האוצר ממליץ להשקיע בקרנות פנסיה - ולא בביטוחי מנהלים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר ממליץ להשקיע בקרנות פנסיה - ולא בביטוחי מנהלים

מבקר המדינה חושף את השקר העצמי של מכירת אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה ■ זאת רק עוד סיבה לכך שמשרד האוצר רומז כי קרנות הפנסיה עדיפות על קופות הגמל וביטוחי המנהלים

10תגובות

לאחר שחשף את השקר של צה"ל בפני החשבת הכללית, ולאחר שצה"ל מסר לחשבת מסמך חלקי ומטעה בנוגע לתוספות שהרמטכ"ל מאשר לפנסיה של אנשי הקבע, חשף מבקר המדינה בדו"ח המקיף שלו על מדיניות הפנסיה של ישראל עוד שקר - הפעם שקר עצמי. זהו השקר לגבי הפתרון המושלם לכאורה שהשיג הצוות להגברת הוודאות בחיסכון הפנסיוני, בראשותו של מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, בנוגע להקצאה המחודשת של איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה.

מנכ"ל משרד האוצר שי
באב"ד
דוברות הכנסת

ממשלת ישראל מוכרת אג"ח מיועדות אלה אך ורק לקרנות הפנסיה, בשיעור של 30% מנכסי הקרנות. הייחוד שלהן הוא בהיותן לא סחירות, ובהיותן נושאות תשואה מובטחת, קבועה וגבוהה - של 4.86% צמודה למדד.

בעבר היה מדובר בתשואה נאה אך לא חריגה, ועיקר הקסם של האג"ח המיועדות היה בכך שהיה מדובר בתשואה ודאית וקבועה (מכיוון שהאג"ח אינן נסחרות בשוק ההון). כיום הקסם של האג"ח המיועדות הוא כפול - הן גם קבועות ומובטחות, וגם התשואה שהן משלמות היא עצומה. לשם השוואה, התשואה של האג"ח הסחירות של ממשלת ישראל היא כ-1%, כך שהאג"ח האלה מעניקות מתנה בדמות תשואה עודפת של יותר מ-3% לשנה. במונחים כספיים, מדובר בסובסידיה של כ-3 מיליארד שקל שמשלמת המדינה רק לקרנות הפנסיה, באמצעות התשואה הגבוהה של האג"ח המיועדות.

עלות הסובסידיה הגבוהה, כמו גם הקיטון בחוב הסחיר של הממשלה ומנגד הגידול בנכסי קרנות הפנסיה, יצרו מצב שבו הנפקת האג"ח המיועדות התחילה להעיק הן על התקציב והן על ניהול החוב הסחיר של המדינה. מסיבה זו הוקם צוות באב"ד, שלאחר דיונים ארוכים, החליט שאין בעיה להמשיך למכור אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה בדיוק לפי הקצב הקיים - 30% מנכסי הקרנות. החישוב שערך צוות באב"ד לימד כי הגידול הצפוי בהנפקה של האג"ח המיועדות לאורך שנים, פועל יוצא של הגידול הצפוי בנכסי קרנות הפנסיה, אינו יוצר בעיה מבחינת ניהול החוב של ישראל.

אשליית ביטול הסובסידיה

הבעיה עם המסקנה הזאת, ובכך מבקר המדינה חוזר על דברים שכבר פורסמו ב-TheMarker, היא שנדרשו הנחות משונות מאוד כדי להגיע אליה. למעשה, האג"ח המיועדות לא יפריעו לניהול החוב הסחיר של ישראל, כלומר שיעורן ביחס לחוב הסחיר לא יגדל משמעותית, בתנאי שהחוב של ישראל יישאר גדול. זאת בדיוק ההנחה שהניח צוות באב"ד, אלא שהיא עומדת בסתירה למדיניות המוצהרת של מדינת ישראל להקטין את יחס החוב־תוצר שלה לאורך שנים.

זהו השקר העצמי של צוות באב"ד - ההנחה שלא תיווצר בעיה עם מספר האג"ח המיועדות מקפלת בתוכה הנחה שנימצא בבעיה גדולה מאוד מבחינת גודל החוב הלאומי שלנו. ככל שנשפר את מצבנו ונקטין את החוב הלאומי, כך תגדל בעית האג"ח המיועדות, ולהפך. שני היעדים האלה - חוב קטן או משקל קטן של אג"ח מיועדות בתוך החוב - סותרים זה את זה.

