מירב ארלוזורוב

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, תומך בהצעה להנפיק מכשיר השקעה ייעודי הצמוד למדד מחירי הדירות. שמחון שותף בצוות שבראשות סגן שר האוצר יצחק כהן, הבוחן לבקשת שר האוצר משה כחלון, את האפשרות להציע מסלולי השקעה חלופיים למשקיעים בדירות כדי להפחית את לחץ הביקושים בשוק הדיור — ובכך להביא לירידת מחירי הדירות.

הצוות בוחן כעת שלוש הצעות, והמועצה הלאומית לכלכלה מקדמת את ההצעה להנפיק לציבור כולו איגרות חוב צמודות למדד מחירי הדיור. הצעה זו מנוגדת לעמדת האוצר, שמעדיף את ההצעה לפיקדון בנקאי מיוחד וצמוד מדד.

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו מתנגדת בתוקף להצעה הנשקלת באוצר של אג"ח הנמכרת לציבור, מאחר שמדובר בהנפקה בהיקף גדול מאוד, דבר שיכניס את המדינה להתחייבויות גדולות ולסיכון אם מחירי הדיור ימשיכו לעלות. עם זאת, החשבת דואגת בעיקר לפגיעה בסחירות בסדרות האג"ח האחרות של המדינה, דבר שיביא להורדת הדירוג של האג"ח האלה.

הפרופסור אבי שמחון
אבי שמחוןצילום: מוטי מילרוד

בנק ישראל מסתייג גם הוא מהנפקת אג"ח לכולם, משום שמדובר במכשיר כללי שלאו דווקא יסיט ביקושים של מי שפעילים בשוק הדיור, ושוב בגלל גודל ההנפקה והסיכון הכרוך בכך. לכן העלה בנק ישראל הצעה של פיקדון בנקאי בסכום מוגבל, שמוצע גם למשקיעים בדיור וגם לזוגות צעירים המשתתפים בהגרלת מחיר למשתכן.

בניגוד לאלה, שמחון מקדם בצוות את ההצעה של הנפקת אג"ח ממשלתית בשוק ההון. "אג"ח כזו מהווה ביטוח, שהמדינה מספקת, מפני המשך העליות בשוק הדיור", אומר שמחון. "אני נפגש עם אנשים שקונים היום דירות — מדובר באנשים שמשתכרים שכר ממוצע, והם לוקחים הלוואות ומשעבדים את המשפחה רק כי הם חוששים שאם הם לא יקנו היום, מחר הם כבר לא יוכלו לקנות דירה לילדים שלהם. הם קונים דירה לא כי הם רוצים להרוויח, אלא כי הם מפחדים להפסיד. לכן המדינה צריכה לספק להם מכשיר השקעה שיבטח אותם מפני המשך עליית מחירי הדיור. מכשיר כזה יגדיל את הרווחה של כל אזרחי ישראל".

בניגוד לאזהרותיה של החשבת הכללית, שמחון סבור כי איגרת חוב הצמודה למדד הדיור לא תפגע בסחירות של שאר איגרות החוב הממשלתיות ("הסחירות בשוק האג"ח מספיק טובה"), וגם אינו חושש מפני הסיכונים שהמדינה לוקחת על עצמה במקרה שמחירי הדיור ימשיכו לעלות בשיעורים ניכרים.

"למדינה אין סיכון מעליית מחירי הדיור", הוא אומר, "כי היא בעלת הקרקעות העיקרית, והיא גם גובה מסים שצמודים למחירי הדירות. לכן המדינה יכולה להציע ביטוח נגד עליית מחירי הדירות — בלי שזה מסכן אותה פיננסית". לדברי שמחון, הוא התייעץ עם פרופסורים מובילים למימון, כמו פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית, שגם הם מצדדים בכך.

שמחון אף מצטט מחקר שנכתב בנושא לפני שנה, על ידי פרופ' בועז רונן וד"ר צבי ליבר, שבו נקבע כי אג"ח צמודה למדד מחירי הדיור תביא לירידת ביקושים של 10%–20%, ולירידה במחירי הדיור בשיעור של 5%–20%.

למעשה, שמחון מעריך כי בטווח הקצר המדינה לא תשלם פרמיה על איגרות החוב האלה. בשל הצפי להמשך העלייה במחירי הדיור, סביר להניח שיהיו ביקושים גדולים לאג"ח החדשות, ולכן הן יימכרו לציבור במחיר גבוה — כך שהתשואה שהמדינה תצטרך לשלם עליהן, לפחות בתחילת הדרך, לא תהיה גבוהה. שמחון מונה יתרון נוסף לאג"ח שהוא מציע והוא שכלול שוק ההון, בכך שמגוון מכשירי ההשקעה הנסחרים בשוק יגדל.

שמחון סירב לחוות דעה על ההצעה של בנק ישראל בנוגע לפיקדון בנקאי מוגבל בהיקפו, ושרק פעילים בשוק הדיור — משקיעים או משתתפי הגרלת מחיר למשתכן — יהיו רשאים לרכוש אותו. ואולם מדבריו עולה כי הוא סבור שהרעיון של מכשיר השקעה שפתוח לציבור כולו, ובכך מאפשר גם למי שרוצים לקנות דירה בעתיד לדחות את הרכישה שלהם, הוא הפתרון הרצוי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker