איך מקפיצים את המשכורת ב-10,000 שקל בחודש תוך שנה - ופקח הטיסה שמקבל 69 אלף שקל בחודש - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך מקפיצים את המשכורת ב-10,000 שקל בחודש תוך שנה - ופקח הטיסה שמקבל 69 אלף שקל בחודש

בכירים בשירות הציבורי שאישרו חריגות שכר לעצמם או לעובדיהם מתבלטים לרעה בדו"ח החריגות השנתי של אגף הממונה על השכר במשרד האוצר ■ חריגות שכר לכאורה אותרו ב-9% מהגופים הציבוריים ב-2014 , ירידה לעומת השנה הקודמת

18תגובות
אוניברסיטה עברית הר הצופים
אמיל סלמן/ג'יני

בעלי תפקידים בכירים בגופים ציבוריים מאשרים תוספות שכר בלתי-חוקיות לעצמם או לעובדיהם, על חשבון קופת המדינה – זו התמונה העגומה העולה מדו"ח חריגות השכר השנתי של משרד האוצר, שפורסם היום (א') והוגש ליו"ר הכנסת.

על פי הדו"ח, פעילותה של יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, הפועלת לאיתור חריגות שכר, עצירתן והשבת כספים לקופת המדינה, הביאה לחיסכון כספי של יותר מ-130 מיליון שקל ב-2015 (לרבות כספים שהושבו, כספים שלא שולמו וחיסכון אקטוארי בגין משכורות ופנסיות שלא ישולמו בעתיד), ושל כמיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות.

חוק יסודות התקציב קובע כי לגופים המתוקצבים על ידי המדינה או נתמכים בה, מותר להעניק שכר, תנאי פרישה, גמלאות והטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה ולשנותם רק לפי "בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר". הדו"ח החדש מפרט את חריגות השכר לכאורה ב-2014 ואת פעילות האכיפה ב-2015. "חריגות שכר לכאורה" הן מקרים שבהם השכר הממוצע (ברוטו) של בעל תפקיד, של מקבל שכר גבוה או של דירוג כלשהו בגוף ציבורי טיפס ביותר מ-5% מעבר לגידול השכר של מקביליו במגזר הממשלתי – ולא ניתן לכך הסבר שהניח את דעתו של משרד האוצר. הבדיקה של החריגות לכאורה מסתמכת רק על השינוי בשכר בין שנים עוקבות, ולכן אינה מאתרת חריגות שכר המוטמעות בבסיס השכר. אלה מאותרות באמצעים אחרים, כגון ביקורות שוטפות ו"הדואר האדום".

האוצר דורש החזרים מעובדים

יוסי כהן, הממונה על השכר באוצר
טס שפלן

משרד האוצר איתר חריגות לכאורה ב-9% מכ-800 הגופים הציבוריים הפעילים בישראל, לא כולל תאגידי הבריאות (רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, מועצות דתיות, חברות ממשלתיות, תאגידים כגון רשות שדות התעופה, וגופים נתמכים כגון האוניברסיטאות). זאת לעומת חריגות שכר ב-11% מהגופים הציבוריים ב-2013. ב-1997, כשהיחידה לאכיפת חוקי השכר בגופים הציבוריים הוקמה באוצר, נמצאו חריגות שכר לכאורה ב-44% מהגופים הציבוריים.

בכ-83% מהגופים החורגים ב-2014 נמצאו חריגה אחת או שתיים בכל גוף. שיעור החריגות הגבוה ביותר הוא במגזר הגופים הנתמכים, ורוב הגופים החורגים במגזר זה הם מוסדות להשכלה גבוהה. בעשרה גופים נמצאו חריגות לכאורה במשך חמש שנים רצופות (2010–2014) –תשעה מוסדות אקדמיים, ועיריית תל אביב-יפו.

הבשורה הטובה היא כי מספר הגופים החורגים יורד – מ-143 ב–2011 ל-66 ב-2014. מבין 66 הגופים החורגים, 30 הם רשויות מקומיות (לעומת 35 בשנה הקודמת) ו-14 מוסדות אקדמיים (לעומת 22 ב-2013).

אגף הממונה על השכר מפקח על כ-450 אלף עובדים במגזר הציבורי, ב-800 גופים שונים. יחידת האכיפה שלו אמנם קטנה, אך היא יכולה לדרוש החזר שכר ואף לתבוע גופים שאינם ממלאים את הוראות הממונה. היחידה סובלת ממגבלת כוח אדם, וכן מהחלטות של בתי הדין לעבודה שלא פעם הופכים את החלטותיה, למשל בכל מה שקשור לסאגת חריגות השכר בחברת חשמל – שארכה שלוש שנים והסתיימה לאחרונה בפשרה הרחוקה מהחלטותיה המקוריות של היחידה.

ראש יחידת האכיפה, אתי גבאי-מורלי, שהיא סגנית בכירה לממונה על השכר, אמרה כי "עבודת האכיפה קשה ומורכבת. העובדים במסגרתה נאלצים, כדבר שבשגרה, להיפגש פנים אל פנים עם מקבלי חריגות שכר ולחוות את הקושי שבהפחתת החריגות".

במאי האחרון פרש ממשרד האוצר הממונה על השכר קובי אמסלם, ומאז לא נבחר לו מחליף. אתה מקומו ממלא המשנה לממונה יוסי כהן, שכהונתו הוארכה כבר פעמיים, בכל פעם בשלושה חודשים.

שיאנית ההשבה באקדמיה: אוניברסיטת בר-אילן

במקרים שבהם נמצאות חריגות שכר, מתבקשים הגופים להשיב את השכר החורג שנתנו לעובדים. בדרך כלל נדרש העובד עצמו להשיב כסף רטרואקטיבית.

שיאנית ההשבה ל-2014 הייתה אוניברסיטת בר-אילן, שנאלצה להשיב שכר בסך יותר מ-2.9 מיליון שקל. בכך נוצר חיסכון אקטוארי של 8.3 מיליון שקל. המכללה האקדמית תל אביב-יפו חרגה בלא פחות מ-1.3 מליון שקל, בכך שבהסכם העסקה של עובד בכיר נקבע כי יקבל עד 12 חודשי הסתגלות עם פרישתו וכן פדיון של ימי מחלה. החיסכון במקרה הזה עומד על חצי מיליון שקל. לעובד אחר הציעו מימון השתלמות באורך שנה עד שנתיים ופדיון ימי מחלה בניגוד לכללים הנהוגים בשירות המדינה. העובד הסכם לוותר על אלה, ובכך נחסכו כ-800 אלף שקל.

במכללה האקדמית כנרת, תשעה ראשי חוגים קיבלו גמול תפקיד החורג מהנחיות הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), וישיבו חצי מליון שקלים. גם במכון טכנולוגי חולון קיבל ראש חוג גמול החורג מהוראות ות"ת, ועוד אחר קיבל גמול בגין הנחיית פרויקטים אף שהוא לתשלום לתפקידו.

המרכז האקדמי לב נהג לשלם במשך שנים לחברי הסגל השייכים לדור א' בעת פרישתם את היתרה שלא נוצלה ב"קרן לקשרי מדע". בהסכמה עם 56 חברי הסגל המכהנים נקבע כי מעתה ואילך לא יהיה ניתן לחרוג מתקרה שנקבעה. החיסכון האקטוארי מכך מוערך בכ-15 מיליון שקל ברוטו.

במכללה האקדמית הדסה נמצאו כמה חריגות: ראש חוג במכללה קיבל גמול תפקיד החורג מהנחיות ות"ת; עובד בכיר ביצע במכללה עבודה פרטית, בנוסף לעבודתו הקבועה, בניגוד לכללי שירות המדינה; ולעובד אחר גולמו הוצאות רכב בסך 3,700 שקל ברוטו, והוא נדרש להשיב 81 אלף שקל ברוטו.

במכללת שנקר הוענק למנכ"ל מכללה "מענק הצטיינות" שנתי במשך שלוש שנים ברצף בגובה ממוצע של כ-30 אלף שקל בשנה ברוטו. מענק זה מעולם לא אושר לתשלום על ידי הממונה על השכר. בהסכמה עם המנכ"ל והמכללה נקבע כי לא ישולם מענק כזה מכאן ואילך, והעובד השיב את כל סכומי המענק ששולמו לו.

מוטי מילרוד

אוניברסיטת תל אביב השיבה כמעט 282 אלף שקל, וסכום כמעט זהה השיבה האקדמיה למוסיקה ומחול, ששניים מבכיריה נהנו במשך שנים משכר גבוה שלא אושר על ידי הממונה על השכר. אוניברסיטת בן-גוריון השיבה 211 אלף שקל, והאוניברסיטה העברית – יותר מ-100 אלף שקל.

ברשימת החריגות לכאורה במערכת ההשכלה הגבוהה מופיע למשל ראש חוג באוניברסיטת תל אביב, ששכרו החודשי ברוטו זינק מכ-34.5 אלף שקל בחודש ב-2013 לכמעט 44 אלף שקל בחודש ב-2014. עוזרת לנשיא האוניברסיטה, שהועסקה בחוזה מיוחד, השתכרה 36.2 אלף שקל בחודש. מטעם באוניברסיטת חיפה מופיעים ברשימה שני אנשי סגל בדירוג דקנאים ששכרם 40.3 אלף שקל ו-48.2 אלף שקל. באוניברסיטה העברית לא מעט חריגות שכר לכאורה, אלא שהם מתרכזות דווקא בתחום המנהלי, ולא האקדמי. גם בכמה מכללות אותרו חריגות שכר לכאורה.

בעיריית פתח תקוה הושבו 1.7 מיליון שקל

בעיריית תל אביב נמצאו כ-30 עובדים ששכרם חורג לכאורה – לאחר שזינק בשיעור של עד 16% מעבר לשכר מקביליהם בשירות הממשלתי. הדו"ח החדש מספק גם הצצה למשכורות בעירייה – למשל כ-35 אלף שקל למנהל מחלקה באגף משאבי האנוש, ו-28 אלף שקל למנהל מחלקה באגף החינוך, ו-25 אלף שקל לסגן דובר העירייה.

יולי תמיר נשיאת שנקר
דודו בכר דודו בכר

במסגרת הסדרה בהסכמה הוסדרו חריגות בשכרם ובתנאי העסקתם של 162 עובדים בעיריית פתח תקווה. עיקר החריגות היו במתן דרגות מעל למתח הדרגות המותר, בתשלום בגין שעות נוספות גלובליות ובמתן תוספות אחוזיות בניגוד להסכמים. העובדים ישיבו לעירייה 1.7 מיליון שקל. החיסכון השנתי של המהלך מוערך ב-945 אלף שקל והחיסכון האקטוארי מכך מוערך בכ-25 מיליון שקל. גם בעיריית רמת גן נעשו צעדי אכיפה, ושם נאמד החיסכון האקטוארי ב-21 מיליון שקל, לאחר שאגף הממונה על השכר התערב בהסדרת תנאיהם של עובדים בתחומים שונים.

השכר ברשות שדות התעופה ממריא

גם בתאגידים הממשלתיים והעירוניים נרשמו חריגות שכר לכאורה. בחברת מעיינות זיו, תאגיד המים של מעלות תרשיחא, שלומי, כפר ורדים וכסרא-סמיע, זינק שכרו של המנכ"ל ב-62% מעבר לשיעור הגידול בשכר מקביליו בשירות הממשלתי, ל-27 אלף שקל.

בין החברות הממשלתיות בולטים שני בכירים באלתא – מהנדס ראשי ומהנדס נוסף, המשתכרים 51–57 אלף שקל בחודש, ובשכרם נרשמו עליות של 12%–17% מעבר לשכר מקביליהם בשירות הממשלתי. חריגות לכאורה נרשמו גם אצל המנכ"ל בחברה הישראלית למדעי החיים (36 אלף שקל בחודש, ועלייה חריגה של 10%) ואצל מנהל אגף המחשוב במועצת הלול (31 אלף שקל, עלייה חריגה של כמעט 14%).

רשות שדות התעופה מככבת בדו"ח עם כמה חריגות שכר לכאורה, שכולם אצל עובדים ששכרם עולה על 30 אלף שקל בחודש – כגון טכנאי קשר המשתכר כ-57 אלף שקל בחודש, ופקח טיסה ששכרו 69 אלף שקל בחודש. עלייה חדה במיוחד – של 33% מעבר לעלייה המקבילה בשירות הממשלתי – נרשמה בשגרו של מנהל במחלקת מטענים, המשתכר כ-36 אלף שקל בחודש.

