הסיפור שלא סופר על המתמטיקאיות השחורות ששיגרו אסטרונאוטים לבנים לירח - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסיפור שלא סופר על המתמטיקאיות השחורות ששיגרו אסטרונאוטים לבנים לירח

בתקופת ההפרדה הגזעית בארה"ב, מתמטיקאיות שחורות גויסו לנאס"א ועבדו בה במשך עשרות שנים בנפרד מהעובדים הלבנים ■ אחת מהן, מרגוט לי שטרלי, הוציאה ספר חדש שמגולל את סיפורן: "זה סיפור אמריקאי בדיוק באותה המידה שבה ג'ון גלן או אלן שפרד מספרים אותו"

11תגובות

מרגוט לי שטרלי גדלה בשנות ה-70 בסמוך למכון המחקר לנגלי, שבו סייעו מדענים לחולל מהפכה בתעופת החלל והטיסו אמריקאים לירח. היה לה מושג די ברור איך מדענים אמורים להיראות: אפרו־אמריקאים ממעמד הביניים שעובדים בנאס"א - ממש כמו אבא שלה.

לקח לשטרלי שנים עד שהיא הבינה שזה רחוק מאוד מהנורמה האמריקאית, ושנשים רבות בעיר הולדתה חיו בניגוד למקובל וניהלו קריירות לא שגרתיות במובנים רבים. עשרות נשים שחורות עבדו בסוכנות החלל כמתמטיקאיות, לרוב תחת חוקי ג'ים קרואו, שחייבו הפרדה גזעית במרחב הציבורי, תוך מעמד שווה לכאורה לשחורים. הנשים האלה חישבו מסלולי טילים קריטיים, בהפרדה מלאה מהעובדים הלבנים. אך בעוד שהאסטרונאוטים הלבנים נהפכו לגיבורי תרבות - הסיפור של הנשים הללו נשכח ברובו.

קתרין ג'ונסון (משמאל) וכריסטין דרדן. "עבור נשים זאת היתה התגלות"
Chet Strange / The New York Time

ארבע נשים כאלה הן גיבורות ספרה הראשון של שטרלי, "דמויות נסתרות" (Hidden Figures), שיצא לאור בספטמבר בהוצאת וויליאם מורו. הספר זכה להתעניינות מוקדמת בגלל הגירסה הקולנועית שלו, שבה מככבות טראג'י פ. הנסון, אוקטביה ספנסר וז'אנל מונה. הסרט צפוי לצאת לאקרנים לקראת סוף השנה וכבר נחשב מועמד מוביל לאוסקר. זכויות הסרט נרכשו כמה שבועות אחרי ששטרלי מכרה את הזכויות לספרה ב-2014, והרבה לפני שהתיישבה לכתוב אותו.

לדברי שטרלי, "הדבר המלהיב בעיניי בנוגע לספר ולסרט הוא שמדובר בסיפור אמריקאי שמוצג דרך הפנים של אותן נשים. זה סיפור אמריקאי בדיוק באותה המידה שבה ג'ון גלן או אלן שפרד (שניים מהאסטרונאוטים האמריקאים הראשונים) מספרים אותו".

לקחה את העניינים לידיים

הרעיון לספר נולד לפני שש שנים, כששטרלי ובעלה, שחיו אז במקסיקו, ביקרו את הוריה. בזמן נסיעה עם אביה של שטרלי, הוא ציין כבדרך אגב שאחת המורות לשעבר בבית הספר של יום ראשון של שטרלי עבדה בעבר כמתמטיקאית בנאס"א, ושאשה אחרת שהכירה ביצעה חישובים של מסלולי טילים עבור אסטרונאוטים מפורסמים.

שטרלי נזכרת כיצד בעלה התלהב ושאל אותה מדוע לא שמע את הסיפור הזה בעבר. "הכרתי נשים שעבדו בנאס"א כמתמטיקאיות וכמהנדסות", אמרה שטרלי, "אבל היה דרוש מישהו מבחוץ שיסב את תשומת לבי שיש כאן סיפור". אגב, ספר בנושא דומה של נתליה הולט - "עלייתן של נערות הטילים" (“Rise of the Rocket Girls”) - שמספר את סיפורן של נשים שעבדו במעבדת פיתוח מנועי הסילון בשנות ה-40 וה-50, פורסם באפריל.

שתיים מהנשים שבהן התמקדה שטרלי עדיין מתגוררות באותו מקום. כריסטין דרדן, פנסיונרית בת 73, עבדה בנאס"א והתקדמה עד שהובילה מחקר על בומים על־קוליים. קתרין ג'ונסון, שלאחרונה חגגה את יום הולדתה ה–98, חיה בבית אבות עם בעלה ב–57 השנים האחרונות, ונהנית באחרונה מפרסום רב. היא חישבה מסלולי טילים למשימות אפולו ומרקורי, ובשנה שעברה העניק לה הנשיא אובמה את מדליית החירות הנשיאותית על מפעל חייה.

