תלכו זקוף, לא תאמינו איך זה יכול לשפר לכם את מצב הרוח - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תלכו זקוף, לא תאמינו איך זה יכול לשפר לכם את מצב הרוח

האופן שבו אנו מניעים את גופנו עשוי להשפיע על מצב רוחנו ואף על מצבנו הנפשי ■ רוצים להיות שמחים? קומו מהישיבה הכפופה על הכיסא מול המחשב, בצעו תנועות קלילות והאריכו את הגוף מעלה

2תגובות
ד"ר טל שפיר
רמי שלוש

ישיבה ממושכת מול מסך המחשב בעבודה, בבית או בלימודים היא מאפיין מרכזי באורח החיים של ימינו. האם ידעתם שצורת הישיבה ומנח הגוף עשויים לקבוע את מצב הרוח שלכם, ואף להשפיע על מצבכם הנפשי? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף אוניברסיטאות מישיגן ואילינוי מצא שלאופי תנועות הגוף השפעה מהותית על רגשותינו: ישיבה כפופה ושקיעה של הגוף כלפי מטה יגרמו כנראה לעצבות, ואם הגוף יהיה גם מכווץ ומכונס - אתם ככל הנראה תהפכו למפוחדים.

"כשם שירידת רמת הסוכר בדם שולחת אותות למוח שגורמים לתחושת רעב, ונשימות עמוקות שולחות למוח אותות שגורמים לנו לתחושת רוגע, כך יש תנועות ותנוחות שרירים מסוימות ששולחות למוח מסר שמפעיל אצלנו רגשות שונים. אין זה פלא שהמחלה של המאה ה-21 היא דיכאון, כששיעור גדול כל כך מהאוכלוסייה נמצא רוב היום במנח כפוף ופאסיבי", מסבירה ד"ר טל שפיר מבית הספר לטיפול באמנויות באוניברסיטת חיפה, שערכה את המחקר בשיתוף רשל צחור וקתלין וולש.

כבר כיום אנשים רבים מבצעים פעילות גופנית כמו ריצה, הליכה או אימון אירובי בחדר הכושר, במטרה לשפר את מצב רוחם. זאת, על רקע ההבנה הגוברת שלפעילות הפיזית יש השפעה מכרעת גם על המצב הנפשי שלהם. ואולם, במחקר הנוכחי החוקרות בחרו שלא להתמקד בהשלכות של הפעילות הפיזית על המצב הנפשי, אלא באופן שבו "איכות התנועה" קשורה לרגשות. במושג "איכות התנועה" הכוונה היא לאופן הנעת הגוף: תנועה מהירה או אטית, קלילה או כבדה, זורמת או מקוטעת, פתוחה או מכווצת.

חיילים בצבא הקוריאני לומדים בלט.
KIM HONG-JI/רויטרס/ קים

"במחקר ניסיתי להבין מהו האפקט של התנועה על המוח", הסבירה שפיר. "התחלתי בכך שהראיתי שתנועות משפיעות על הרגשות, ושתנועות שונות צפויות לגרום לרגשות שונים. אחר כך ניסיתי להבין אם איכויות תנועתיות מסוימות יכולות לנבא את הרגש שיורגש כאשר מתנועעים לפי אותן האיכויות".

כדי להגיע לממצאים אמפיריים, שפיר ועמיתותיה ערכו ניסוי דו-שלבי. בשלב הראשון, התבקשו שחקנים ושחקניות מקצועיים להביע בתנועה בלבד וללא הבעות פנים ארבעה רגשות: כעס, עצב, שמחה ופחד. מתוך עשרות הסרטונים שבהם צולמו השחקנים, זוהו תנועות שחזרו על עצמן אצל כל השחקנים כדי להביע כעס, התנועות שחזרו אצל כל השחקנים כדי להביע שמחה וכן הלאה. בסך הכל זוהו 29 איכויות תנועה שבהן השתמשו כל השחקנים כדי להביע את ארבעת הרגשות. בין האיכויות האלה - תנועות ישירות, חזקות, פתאומיות, ותנועות קדימה כמאפיינות כעס; או תנועות של התכווצות והתכנסות של הגוף כתנועות שמאפיינות פחד.

בשלב הבא נכתבו רצפים המכילים שילובים שונים של התנועות שזוהו כמקושרות לארבעת הרגשות. 80 נבדקים, בני 80-20, התבקשו להתנועע על פי הכתוב עד אשר יחושו רגש. באמצעות אנליזה סטטיסטית נמצא אילו איכויות תנועה גרמו לאיזה רגש, כך שניתן לנבא שביצוע תנועות עם איכויות אלה יגרום לכך שהמתנועע ירגיש את אותו הרגש.

לשחקנים, נואמים ומתכנני רובוטים

ממצאי הבדיקה הראו שאיכויות תנועתיות מסוימות יכולות לנבא את הרגש שיורגש לאחר מכן. כך, למשל, תנועות עם איכויות של קלילות ורחיפה והתרחבות או התארכות של הגוף כלפי מעלה ניבאו הרגשת שמחה. תנועות שכללו שקיעה, כבדות, ראש למטה ונגיעה בחלק העליון של הגוף (כגון צוואר, ראש) גרמו להרגשת עצב. תנועות פתאומיות, חזקות ותנועות קדימה גרמו לכעס ותנועות שכללו התכנסות, התכווצות והליכה לאחור גרמו לתחושת פחד. בנוסף, החוקרות מצאו כי חלק מהאיכויות יכולות לנבא שלא נחוש רגשות מסוימים. כך למשל, קפיצות ניבאו שלא יתעורר עצב.

"החידוש הגדול במחקר היה שלא תנועה ספציפית היא שגורמת לשינוי במצב הרוח, אלא איכות מסוימת של התנועה - כלומר, האם היא מהירה או אטית, חזקה או חלשה, זורמת או קטועה, מבטאת התרחבות במרחב או התכווצות של הגוף", מסבירה שפיר. "המסקנה היא שהצורה שבה אנחנו מניעים או מחזיקים את הגוף שלנו, משפיעה על הרגשות שלנו בכל הזמן, בעת ההליכה ברחוב, בזמן הצפייה בטלוויזיה או בעת הישיבה על הכורסה".

לדברי שפיר, ההשלכה המיידית של הממצאים היא כמובן בתחום הטיפול באמצעות תנועה. "כבר כיום קיים טיפול פסיכותרפי שמבוסס על צחוק: מבקשים מהמטופלים לחייך - אפילו חיוך מלאכותי - במטרה לשפר את מצב רוחם", היא אומרת. "ניתן ליישם את אותה צורת הטיפול גם לגבי התנועות של כל הגוף". כמו כן שפיר טוענת כי הממצאים רלוונטיים לנואמים, לשחקנים - ובטווח הארוך יותר, אפילו למי שמתכנן רובוטים ורוצה לשוות להם התנהגות אנושית שמביעה רגש באמצעות הגוף.

ואולם, מעבר להשלכות המקצועיות, ממצאי המחקר יכולים להיות רלוונטיים לכל אחד ואחת מאתנו: הליכה זקופה וקלילה, ריקודים והימנעות מודעת ממנחי גוף כפופים ומכווצים ומתנועות כבדות, עשויים לשפר את מצב רוחנו בחיי היומיום.

איש קופץ מהגג
איור: ליאו אטלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#