורמים ממשלתיים, היקף השינויים שמבקשת הוועדה להכניס בחוק ההסדרים הוא כ–2.5 מיליארד שקל (הרחבת ההטבות להיי־טק — 1.5 מיליארד שקל, תוספת לקופות החולים — כ–600 מיליון שקל, שינויים במיסוי דירה שלישית, המס על ההפרשות לפיצויים ושינוים אחרים — כ–400–500 מיליון שקל). כל שינוי שיוכנס בחוק על ידי ועדת הכספים ויגרום לאובדן הכנסות או לגידול בהוצאה — יחייב קיצוצים בסעיפים אחרים, העלאת מסים, שימוש בתקציבים לא מנוצלים או קיצוץ ברזרבה.

להלן המחלוקות העיקריות בחוק ההסדרים:

1. מס דירה שלישית

רוב חברי ועדת הכספים, למעט נציגי כולנו בוועדה, מתנגדים להצעת האוצר להטיל מס על דירות רבות ודורשים להכניס בה שינויים. הח"כים תובעים להעלות את שיעור מס הרכישה על דירות להשקעה מ–8% ל–15%; לקבוע רצפה (למשל 15 מיליון שקל) שרק מעליה ישולם מס על הדירה השלישית; או ליצור הצמדה הדוקה יותר בין גובה המס למחיר הדירה. עוד מוצע לעשות הבחנה גיאוגרפית בין דירות באזור המרכז לבין דירות זולות בפריפריה. בכנסת דורשים גם להעניק פטור ממס שבח למי שימכור את דירתו בעקבות הטלת המס על הדירה שלישית. כחלון שומר את הקלפים קרוב לחזה ולקראת ההצבעה על חוק ההסדרים יודיע על השינויים בהצעתו למיסוי הדירה השלישית, ובהם מתן הטבה במס שבח למוכרי דירות.

הסיכוי לאישור: אין רוב להצעה הנוכחית. מכיוון שכחלון מתעקש על אישורה. כנראה שבהצעה יוכנסו שינויים.

2. מס על פיצויי פיטורים

כיום אין תקרה לפטור ממס על הפרשות לפיצויים. משרד האוצר מבקש לקבוע תקרה של 37.5 אלף שקל בחודש שמעליה יוטל מס. יישום ההצעה יפגע בחברי הכנסת, ששכרם החודשי 40,525 שקל. חברי כנסת בוועדת הכספים תבעו בשבוע שעבר לקבוע את הפטור ממס לתקרה של 50 אלף שקל.

משרד האוצר מצפה באמצעות ההצעה להגדיל את הכנסות ממסים בכ–700 מיליון שקל בשנה.

הסיכוי לאישור: כרגע אין רוב להצעה. הח"כים צפויים לשנות את הצעת האוצר.

3. העלאת המס על הגרלות והימורים

משרד האוצר מציע להעלות את המס על הגרלות והימורים מ–30% ל–35% ולהוריד את הפטור ממס — באמצעות צו של שר האוצר — על כספי זכייה מ–50 אלף שקל ל–5,000 שקל. בוועדת הכספים מתנגדים להצעות הללו. בשבוע שעבר אמר מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, כי הוא פתוח למשא ומתן עם משרד התרבות והספורט בעניין גובה המס. לדבריו, אם הכנסות הטוטו יצטמצמו בעקבות העלאת המס על הגרלות והימורים, לא תופחת ההקצבה למוסדות ולארגוני הספורט. בכנסת מציעים לקבוע פטור ממס לפרס של 30 אלף שקל אם שיעור המס יישאר 30% או תקרה של 40 אלף שקל אם שיעור המס יועלה ל–35%.

הסיכוי לאישור: אין רוב להצעות בוועדת הכספים וצפוי שינוי.

4. התחשבנות קופות החולים־בתי החולים

משרד האוצר מציע הסדר חדש של התחשבנות בין הקופות לבתי החולים. נציגי קופות החולים טענו כי ההסדר יפגע בקופות ויחייב אותן לשלם לבתי החולים עוד 300–600 מיליון שקל בשנה. בוועדה חוששים שהעלאת התשלומים של קופות החולים לבתי החולים תגולגל על המבוטחים. גפני פנה למשרד האוצר בניסיון למצוא פתרון שלא יכביד על קופות החולים. יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, הציע בשבוע שעבר לפצל את הסעיף מחוק ההסדרים. גפני אישר אמש שבסוגיית ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים יש התקדמות. 

הסיכוי לאישור: גבוה כנראה, לאחר שיוכנסו בו שינויים.

5. קרן ארנונה

כיום המדינה משלמת ארנונה בשיעור גבוה יחסית בגין מתקנים ממשלתיים השוכנים בשטחן של רשויות שהוגדרו "ערים קולטות עלייה". לפי הצעת האוצר, תבוטל הבחנה זו, כך שהמדינה תשלם ארנונה מופחתת בכל הרשויות המקומיות. כמו כן, מוצע להקים קרן במשרד הפנים שמטרתה צמצום פערים בין הרשויות המקומיות, וכספיה יועברו בכל שנה לרשויות המקומיות בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שרי האוצר והפנים. בוועדת הכספים דורשים לקבוע קריטריונים לחלוקה, במקום שהשרים יוכלו לחלק את הכספים כראות עיניהם. גפני אמור להיפגש בעניין זה עם שר הפנים, אריה דרעי.

הסיכוי לאישור: סביר שפרק זה בחוק ההסדרם יאושר רק אם ועדת הכספים תיכנס לתמונה, וייקבעו קריטריונים לחלוקת הכספים.

6. מיסוי הקיבוצים

משרד האוצר מבקש לשנות את שיטת המיסוי לקיבוצים מתחדשים (מופרטים). לפי ההצעה, חברי הקיבוץ ישלמו מס לפי הכנסותיהם, כמו כל נישום, ואילו הכנסות הקיבוץ מנכסיו המשותפים ימוסו בנפרד. המשמעות היא שחיובי המס של חברי הקיבוצים יגדלו. התנועה הקיבוצית הגישה השגות לגבי הצעת האוצר וניהלה משא ומתן עם האוצר, אך לפי שעה לא הושגו הסכמות סופיות.

הסיכוי לאישור: לא ברור.

7. מיסוי חברות ארנק

לאחר שההצעות למיסוי של חברות הארנק התמסמסו לא פעם, מבקש עתה משרד האוצר לטפל בהן שוב. חברות הארנק הן חברות המוקמות על ידי שכירים אמידים במטרה להפחית את חבות המס שלהם, או לדחות תשלומי מס. האוצר רוצה להסמיך את רשות המסים לקבוע כי רווחים שלא חולקו בחברות כאלה כאילו חולקו כדיווידנדים, וכך לגבות עליהם מס. המשמעות: בעלי חברות ארנק ישלמו יותר מס למדינה. הלשכות המקצועיות, כמו לשכת עורכי הדין ולשכת רואי חשבון הביעו התנגדויות להצעה.

הסיכוי לאישור: לא ברור.

8. רפורמה מבנית בבזק

משרד האוצר מבקש להנהיג בבזק רפורומה מבנית שתאפשר למתחריה — ובהם הוט, סלקום, ופרטנר — שימוש בתשתיות שלה.

הסיכוי לאישור: ההצעה צפויה להיות מאושרת, אבל רק לאחר שתעבור שינויים, לנוכח התנגדותו של משרד התקשורת להצעה המקורית.

9. הפרטת מערךעידן פלוס

לפי ההצעה, המערך — המופעל כיום על ידי הרשות השנייה — יועבר במכרז מהיר לגוף פרטי. גוף זה יחויב להמשיך לשדר למנויים בחינם את ששת הערוצים הקיימים כיום במערך (1, 2, 10, החינוכית, 33 וערוץ הכנסת) ואת הערוצים הייעודיים (20, ערוץ הלא בערבית, ערוץ 9 ברוסית וערוץ המוזיקה 24). במקביל, הגוף הפרטי יוכל להרחיב את המערך בערוצים נוספים, במודל של תשלום דמי מנוי או תמורת פרסום. הרחבת המערך תחייב את הלקוחות לרכוש ממיר חדש אם ירצו לקלוט את הערוצים החדשים. לפי הערכות, כיום יש כ–160 אלף מנויי עידן פלוס.

הסיכוי לאישור: גבוה.

10.קיצור שירות חובה

משרד האוצר ומערכת הביטחון סיכמו בהסכם כחלון־יעלון, שהושג בנובמבר 2015, לקצר את שירות החובה לגברים מ–32 ל–30 חודש החל ב–2020. ההחלטה בעניין נכנסה להצעת חוק ההסדרים. בכנסת הוקמה ועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון ולוועדת העבודה והרווחה, לדיון בנושאי גמלאות ושכר בצה"ל ויישום המלצות ועדת גורן בנוגע לשיקום נכי צה"ל. חברי כנסת בוועדה זו דרשו ממשרד הביטחון הסברים בשאלה מדוע צריך לקבל החלטות בנושא קיצור שירות החובה כבר עתה, אם הוא מתוכנן להיעשות רק ב–2020. במערכת הביטחון הסבירו כי יש צורך בחקיקה פרטנית בנוגע לקיצור השירות ולתקציב הביטחון בשנים הקרובות כדי לעדן את ההסכמות, כדי שהתוכניות יבוצעו ללא שינוי.

הסיכוי לאישור: גבוה.

11. הטבות לחברות היי־טק

האוצר מציע להפחית את המס שמשלמות חברות ענק ל–6% וליתר חברות ההיי־טק ל–12%. חברי ועדת הכספים אימצו את תביעת התעשיינים להחיל את ההטבה על כל מפעל מייצא גם אם אינו עתיר ידע. באוצר מתנגדים וטוענים שהעלות לכך תגיע לכ–1.5 מיליארד שקל בשנה.

הסיכוי לאישור: תידרש פשרה בין הצדדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker