אפילו החוקרים לא הצליחו לעצור את הדמעות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפילו החוקרים לא הצליחו לעצור את הדמעות

האם רובוטים יכולים לגרום לנו להרגיש קרבה ותחושת עוצמה בעקבות שיחה עמם? טראוויס, רובוט קטן במרכז הבינתחומי, התגייס לבדוק

7תגובות
 לא צריך אפילו רובוטים מתוחכמים כדי לתפוס את מקומות העבודה שלנו — המחשבים כבר עושים זאת קרוב ל–50 שנה
רויטרס

הקולנוע, כהרגלו, מקדים את המאוחר ומגלה לנו את סוף הסרט: אהבה בין בני אדם לרובוטים היא אפשרית - כמו זו שחש תיאודור (חואקין פיניקס) כלפי מערכת הפעלה בשם סמנתה (סקרלט ג'והנסן) בסרט "היא" בבימויו של ספייק ג'ונס, שזכה לשבחי הביקורת ולאהבת הקהל.

בעוד שמרבית הצופים התייחסו לסרט, המציג מערכת יחסים רגשית עמוקה בין אדם לתוכנה, כאל מציאות עתידנית רחוקה ממימוש, או אפילו כמשל על בדידותו של האדם בעידן הדיגיטלי, עבור צופה אחת לפחות היה זה תסריט ממשי לגמרי. קוראים לה פרופ' גורית בירנבוים, פסיכולוגית חברתית וחוקרת זוגיות ומיניות במרכז הבינתחומי הרצליה. "צפיתי בסרט וחשבתי על טראוויס", אומרת בירנבוים.

רובוט טרוויס
ד"ר גיא הופמן

טראוויס הוא רובוט קטן ותגובתי - כלומר, בעל יכולת תגובה שניתן לזהות כסוג של הבנת האחר והבעת אמפטיה ואכפתיות. את טראוויס פיתחו ד"ר גיא הופמן, מרצה וחוקר לרובוטיקה מאוניברסיטת קורנל ומהמרכז הבינתחומי, וגיל ווינברג, מנהל מרכז טכנולוגיות המוזיקה באוניברסיטת ג'ורג'יה טק באטלנטה, והוא ניצב במרכזו של מחקר שהובילו הופמן ובירנבוים לצד חוקרים נוספים.

המחקר של בירנבוים והופמן בחן את האופן שבו משפיע רובוט "אמפתי" כמו טראוויס על תגובות האנשים. במלים אחרות: האם רובוט שיודע להגיד את המלה הנכונה ברגע הנכון ולהנהן בזמן הנכון יכול לגרום לתגובה רגשית בקרב בני אדם, שהחוקרים מכנים 'תגובתיות'. "טראוויס הוא לא 'חמוד'", מדגיש ד"ר הופמן. "חמוד זה לא תגובתי. חיוך לבדו לא יוצר אינטימיות. תגובתי הוא משהו עמוק בהרבה, שמסמן הבנה של מיהו האדם שמולך. זה הרבה יותר מורכב מאשר סתם להיות נחמד".

אבל עוד לפני שנתאר כיצד נערך הניסוי ומה הן תוצאותיו, ראשית כדאי להכיר את טראוויס. הרובוט הקטן נועד לדמות תגובות של מטפל אנושי. לפיכך הוטמעו בו מחוות אנושיות שבאות לידי ביטוי בשני ערוצי תקשורת: הערוץ המילולי, שמאפשר לטראוויס להציג משפטים שניסחו החוקרים בטאבלט שהוא אוחז בידו הרובוטית. בנוסף, טראוויס יכול להנהנן או לקוד קידה, באמצעות הפעלה מרחוק, כך שנוצר הרושם שהוא מתקשר עם האדם שמולו.

המחקר כלל שני ניסויים. הראשון שבהם התנהל כך: לנבדק נאמר כי הוא משתתף בבדיקת תוכנה לתרגום שפות, והוא התבקש לספר לטראוויס סיפור עצוב שקרה לו באחרונה. טראוויס הגיב בשתי צורות לסיפור - באופן אמפתי (תגובתי) או באופן קורקטי (לא תגובתי) לנבדקים בקבוצת הביקורת.

התגובות של טראוויס התאפשרו בזכות מחוות פיזיות כגון קידה והנהון, ובזכות תגובות מילוליות שנכתבו על גב הטאבלט שהחזיק ושהופעל מרחוק על ידי עוזרי מחקר, בלא ידיעת הנבדקים. בקבוצת הביקורת, התגובות של טראוויס היו לאקוניות ("המשך לספר") ובקבוצת המחקר הן היו אמפטיות ("אני מבין שעברה עליך תקופה לא פשוטה", "זה באמת לא נעים להרגיש כך") ומשולבות במחוות המתפרשות כהסכמה והבנה כמו הנהון והפניית המבט לעבר הדובר.

בתום הניסוי התבקשו הנסיינים לדווח על תחושותיהם. כדי לאמת את הנתונים מעבר לדיווח העצמי ניתחו החוקרים את האינטראקציה של הנבדקים עם טראוויס באצעות קידוד שפת הגוף שלהם בצילומים.

גורית בירנבוים
גדי דגון

"כשטראוויס היה תגובתי, אנשים חשו שהוא הבין אותם, הרגיש את הצער שלהם. הם אמרו ׳הוא היה אתי בתוך הסיטואציה׳. כתוצאה מכך הסיפורים היו אישיים מאוד, וצוות המחקר ממש דמע. זה היה כמו אפקט של כומר", אמרה בירנבוים. "הנבדקים הבינו שהוא לא ישפוט אותם, לא יבקר אותם ולא יספר לאף אחד. זאת, אגב, אף שהם ידעו שמאזינים להם במעבדה, אבל הם התנתקו ושכחו מהכל.

"בניסוי השני ביקשנו מהנבדקים לספר סיפור אישי משמח, וטראוויס הגיב כלפי הנבדקים (בהשוואה למצב ביקורת לא תגובתי). לאחר מכן ביקשנו ממשתתפים שאינם נמצאים בקשר זוגי להצטלם לסרטון וידיאו כדי להציג את עצמם בפני בני זוג פוטנציאליים".

חשבו על הסיטואציה המוזרה: אתם מבלים עם רובוט שמגיב אליכם בחביבות. כתוצאה מכך אתם מרגישים טוב יותר עם עצמכם, ולאחר מכן נדרשים "לשווק" את עצמכם לבת או לבן זוג פוטנציאליים לקשר רומנטי. איך תתפקדו? ובכן, מתברר שלא רע: "גם המחקר השני הראה כי כאשר טראוויס התנהג בתגובתיות כלפי הנבדקים, הם הרגישו ותיפקדו טוב יותר בצילום הוידיאו לעומת הנבדקים בקבוצת הביקורת", אומרת בירנבוים.

מהמחקר עולה כי האינטראקציה של בני אדם עם רובוט תגובתי, בהשוואה לרובוט שאינו תגובתי, מגבירה את תחושת הנבדקים כי הרובוט קשוב אליהם - "אנשים אמרו שהם היו רוצים שטראוויס ילווה אותם למצבים מעוררי מצוקה, למשל לביקור אצל רופא השיניים", אומרת בירנבוים. "בחנתי אינטראקציות רבות בין אנשים תגובתיים יותר או פחות, והתגובות שקיבלנו היו דומות מאוד לאלה שעלו באינטראקציה עם טראוויס.

"רובוטים ישמשו פסיכולוגים"

"זה לא מפתיע שאנשים מפתחים רגשות לאובייקטים, הרי גם ילד שמתייחס לשמיכה כאל חפץ מעבר בעצם מגיב כך, וגם אדם מבוגר שמתייחס למכשיר הסלולרי במעין אינטימיות השמורה לבן הזוג״, אומרת בירנבוים. "אך כשהאובייקט עצמו מגיב באופן שמזכיר התנהלות אנושית, התגובות שהוא מעורר משמעותיות יותר מאלה של אובייקט דומם".

אם רובוט מפיק מאתנו תגובות דומות למה שאנחנו מכירים מאינטראקציות עם חבר, פסיכולוג, כומר או מאמן - ייתכן שניתן יהיה להשתמש ברובוטים במגוון תפקידים במגזר העסקי והציבורי שמחייבים תקשורת בין־אישית. הופמן חוזה כי "רובוטים יאזינו לאנשים כחלק מהמשימה העיקרית שלהם וישמשו תפקידים כמו מראיינים במשטרה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. אנחנו יודעים מהמחקרים שלנו כי הדרך שבה הם מגיבים לאנשים שמדברים אליהם יש השפעה פסיכולוגית על האנשים האלה. לכן אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מתכנתים את הסוג הרצוי של התגובה לתוך הרובוט״.

יש פה סוגיה אתית כבדת משקל. הרובוט הרי לא באמת יכול לחוש אמפתיה כלפי בני אדם. ניסויים כאלה מסייעים ליצור מצג שווא. זה לא מועד לניצול של חברות מסחריות, נניח?

"המטרה העיקרית שלי אינה בהכרח פרקטית, אלא להבין כיצד אנשים מפתחים תחושת קרבה לאחר, ולבדוק אם סממני אינטימיות שמגיעים מאובייקט אחר נוטעים בנו את ההרגשה שמתפתח קשר", אומרת בירנבוים. "מכיוון שהמחקר מתבסס על טבע האדם, אפשר לנצל את הפוטנציאל הזה בצורה חיובית, כך שרובוטים חברתיים בתפקידים שונים יזכו ליותר שיתוף פעולה מצד האנשים שנמצאים אתם באינטראקציה - אם הם יהיו מתוכנתים להגיב בצורה שמדמה תגובות אנושיות כהבעת אמפטיה ואכפתיות. כך, למשל, יהיה נעים יותר להיעזר ברובוט שמתרגל אותך לקראת מבחן".

לגבי השימוש המסחרי בירנבוים מוסיפה: "האם סוכני מכירות אינם מנצלים את הנטייה הזאת שלנו להיקשר למי שמבין אותנו ולשתף אתו פעולה כבר כיום?"  

אתם סבורים שרובוטים כאלה יסייעו למגר בדידות? או להעמיק אותה? ככלות הכל הם יעזרו לאנשים ליצור מערכת יחסים שקרית ובלתי אנושית

"רובוטים בהחלט לא ימגרו שום בדידות", אומר הופמן. "אף טכנולוגיה לא תמגר בדידות. אני בעד תקשורת אנושית. עם זאת, אני מאמין שאנחנו הולכים לעבוד הרבה עם רובוטים בעתיד, וכשאנחנו מתכננים אותם עלינו להבין איך התגובתיות שלהם יכולה להפוך את העבודה אתם לטובה יותר עבורנו. זו שאלה של עיצוב. אחרת נפגוש טכנולוגיות שלא מביאות את האנושיות שלנו בחשבון, כמו למשל הסמארטפון".

רובוט
איור: ליאו אטלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#