חגי עמית
חגי עמית
הודו

הודו. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, חתמו היום על הסכם לשיתוף פעולה בין ישראל להודו בתחומי החקלאות וטכנולוגיית המים. ריבלין, הגיע לדלהי ביום שני, לביקור ממלכתי ראשון של נשיא ישראלי בתת־היבשת, מאז חודשו היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות לפני 25 שנה.

לא מעט ישראלים שניסו לפתח פעילות עסקית כלשהי בהודו בשנים האחרונות נתקלו בקשיים שמציבה תת־היבשת בפני משקיעים ואנשי עסקים זרים. הביורוקרטיה המקומית, השחיתות של המנגנון הפקידותי, הדרישות לעבוד עם שותף מקומי בחלק מהמקרים, והנורמות הייחודיות של המשא ומתן במדינה — הן תופעות שאפשר לשמוע עליהן מישראלים רבים שניסו לפעול במקום.

למרות זאת, לא ניתן להתעלם מהאטרקטיביות הכלכלית שמגלם בתוכו שוק של 1.25 מיליארד איש וכלכלה הצומחת בשיעור של 8% בשנה. ההסכם עשוי לפתוח פתח למשקיעים ישראלים המעוניינים לפעול בהודו.

"הביקור יעניק דחיפה משמעותית למאמצים שלנו לבנות נדבכים חדשים בשותפות בינינו", אמר ראש ממשלת הודו. "הוא גם ימשיך את המומנטום שנוצר על ידי הביקור הראשון אי־פעם של נשיא הודי בישראל לפני שנה. נבנה מיזוגים ושותפויות סביב האינטרסים ההדדיים שלנו בנושאים מקומיים וגלובליים".

עוד אמר מודי: "ההסכם שלנו הוא רב־ממדי. אנו נערכים להאיץ את היעילות והיצרנות החקלאית בהודו, להאיץ מחקר ויזמויות משותפות, ולהגביר את שיתוף הפעולה בכל הנוגע לאפליקציות, מדע וטכנולוגיה. כמו כן נפעל להאיץ קשרי מסחר והשקעה בין המדינות, קשרי הגנה, קשרי לימוד וקשרים בין האנשים בשתי האומות — הן בהיבט התרבותי והן באמצעות התיירות".

לדבריו, המספר הגדל והולך של סטודנטים הודים שבאים ללמוד בישראל, ולהפך, יכול להוות גשר חשוב במישור הזה.

הנשיא ריבלין באנדרטה לזכר גנדיצילום: מארק ניימן / לע"מ

"היתרונות של ישראל בתחומי החקלאות והמיקרו־השקיה, וההתמודדות עם בצורת, הן דברים שגם אנו מתמודדים עמם", הוסיף מודי. "הנשיא ריבלין ואני הסכמנו על כך שההתפתחויות הנוכחיות בהודו פותחות הזדמנויות מצוינות עבור חברות ישראליות. היוזמות הכלכליות של הודו תואמות לחוזקות הישראליות — בין אם במאמץ ליצור 'הודו דיגיטלית' ובין אם בניסיון לפתח ערים חכמות. אני מעודד את המגזר הפרטי בהודו לנצל את ההזדמנות ליצור שותפות בין המדינות".

משנה סדרי יסוד בכלכלת ההודית

קשה להעריך אם הצהרותיו של ראש ממשלת הודו הם בגדר דיפלומטיה או שהם מגלמים הצהרת כוונות אמיתית — אבל די למי שמשוטט בימים אלה בדלהי ורואה את התורים העצומים סביב הכספומטים המקומיים, כדי להבין את רצון הברזל של המנהיג ההודי לשנות סדרי יסוד בכלכלה.

הסיבה לתורים העצומים ולכך שהכספומטים מתרוקנים שעה לאחר שממלאים אותם — היא החלטתו של ראש הממשלה "להלבין" את הכלכלה ההודית. במטרה להפחית את השימוש במזומן, להילחם בכסף השחור המניע את הכלכלה ולהפסיק את זרימת הכסף המזויף המגיע מפקיסטן השכנה — הגבילה הממשלה את כמות הכסף שניתן למשוך מהמכשירים ל–2,000 רופי ביום (כ–130 שקל), והוציאה מהמחזור את השטרות הישנים של 500 ו–1,000 רופי. מודי, כך נראה, אינו חושש לבצע מהפכות, גם אם הדבר כרוך בהפיכת סדרי החיים של מיליארד איש.

לפני חתימת ההסכם עם ישראל, אתמול לפני הצהריים, הגיעו הנשיא ריבלין ורעייתו נחמה לטקס הנחת זר באנדרטה לזכר המהטמה גנדי — במקום שבו נשרפה גופתו של מייסד האומה ההודית, לפני שפוזר אפרו בהתאם לבקשתו מעל נהרות העולם. הם פיזרו על האנדרטה עלי כותרת, הקיפו אותה, וריבלין רשם בספר האורחים את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך".

ביציאה מהמתחם עצר ריבלין והביט בלוח השיש שעליו נחקקו באנגלית שבעת החטאים החברתיים, על פי גנדי. החטא הראשון ברשימה היה "פוליטיקה בלי עקרונות". ריבלין הביט בו ואמר למלווהו ההודי, "הם דומים לשלנו", ואז תיקן והוסיף — "לשלי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker