צעד בדרך ל"בנק חברתי": דרישת ההון העצמי תופחת ל-3 מיליון שקל בלבד - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צעד בדרך ל"בנק חברתי": דרישת ההון העצמי תופחת ל-3 מיליון שקל בלבד

ועדת הרפורמות החלה לדון היום בסעיף בעניין בחוק ההסדרים, שהוגש על ידי שר האוצר כחלון. מסתמן כי בנוסף תדון הוועדה ברגולציה מופחתת לבנק חברתי עתידי

7תגובות
כחלון
אמיל סלמן

הוסר החסם העיקרי להקמת בנק חברתי בישראל: הדרישה להון עצמי תהיה 3 מיליון שקלים בלבד - לעומת 75 מיליון שקלים לפני כן. זוהי ההצעה המסתמנת ב"וועדת הרפורמות", שהחלה לדון היום (ד') בסעיף בעניין בחוק ההסדרים, שהוגש על ידי שר האוצר, משה כחלון. ההצבעות יערכו בקרוב. בנוסף דנה הצעת החוק ברגולציה מופחתת שתקל מאוד על הקמת בנק חברתי מבוסס אגודות אשראי.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן (כולנו), אמר "בנקים חברתיים הינם התאגדות פיננסית שקיימת בכל העולם המערבי. הודות להורדת דרישות ההון העצמי הקמת בנקים חברתיים נהפכת להיות מעשית. חוק זה הינו מרכיב נוסף ברפורמה בבנקאות".

הדיון בוועדה נערך בפרק ט' לתיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018. הצעת החוק מבקשת להסדיר את פעילותם של אגודות אשראי ומנפיקי כרטיסי חיוב. מטרת ההצעה הינה להגביר את התחרות בשוק האשראי הקמעוני, לאפשר לשחקנים מפוקחים חדשים להיכנס לשוק, לגוון את מקורות האשראי במשק ולהרחיב את היקף המוצרים ששחקנים אלו יכולים לספק.

ההצעה תאפשר הקמתן של אגודות אשראי, שיוכלו לספק ללקוחותיהן שירותי אשראי, חיסכון ושירותים פיננסים הניתנים במסגרת חשבון עו"ש בבנק (הנפקת כרטיסי חיוב, ניהול חשבונות נירות ערך ועוד). ההחלטה צפויה לגוון את מקורות האשראי לציבור ולהוריד את מחיר השירותים הפיננסיים, על ידי הסרת חסמי כניסה.

החלק השני של ההצעה, יאפשר לנותני אשראי חוץ בנקאים להציע מוצר נוסף – מסגרת אשראי ואשראי על גבי כרטיס, ובכך לפתוח את הענף לתחרות. ההסדרה תסיר חסמים ביורוקרטיים עבור נותני אשראי חוץ בנקאיים. הרגולציה מותאמת לתקן האירופאי Payment Services Directive II, אשר מטרתו ליצור סביבה משותפת ואחידה ברחבי האיחוד האירופי בתחום האשראי החוץ בנקאי.

היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, שעמד בראש הוועדה שהמליצה על המהלך, אמר כי ההצעה מציבה את האזרח במוקד: "אגודה שיתופית תקרב בין הצרכן לאשראי בכך שהצרכן יהיה בעלים של האגודה. המדד להצלחה יהיה ההיבט הצרכני, תחרותי חדשני, והיכולת של הצרכן לעצב את המוצר ואת השירות שהוא מעוניין בו. האגודה תהיה מכוונת לפריפריה, שם הצרכנים מרגישים שהם לא מקבלים את השירותים שהם מעוניינים בהם. הצרכן יוכל לומר למנהל הבנק, אתה עובד אצלי, בוא נבנה יחד את השירות. בעתיד, האזרח יוכל להיות חלק מעיצוב הפתרון שתפור למידותיו. לעומת המצב הנוכחי שבו הצרכן מרגיש מנוכר".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד ), שתמך בהצעה, סבור שצריך להחריג מההצעה אגודות שיתופיות של הקיבוצים והמושבים ולא לאפשר להם להקים אגודות אשראי. ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני), אמרה "אף שאיני מחבבת את חוק ההסדרים, ההצעה ראויה ואני תומכת בה. אני מאמינה בקואופרטיבים. רכשתי מניה בבנק הקואופרטיבי אופק, בנק שקורא תיגר על המונופול הבנקאי. יחימוביץ בירכה את שר האוצר על הפחתת הדרישה להון עצמי. אני אשכנע את חברי לתמוך בסעיף זה", אמרה יחימוביץ.

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) סיפר אף הוא כי הוא רכש מניה באופק. בנוגע להצעת החוק אמר פריג' "זו יוזמה חברתית מבורכת שתצליח, בניגוד לרפורמה הבנקאית שלא תוזיל עלויות. הכוונות טובות, אולם המטרה לא תושג".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#