דרדן וג'ונסון עדיין נמצאות בקשר זו עם זו, ובאחד מימי הקיץ נפגשו לשחק ברידג' בדירתה של ג'ונסון (היא ובעלה ניצחו). שטרלי ביקרה את השתיים והעניקה להן עותק ראשוני של ספרה.

מרגוט לי שטרלי
Chet Strange / The New York Time

"פנטסטי", אמרה דרדן, בזמן שג'ונסון, שראייתה נחלשת, הביטה בעטיפה והגניבה חיוך. אולם כשנשאלה ג'ונסון איך היא מרגישה בנוגע לסרט החדש, שבו גולמה על ידי הנסון, היא הרצינה. "התחלחלתי", אמרה. היא שמעה שהסרט עשוי למתוח קצת את העובדות, וכי ייתכן שהדמות שלה תתאפיין בהתנהגות אגרסיבית. "מעולם לא הייתי אגרסיבית", אמרה ג'ונסון.

דמותה של דרדן אינה מופיעה בסרט, משום שהוא מתמקד בשנים שקדמו להגעתה לנאס"א.

שטרלי הזכירה לג'ונסון את התעקשותה בשנות ה–50, כשלחצה על הבוס שלה והצליחה לשכנע אותו להכניס אותה לישיבות של גברים בלבד. "לקחת את העניינים לידיים", אמרה לה שטרלי. "עבור נשים אחרות, זאת היתה התגלות".

ג'ונסון השיבה: "ובכן, אני אף פעם לא מחכה למשהו. אני זוכרת ששאלתי 'האם יש חוק כזה?' והוא אמר 'תנו לה להיכנס'. זה היה יותר קל מאשר להתווכח". אחד הדיירים במעון של ג'ונסון גיחך, ואמר: "כן, זאת קתרין ג'ונסון שאני מכיר".

המשרה: "מחשבים צבעוניים"

אף שכלפי חוץ הסיפורים שלהן יוצאי דופן, דרדן וג'ונסון מדברות בצורה עניינית על הקריירות שלהן, ונדמה שגישה דומה שוררת בקרב עמיתותיהן. אן המונד, שאמה דורותי ווהן היתה אחת הנשים הראשונות שגויסו למה שנקרא אז "ועדת הייעוץ הלאומית לאווירונאוטיקה" (NACA) ב-1943, אמרה כי אמה מעולם לא רצתה שיטפחו לה על השכם.

ווהן הלכה לעולמה ב-2005 בגיל 98. היא מגולמת בסרט על ידי אוקטביה ספנסר. "אמא שלי בטח היתה אומרת 'רק עשיתי את העבודה שלי', אמרה המונד בת ה–80.

אבל אלה לא היו סתם עבודות. בניגוד לקיצוצים התקציביים בצבא האמריקאי בעשורים האחרונים, לפני 75 שנה מכונת המלחמה האמריקאית נזקקה לכוח אדם, גם נשים, כדי למלא את השורות. זה סייע לפתוח את הדלת למתמטיקאיות השחורות, שגויסו באמצעות מודעות בעיתון ולוחות מודעות. שם המשרה היה "מחשבים צבעוניים".

ג'ונסון סיימה לימודי מתמטיקה בהצטיינות יתרה בגיל 18 באוניברסיטת וירג'יניה סטייט, ושמעה על המשרה דרך בן משפחה. דרדן, שלמדה במכון המפטון ורכשה תואר שני במתמטיקה בווירג'יניה סטייט קולג', גויסה להיות אנליסטית בנאס"א מיד בתום לימודיה ב–1967, והתקדמה לתפקיד של מהנדסת חלל.

השגשוג בתעסוקה הצבאית נמשך עשרות שנים, ואיפשר לנשים ולמשפחותיהן את מה שהמונד מתארת כחיים טובים, למרות השפלות ההפרדה הגזעית שחוו בשנים המוקדמות, שהיו כרוכות בעבודה ואכילה בנפרד מעמיתיהן הלבנים.

שטרלי גילתה במחקר שלה שבכירי סוכנות החלל היו מודעים להשלכות השליליות של ההפרדה. כשמדינת וירג'יניה התחילה להיאבק במרץ לביטול ההפרדה הגזעית ב–1956, היועץ הראשי של נאס"א, פול דמבלינג, הביע חשש מהפנים שארה"ב מציגה לעולם דרך הבעיות הגזעיות שלה, וביטא זאת במלים שמהדהדות עד היום.

דמבלינג כתב אז במזכר כי "במסגרת המאמץ להפגין מנהיגות באירועים העולמיים, המדינה הזאת חייבת להראות לעולם שאנחנו מעניקים שוויון לכולם". כעבור שנתיים בוטלה ההפרדה הגזעית ביחידת המיחשוב של נאס"א.

במובנים רבים, הנשים השחורות בנאס"א היו גאות בעצמן ובעבודתן. "כל חייה, אמא שלי מעולם לא הרגישה עליונה או נחותה מאף אדם אחר", אמרה ג'ולייט הייליק, הבכורה מבין שלוש בנותיה של ג'ונסון. "היא פשוט לא נתנה למציאות להפריע לה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#