צוות באב"ד לא הציע פתרון לסתירה הפנימית בהנחות שלו. הפיקוח על שוק ההון לא הציע פתרון לסתירה מהותית נוספת שעלתה מהמלצות הצוות - ההמלצה שסך ההקצאה של אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה יישאר ללא שינוי, הקרנות יקבלו אג"ח מיועדות בעבור 30% מהנכסים שלהן, אבל ההקצאה של האג"ח האלה בתוך הקרנות תשתנה. במקום המצב הקיים, שבו כל החוסכים בקרן פנסיה מקבלים 30% אג"ח מיועדות, צוות באב"ד המליץ כי מעתה הגמלאים יקבלו את עיקר ההקצאה - 60% מהנכסים של כל גמלאי יושקעו באג"ח מיועדות. מה שיישאר יחולק בין החוסכים הצעירים, שמטבע הדברים יקבלו כבר הרבה פחות מ-30% אג"ח מיועדות. ככל הנראה במהלך השנים, ככל שמספר הגמלאים יגדל, יפסיקו הצעירים לקבל אג"ח מיועדות כלל.

הנתח של האג"ח המיועדות מהתוצר גדל

במסגרת השקר העצמי, ההמלצה הזאת של צוות באב"ד הוצגה כהמלצה שאין לה מחיר. משמע, הצוות קבע שהגמלאים חוששים מסיכון, ולכן טוב להם לקבל את האג"ח המיועדות בעלות התשואה המובטחת. לעומת זאת, הצעירים הם תאבי סיכון, ולכן עדיף להם להשקיע בשוק המניות התזזיתי אבל בעל הרווחיות הגבוהה לאורך שנים, ולא להשקיע באג"ח קבועות.

על הדרך, הפיקוח על הביטוח פתר כך בעיה נוספת שנוצרה לו - בעיית הסבסוד הצולב בין חוסכים צעירים לבין גמלאים בקרנות הפנסיה, משום שקרנות הפנסיה התחייבו לשלם לגמלאים קצבה לפי הנחת ריבית של 4.26%, וכיום כבר לא ניתן להניב תשואה כזאת בשוק ההון. התוצאה היתה שכל גמלאי של קרנות הפנסיה גרר אתו גירעון בשיעור של 30% מהיקף הנכסים שלו, ואת הגירעון הזה מממנים החוסכים הצעירים בקרן.

הקצאת האג"ח המיועדות לגמלאים על חשבון הצעירים פתרה לכאורה את בעיית הסבסוד הצולב הזה: הגמלאים מקבלים מעתה תשואה מובטחת גבוהה, מאחר ש-60% מהנכסים שלהן יושקעו באג"ח מיועדות בריבית של 4.86%, ולכן אין עוד צורך לסבסד אותם.

אלא שכל זה הוא אשליה. פרופ' אמיר ברנע, שנשכר בידי חברות הביטוח כדי לחשוף את החולשות של המלצות צוות באב"ד, העיר בצדק רב שהסובסידיה כלל לא בוטלה - היא רק שינתה שם. במקום שהצעירים יסבסדו את הגמלאים באופן ישיר (ישלמו להם קצבה גבוהה יותר מזו המגיעה להם בגלל הנחת הריבית של 4.26%) - הצעירים מסבסדים מעתה את הגמלאים באופן עקיף, בכך שהם ויתרו על ההקצאה של אג"ח מיועדות המגיעה להם, והעבירו את כל ההקצאה לגמלאים. בכל מקרה הצעירים משלמים לגמלאים, השאלה היא רק באיזו טכניקה התשלום הזה נעשה.

הריבית יורדת וסבסוד הגמלאים עולה

טיפ ששווה מיליארדים

בנוסף, מכיוון שצוות באב"ד רצה להימנע מהגדלה של הנפקת האג"ח המיועדות לאורך שנים, הוא קבע כי שיעור ההנפקה יישאר ללא שינוי - 30% מנכסי קרנות הפנסיה - ורק החלוקה הפנימית תשתנה: הגמלאים יקחו 60% כל אחד, ומה שיישאר יחולק לצעירים.

מנגנון זה יוצר בעיה של תזוזת אוכלוסיות בין קרנות הפנסיה לפי הרכב הגילים שלהן. כך, בקרנות עם מעט גמלאים הנתח שיישאר לצעירים יהיה גדול יותר, והדבר ימשוך צעירים אליהן. לעומת זאת, בקרנות עם הרבה גמלאים - הגמלאים יעזבו, כי יהיו בסיכון של לקבל פחות מ-60% כל אחד.

