נשיא המדינה: חוק ההסדרים הוא נטע זר לדמוקרטיה הישראלית

ראובן ריבלין בכנס של אגף התקציבים באוצר: "חוק ההסדרים נעשה הכלי החוקי המרכזי לניהול מדיניות על ידי ממשלות ישראל מימין ומשמאל, עוד יותר אפילו מחוק התקציב"

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הנשיא ריבלין משיק את הסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו"
נשיא המדינה ראובן ריבליןצילום: מארק ניימן / לע"מ

"יש חיה מוזרה, מין נטע זר במערכת הדמוקרטית בישראל, חוק ההסדרים שמו. חוק ההסדרים הוא חוק עוקף כנסת. הפרוצדורה לאישורו של חוק ההסדרים איננה יכולה להחליף חקיקה רגילה". כך אמר היום נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בכנס של אגף התקציבים באוצר. הכנס נערך לזכרם של ארבעה מעובדי האוצר שנפלו במלחמת יום הכיפורים.

נשיא המדינה אמר כי "חוק ההסדרים הוא חוק שהורתו המוצדקת היתה בשעת הדחק, בעת חירום, בשיאו של המשבר הכלכלי הגדול שאיים על מדינתנו איום קיומי של ממש. אך מאז, במשך כשלושים שנה, אנו מתנהלים כבאותה עת חירום.

"חוק ההסדרים נעשה הכלי החוקי המרכזי לניהול מדיניות על ידי ממשלות ישראל מימין ומשמאל, עוד יותר אפילו מחוק התקציב. לא בכדי נחקק החוק בימי ממשלת אחדות לאומית, מכיוון שהוא מכשיר בידי הממשלה לכפות את עמדתה לא רק על האופוזיציה, אלא גם על הקואליציה.

"במובן זה, חוק ההסדרים הוא חוק עוקף כנסת, מכיוון שגם חוקים שנויים במחלוקת בתוככי הקואליציה מוכנסים לתוך חוק ההסדרים כמקשה אחת. אמרתי בעבר ואני שב ואומר זאת היום, חייבים למצוא את הגשר בין החובה של הממשלה למשול לבין חובתו של כל חבר כנסת להבין על מה הוא מצביע. חברי כנסת הם שליחי ציבור, הם לא אצבעות אוטומטיות. חבר כנסת, המעוניין, ולא כולם מעוניינים, להבין על מה הוא מצביע ולנהל דיון מושכל עם חבריו, חייב שיהיה לו את הזמן והפרוצדורות לעשות זאת. הפרוצדורה לאישורו של חוק ההסדרים איננה יכולה להחליף חקיקה רגילה. היא איננה יכולה להחליף את וועדות הכנסת בעבודתן היסודית ועל אחת כמה וכמה שהפרוצדורה איננה יכולה לקצר את הליכי הדיון ואת שיתוף הציבור בנוגע לרפורמות מעמיקות ומשמעותיות".

בהתייחסו לתקציב המדינה אמר הנשיא כי "תקציב המדינה איננו עוד חוק, תקציב המדינה הוא הצהרת כוונות. הוא טומן בחובו עולם ערכים שלם. באמצעות התקציב ממשלת ישראל מצהירה מהן הזירות החשובות לה ביותר, כיצד ואיך יוקצו המשאבים. אכן, יש מאבק עיקש בין צרכי המדינה לצרכים פוליטיים, מאבק שמוצא את ביטויו גם בדיונים על התקציב. אך גם צרכי המדינה וגם הצרכים הפוליטיים משקפים את פניה של החברה בישראל. ההכרעה חייבת לבוא באמצעות הדיונים וההכרעות במליאה ובוועדות של בית המחוקקים הישראלי".

הנשיא הדגיש כי "ההתעקשות על דיון נובעת מהאמונה שדיון, גם אם הוא מוגדר ומוגבל בזמן, הוא טוב לכולנו, הוא נכון לכולנו. הציבור בישראל משלם את המיסים המוטלים עליו, מי בחדווה ומי קצת פחות. הציבור רק רוצה לדעת שהמיסים שלו חוזרים אליו. שהכסף שלו חשוב לקובעי המדיניות. שמתעסקים בכסף שלו בזהירות, בכבוד, בלי בזבוזים מיותרים. הציבור רוצה לדעת שהכסף שהוא מעביר למדינה מנוהל נכון, מנוהל הוגן, מבטיח לו עתיד, מבטיח לו צמיחה. ואת זה אפשר להבטיח לו רק אם נראה לו שאנו פועלים עבורו, שאנחנו 'עובדים אצלו' ולא חס וחלילה, שהוא 'עובד אצלנו'".

בהמשך אמר הנשיא ריבלין, "אתם, נשות ואנשי אגף התקציבים מופקדים על משאבינו, ובמידה רבה על יישומו של עולם הערכים שלנו, על הגשמת החלומות הישראליים של כולנו. מחובתכם למנוע חריגות מחד, ומחובתכם מאידך לתכנן רזרבה ראויה לטובת אירועים שעלולים להתרגש עלינו וברובם הם בלתי מתוכננים. החובות הללו, הנוקשים וההכרחיים, גם כשהם טומנים בחובם זכויות רבות מביאים עמם ביקורת תמידית מימין ומשמאל.  הרשו לי לברך אתכם על הביקורת מכל צדדי המפה הפוליטית. הביקורת הזו היא העדות הטובה ביותר לכך שאתם עושים את עבודתכם נאמנה. בשם העם בישראל כולו אני מודה לכם על המחויבות האינסופית והיומיומית לעם ולמדינה כשומרי סף חדורי שליחות ומאחל לכם שנה מלאת עשייה פורייה, מקצועית, ערכית ואיכותית".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker