"שייתנו ליו"ר מועצה ערבית להיכנס למשרד הפנים - ואז נדבר על להפוך השולחנות" - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שייתנו ליו"ר מועצה ערבית להיכנס למשרד הפנים - ואז נדבר על להפוך השולחנות"

אדגאר דכואר, ראש מועצה מקומית פסוטה: המניעים של תוכנית 922 אינם אידאולוגיים, שנובעים מכך שיש פה אזרחים שווים שהממשלה רוצה להעניק להם זכויות שוות, אלא שתיטיב עם הכלכלה הישראלית ותו לא

תגובות

"זו פעם ראשונה שיש שיתוף פעולה כזה בין המנהיגות הערבית לבין משרד ראש הממשלה. ישנם מחסומים שהתוכנית באה לפתור כמו להעלות את רמת ההשלכה והעבודה. נכון להיום רק כ-35% מהנשים הערביות מועסוקת, לא משום שהתרבות מונעת מהן או שהן לא רוצות לעבוד אלא בשל המחסור במקומות עבודה ובאזורי תעשייה. זאת, בנוסף לעיוותים שקיימים בממשלה ובאפליה בהקצאות התקציבים, והמספרים מדברים בעד עצמם".

כך אמר היום איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי בפאנל שדן בתוכנית 922 לפיתוח החברה הערבית בוועידה הכלכלית של החברה הערבית של TheMarker בהנחיית מירב ארלוזורוב, פרשנית בכירה, עורכת מדור דעות TheMarker.

סייף הוסיף "העקרונות של 922 הוא שינוי בהקצאת התקציבים בתוך משרדי הממשלה, בנוסף זו  לא תוכנית של 5 שנים, זו תוכנית שאם תצליח את ההקצאה תתקן עוולות של שנים. לכך צריך גם תיקון הוליסטי, לחיזוק רשויות מקומיות.

"איפה אנו עומדים כיום? בתחום הדיור העברנו 1.8 מליארד שקל לטיפול בתכנון והדיור, לצד הסכם פיתוח עם הרשויות המקומיות. עד שנת 2015 לא היה שקל במשרד שיכון שהוקצה ליישובים ערבים. בתחום החינוך יש התקדמות אבל יש נושאים שונים שלא קיבלנו להם תקציב כמו בניית כיתות לימוד".  

922 היא תכנית טובה אבל היא היא מעוררת התנגדות בקרב החברה הערבית. למה?

אדגאר דכואר, ראש מועצה מקומית פסוטה אמר כי "התנגדות נובעת מניסיון העבר. זו לא התוכנית הראשונה שמוצעת והניסיון מלמד שהחלטות כאלה אף שהן התקבלו, הן לא יושמו בכללותן, ולפעמים לא יושמו בכלל.

פאנל בהנחיית מירב ארלוזורוב בוועיעה הכללית לחברה ערבית
רמי שלוש

"הניסיון של ההזנחה, היעדר קבלת החלטות מעמיקות, בטח ובטח פוגע באמון שיש לציבור בממשלה בעניין הזה. בנוסף, כל האווירה שמסביב עם הממשלה הימנית שיוצאת עם הצהרות קשות נגד החברה הערבית עושה את זה קשה להאמין שהממשלה הזו מתכוונת לסייע לחברה הערבית.

"המניעים הללו אינם אידאולגיים שנובעים מכך שיש פה אזרחים שווים שהממשלה רוצה להעניק להם זכויות שוות, אלא שתוכנית כזו תיטיב עם הכלכלה הישראלית ותו לא. אם היתה הצהרה כי הכוונה לתת זכויות שוות כי הם אזרחים זה היה מוסיף לאמון של הציבור בתוכנית".

קייס נאסר, משפטן וחוקר מתמחה בתכנון ובנייה אמר כי "מה שחשוב בתוכנית הוא מה שאין בה. לתת כסף לרשוית לא יתקן את בעיות הרשויות, צריך לחשוב איך לנתק את התלות של היישובים הערבים כלכלית בממשלה.

"עלי סלאם, יו"ר העיר נצרת אמר קודם שהוא מחכה לתעשייה, אבל אין לנו אזורי תעשייה שייתנו לי מקור כלכלי, ואין לנו שטחי מסחר. לא ייתכן לדבר על רשויות מקומיות חזקות כאשר לכולן יש רק 4 ועדות תכנון ובנייה שבאמת מתפקדות.