מנתוני הדו"ח שפורסם היום עולה כי, במסגרת הסדר בהסכמה השיבה עובדת בכירה בבנק החקלאות, הנמצא בהליכי פירוק, 135 אלף שקל לבנק, בגין שכר חריג שקיבלה. במסגרת הסדרה בהסכמה בעיריית אשדוד טופלו חריגות שכר של שישה עובדים. החיסכון השנתי המוערך לעירייה מגיע לכ-127 אלף שקל. החיסכון האקטוארי מגיע ל-3.3 מיליון שקל, והעובדים החזירו לעירייה מעל 154 אלף שקל.

בעיריית חדרה התגלו חריגות שכר אצל 21 עובדים. החיסכון השנתי לעירייה מגיע לכ-197 אלף שקל, החיסכון האקטוארי ל-3.7 מיליון שקל וסכומי ההשבה שנדרשו מהעובדים הסתכמו ב-364 אלף שקל.

בכירים מאשרים חריגות שכר לאחרים ולעצמם

לא מעט מהבכירים בגופים הציבוריים שאישרו חריגות שכר לעובדים נתפסו, הובאו לדין משמעתי, נקנסו או אף נפסלו מלשמש בתפקיד ציבורי במשך זמן מסים. ביניהם היו משה חכים, מנכ"ל המועצה המקומית אזור, שאישר לעובד במועצה דרגה הגבוהה בשש דרגות ממתח הדרגות התקני למשרתו; ואסף רגב, סמנכ"ל הכספים של חברת מוריה השייכת לעיריית ירושלים, שלא מנע אישור חריגות שכר לשישה עובדים.

כתב תובענה הוגש נגד איסמעיל עאמר, גזבר עיריית כפר קאסם, שאישר חריגות שכר לעובדים, ובעיריית כרמיאל הוגשו כתבי תובענה נגד המנכ"לית חנה קובל ומנהלת משאבי האנוש אילנה שמר, שאישרו חריגות שכר בשכרם של עובדים בעירייה והחילו הסכמים מקומיים ללא אישור הממונה על השכר. בחברת חשמל הוגש כתב תובענה נגד סמנכ"ל משאבי האנוש יצחק יכין בגין אישור תנאי פרישה חורגים ומיטיבים מעבר למקובל לעובד החברה.

במועצה האזורית לכיש אישר ערן רון, גזבר המועצה, לעצמו ולעובד נוסף חריגות בשכר הבכירים שלו היו זכאים. בית הדין אישר הסדר טיעון לפיו הנאשם הורשע והוטלו עליו נזיפה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגת שכר (10%) למשך שנה. גם בפסוטה, גוש חלב וחריש הוגשו תובעות נגד גזברי המועצות.

מנהל אגף משאבי אנוש בעיריית צפת, יהושע אלגלי, אישר חריגות שכר בשכרו האישי, כמו גם גזבר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה מזרח השרון, בילאל דקה. נגד מנכ"לית הרשות לניקוז גליל מערבי, שפרה בן-דוד, הוגשה תובענה בגין אישור ואי-מניעת תשלומים חורגים בשכרה האישי.

תובענה אחרת הוגשה נגד מי שהיתה הרקטור והנשיאה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, פרופ' עליזה שנהר, בגין אישור חריגת שכר מהותית בשכרו של עובד סגל אקדמי בכיר במכללה, על אף התרעות מצד הגורמים המקצועיים במכללה.

במכון טכנולוגי חולון הוגש כתב תובענה נגד נשיא המכללה לשעבר, פרופ' גדי גולן, בגין אישור חריגת שכר מהותית בשכרו של איש סגל אקדמי בכיר במכללה. במשרד האוצר טוענים כי גולן הכיר את הכללים האוסרים על כך.

בין תיקי החקירה שנפתחו ב-2015 ועדיין לא הושלמו נמצא המקרה של המכללה אקדמית שנקר – שבתפקיד הנשיאה שלה משמשת מאז 2010 פרופ' יולי תמיר, לשעבר שרת החינוך. על פי הדו"ח, "החקירה העלתה כי נשיאת ומנכ"ל המכללה אישרו חריגות בשכרם של עובדים בסגל האקדמי, על אף הנחיות מפורשות של ות"ת. עוד עלה כי מנכ"ל המכללה אישר תשלום מענקים חד-פעמיים חורגים בשכרו האישי ללא אישור, אף שהובהר לו כי הוא מחויב באישור לכך. התיק הועבר לבחינת יחידת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה בצירוף המלצה להעמדה לדין".

משנקר נמסר בתגובה כי "העובד הגיע להסדר חתום בינו לבין משרד הממונה על השכר באוצר. המענק ניתן מכספי תרומה חיצונית לעידוד מצוינות, ולא מכספי ציבור".

במסיבת עיתונאים שקיימה היום אתי גבאי-מורלי, ראש יחידת האכיפה, טענה כי חריגות השכר פוגעות בקופת המדינה, בתקציב המדינה ובאזרחים. לדבריה, פעולות יחידת האכיפה הן אפקטיביות, ומכוונות לשמור על יציבות הסקטור הציבורי. גבאי-מורחלי אף ציינה כי לאחרונה, בעקבות עתירה לבג"צ, הגדיר המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט אליקים רובינשטיין, את פעולות היחידה כ"מצויה בעולם הכלכלה הלאומית, ברמה נורמטיבית גבוהה ביותר, כמעט קדושה". לדבריה, בג"צ דחה לאחרונה את הטענות של אוניברסיטאות המחקר נגד הפיקוח של הממונה על השכר, בטענה לחופש אקדמי.

עוד אמרה מורלי-גבאי כי בשירות הציבורי יש הרבה כסף וכוח, וחשוב למנוע את השימוש בהם לרעה. היא ציינה כי ב-2014 נמצאו חריגות בשכרם של 5 מנכ"לים ברשויות הניקוז, כול אחת בשווי 5,000 שקל. לדבריה, חשוב ליחידה לפעול דווקא נגד הבכירים בחברות, מתוך הנחה שכיבוד החוק יחלחל כלפי מטה, לעובדים בדרגות הנמוכות יותר. 

בתגובה על הדו"ח, הכולל, כאמור, גם חריגות שכר באוניברסיטאות המחקר, אומרת ועדת ראשי האוניברסיטאות כי "תנאי השכר של בעלי התפקידים באוניברסיטאות נקבעו על בסיס החלטות של שלוש ועדות ציבוריות ואנו ממלאים בקפדנות אחר הוראות אלו. מעבר לכך, ועד ראשי האוניברסיטאות הסדיר לא מכבר, מול הממונה על השכר באוצר, את נושא שכר הבכירים כך שכלל תנאי השכר במערכת אושרו במטרה למנוע חריגות שכר".

מעיריית פתח תקוה נמסר בתגובה: "מדובר בדו״ח חריגת שכר משנת 2008. זו סוגיה קשה ומורכבת. במהלך השנים האחרונות פועלת עיריית פתח תקוה ללא לאות לצורך סגירת דו"ח חריגות השכר. במהלך שנים אלו, מנהל ארגון ומשאבי אנוש בשיתוף ארגון העובדים של עיריית פתח תקוה ערכו עשרות ישיבות ובדיקות בנושא למול אגף האכיפה במשרד האוצר, נעשו ועדיין נעשים מאמצים עילאיים במטרה לתקן את החריגות מחד ולמזער את הפגיעה בעובדים מאידך.

"אין עוררין על כך שפרשנות לא נכונה של הסכם מרץ 99 גרמה לפגיעה של ממש בקופה הציבורית וגם הסבה נזק למאות עובדים במדינה. כל החריגות מתייחסות לתקופה בין 1999 ל 2008. אנו מתנהלים למול כל עובד ועובדת ברמה האישית תוך שמירה על רגישות מרבית מחד ועמידה בתנאי החוק מאידך, אנו עושים כל מאמץ בכדי שהדברים לא יחזרו על עצמם בעתיד. הסוגיה הונחה לפתחנו ועלינו להתמודד עמה במקצועיות ואנושיות כעקרונות בסיסיים בניהול המשאב האנושי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#