הפיקוח על הביטוח הבחין בסיכון זה, ולכן הכניס לקרנות הפנסיה מנגנון איזון גילי מסובך: בקרן עם מעט גמלאים, הנתח של הגמלאים באג"ח המיועדות יגדל מ-60% ל-85%. זה ימשוך גמלאים אל הקרנות האלה, עד שהן יתמלאו וייהפכו לקרנות מוטות גמלאים, וחוזר חלילה.

קל להבחין, כפי שמציין ברנע, שזהו מנגנון סבוך ומורכב לבעיה שאפשר לפתור בקלות: כל שנדרש הוא לקבוע שהגמלאים יקבלו 60% אג"ח מיועדות, בלי ההגבלה הנוספת שההקצאה לאותה קרן לא תעלה על 30% מנכסי הקרן.

החוסכים הצעירים מסתפקים בפירורים
שיעור הקצאת האג"ח המיועדת בקרן פנסיה חדשה ומקיפה

ואולם את הפתרון הישיר הזה צוות באב"ד לא אימץ, מחשש שהדבר יביא לאורך שנים לגידול בהנפקה הכוללת של אג"ח מיועדות. זהו ניסיון למנוע בעיה שהיא כנראה בלתי־נמנעת, כי הרי הגידול בהנפקת האג"ח המיועדות צפוי בכל מקרה, בשל ההנחות הלא סבירות של דו"ח באב"ד לגבי גודל החוב העתידי של ישראל. בקיצור, הסתבכנו - וסתם.

וכל זה עוד מהווה רקע להסתבכות הגדולה באמת, שבדיוק בגללה נשכרו שירותיו היקרים של ברנע על ידי חברות הביטוח, והיא השאלה מדוע עושים שינוי מקיף בהקצאה של האג"ח המיועדות - אבל ממשיכים לשלם אותן רק לקרנות הפנסיה, ולא לעמיתי קופות הגמל או מבוטחי ביטוח המנהלים.

על ההסתבכות הזאת יש כבר עתירה לבג"ץ, בטענה לאפליה, ולכן מעניין לקרוא את ההסברים של צוות באב"ד לאפליה הזאת. הצוות, שכנראה צפה את העתירה שתגיע, נימק את ההעדפה של קרנות הפנסיה על פני קופות הגמל וביטוחי המנהלים בשני נימוקים כלכליים־צרכניים.

נימוק אחד היה שקרנות הפנסיה משלמות יותר ביטוח - יש בהן מרכיב אוטומטי ומחייב של ביטוח חיים וביטוח נכות, בעוד בביטוחי המנהלים מרכיב הביטוח נתון לשיקול הדעת של המבוטח. התוצאה היא שבביטוחי מנהלים יש בדרך כלל תת־ביטוח. בנוסף, הביטוח של קרנות הפנסיה משולם כקצבה, ולא כסכום חד־פעמי, מה שהופך אותו לביטוח יעיל ומושכל יותר.

הנימוק השני היה שקרנות הפנסיה הן קרנות של ביטוח הדדי, ולכן מרכיב הביטוח שלהן זול בהרבה. בלשון הצוות: "עלות הכיסוי הביטוחי לסיכוני נכות ומוות במסגרת קרן פנסיה נמוך בהרבה מהביטוח שנעשה באמצעות חברת ביטוח. לכן יש השלכה על סכום החיסכון (לפנסיה; מ"א) שנותר לעמית".

באוצר סבורים אפוא כי קרן פנסיה היא מוצר צרכני טוב וזול יותר, ולכן מוצדק שרק היא תקבל את המתנה של סבסוד המדינה באמצעות אג"ח מיועדות. לא בטוח מה תהיה עמדת בג"ץ בנוגע לכך, אבל חשוב שהציבור יקרא ויפנים.

בפועל יש כאן ייעוץ השקעות גלוי של הפיקוח על הביטוח - שממליץ לציבור להשקיע את החיסכון הפנסיוני שלו בקרנות פנסיה, משום שהוא סבור שהן מוצר משתלם בהרבה מביטוחי מנהלים או קופות גמל. עם התוספת של האג"ח המיועדות, הן בוודאות מוצר משתלם בהרבה. במחיר שהטיפ הזה עולה לנו - כמעט 3 מיליארד שקל בשנה - שווה לשמוע לו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#