"בנוסף, אם תעשו מיפוי, כמה חברות יזמים יהודיות משקיעים בחברה הערבית? הן לא מוכנות ליזום ולהשקיע ביישובים הערבים. השאלה החשובה היא איך אנחנו הופכים את הישובים לעצמאים כלכלית".

ראונק נאטור, מנכ"לית שותפה עמותת סיכוי: "אנחנו עדים לתהליכים שמתעלמים ושמשאירים את המנהיגות הערבית מחוץ לתמונה. דוגמה לכך שהיה תכנון בלי עירוב ההנהגה הערבית, בלי להתייעץ ולקחת בחשבון את הדעות של ההנהגה.

"ראשי הרשויות נכנסו למו"מ בזכות מאמצים של אנשים מהחברה האזרחית אבל הבעיה היא בשלב שלפני, אם הממשלה באמת מעוניינת ליישם את התוכנית אז האחריות לבנות האמון מורכבת אצלה זו הממשלה שהוכיחה שאין לסמוך עליה.

"יישום מוצלח של התוכנית הכלכלית תלוי מאוד ביכולת של הרשויות המקומיות הערביות לנצל באופן מקסימלי את התקציבים המופנים אליהן היעדר מקורות הכנסה ואזורי תעסוקה ברשויות המקומיות הערביות מאוד מכביד עליהן ויוצר מחסור חמור בכוח אדם במחלקות ההנדסה ובמשאבים לתפעול השוטף. ראש רשות שעסוק בלדאוג למשכורות לעובדים לא יוכל להתפנות לנצל את משאבי התוכנית כמו שצריך. השקעות התוכנית במענקי פיתוח הן טובות, אך יניבו פירות רק בטווח הבינוני והארוך. בטווח המידי חייבים להגדיל את הסיוע לרשויות המקומיות.

"כדי שהתוכנית תיושם ותצליח המדינה חייבת לטפל גם בביקוש לעובדים ערבים ובאפליה על רקע לאומי. גם אם נכשיר עובדים, נדאג למעונות יום, לתחבורה ציבורית טובה ולמערכת חינוך איכותית אך לא נטפל באפליה בקבלה לעבודה - המצב לא ישתנה. יש פתרון פשוט וזול שיכול לסייע בטיפול בבעיה זו על ידי מתן עדיפות במכרזי מדינה לחברות שיש בהם ייצוג הולם של עובדים ערבים. בעולם יש ניסיון רב ברגולציה מסוג זה ומחקר שעשינו מצא שהתועלת של מהלך כזה תהיה גדולה בהרבה מהעלות שלו.

"חשוב שבתהליכים מרכזיים בתוכנית יהיה שיתוף מלא של ראשי הרשויות המקומיות בתהליכי קבלת ההחלטות. עד היום היו כמה מקרים בהם התהליך התחיל והתקבלו החלטות לפני ששיתפו באופן מלא את ראשי הרשויות - למשל בגיבוש התוכנית לחינוך בלתי פורמלי, ובגיבוש ההסכמים האסטרטגיים בתחום הדיור. בשני המקרים האלה המשרדים הבינו באיחור שחייבים לשתף. להבא חשוב שהרשויות יהיו מעורבות מההתחלה בכל תהליך.

עלאא ג'נטוס, היועץ הכלכלי של ועד ראשי הרשויות המקומיות בערביות אמר כי "נמצא שחלק גדול ממה שהובטח עוד לא התממש בפועל וככל שנסתכל אפילו על הלשון שבו נכתבה קיים ניסיון להעביר אותה מאחורי הרדאר בלשון חלקלקה.

"זה תמיד עורר את אי האמון שלנו כמי שעומדים מול התכנית, וברגע שאנחנו מדברים על תקציב מוסדות הציבור של משרד השיכון, כל מישהו לוקח ואומר משהו אחר, וזה חוזר על עצמו".

ג'ידא רינאווי-זועבי, מנכ"לית עמותת אינג'אז אמר כי "איימן סייף דיבר על החוסן המקצועי, יש הנהגה מקומית שרוצה ליישם ויש לה שותפים, התכנית הוליסטית אבל אני אומרת זו תכנית שהיא צונאמי טוב אבל היא בכל זאת צונאמי, על גבה של הרשויות הערביות. פיתוח כלכלי צריך נדל"ן מניב ארנונה, אבל הרשויות הערביות לא נמצאות במשחק של ארנונה מניבת נדל"ן. בנוסף, מי שמיישם את התכניות נכון לעכשיו זה חברות מנהלות ולא הרשויות עצמן".  

אפשר להיות עצמאים?

אדגאר: "אם לרשויות המקומיות הערביות תינתן ההזדמנות הן יכולות להיות עצמאית לכל דבר. אבל אם אנחנו נלחמים על תכניות מתאר לא מקודמות לעולם הרשות לא ולא תוכל להיות עצמעאית ולא תוכל להיות מקור עצמאי לייצור עצמאי ליישוב עצמו ותישאר בחסדיה של הממשלה. דיברו כאן על 15 מיליארד שקל, על פי המסמכים סכום התכנית אינו עובר 10 מיליארד שקל.

"עברה כבר שנה ואיננו רואים שום יישום, עד היום לא נעשה שום דבר בנושא הפערים. צריך להוסיף גם שחלק מהתחומים אינם מקודמים. אמנם התכנית חשובה אבל יש תחומים נוספים שאינם מקודמים ותחומים שהיא לא נגעה בהם, אין שום טיפול למשל בתחום הבריאות, אין התייחסות לתיירות, מחקר ופיתוח".

מורן: "הבשורה הגדלה היא שינוי במגמות ההקצאה. משמעות הדבר היא הטמעת התכניות בבסיס התקציב של משרדי הממשלה ובסיס התכניות כשעד כה התקבלו החלטות של תקציבים לחברה הערבית כעל כסף תוספתי. זה עומד להתשתנות 40% לתחבורה הציבורי הוא חלק מזה, זו בשורה גם אם זה לא מספיק אני חושב שזו בשורה גדולה בטח לשנים הקרובות. למה לא מרגישים את זה קורה? אנחנו כשנה אחרי ההחלטה שהיא מאוד מורכבת, אבל זה דברים שלוקחים זמן ונדרשת עבודת מטה יסודית ולבסוף, אני חושב שאחרי השנה האחרונה איימן סיף כמוביל הנהיע את הקטר".

מה צריך כדי שהקטר יגיע ליעד?

מורן: "יש לרשויות תפקיד גדול. ההחלטה הזו היא פלטפורמה נוספת כדי שההחלטה תיושם. המדבך הראשון זה כסף שמויעד לפיתוח כלכלי של משרד הפנים יחד עם הרשויות, נדבך שני, פרויקט הרשויות המצטיינות שהולכים להשקיע בהם 500 מיליון שקל".

דני עטר אמר לי פעם "ערבי לא יודע איך להפוך שולחנות":

עלאא: "זו טענה מופרכת. קודם שאוכל להיכנס למשרד הפנים ואז נדבר. אני מבין שתהליכים לוקח להם זמן להתממש אבל הם תלויים יתר על המידה בדברי ממשלה. כשהתחלנו לדבר על מענקי איזון, ככל שמתקרבים להפריע לאנשי שס ועיירות הפיתוח אומרים לנו שאי אפשר להכנס. פיקוח מטעם איימן סייף הוא מבורך אבל הוא עדיין ממשלתי. אנחנו רוצים גוף שיוכל לבקר את הממשלה באופן מקצועי ובלתי תלוי. אנחנו לא מצליחים לגייס כוח משימה שיעמוד מול המשלה. זה האיום".

קייס: "הרשויות דופקים על הדלת אבל אף אחד לא נותן לזה תשובה ואי אשפר לדבר על תכנית מתאר. תארי לעצמך שהאזרח הערבי מחכה 25 שנה כדי לקבל היתר בנייה".

ראוונאק: "אני רוצה להוסיף שהמדינה לא יכולה להשאיר את הרשויות בגירעון כה עמוק ואז להשוות אותם לראש עיריית תל אביב. אנחנו מדברים על עובדות זה צעד מצויין אבל יש בה חסמים וחסרים. אני אוסיף עוד את עניין הטיפול באפלייה בשוק התעסוקה שבו ערבים נמצאים בהיקף מינימאלי".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם