מי בוגד יותר - היי-טקיסטים או מנהלי השקעות? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי בוגד יותר - היי-טקיסטים או מנהלי השקעות?

עבור ארבעה חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, הפריצה לאתר הבגידות אשלי מדיסון היתה הזדמנות פז לגלות את הקשר ההדוק שבין ניאוף בחיים הפרטיים להונאות ומעילות בחיים המקצועיים

25תגובות
רויטרס

עבור מיליוני זוגות ברחבי העולם, החיים מתחלקים ללפני 20 ביולי 2015 — ולאחריו. באותו יום רעדה האדמה תחת רגליהם של מיליוני גברים ונשים נשואים, כשאתר הבגידות "אשלי־מדיסון" נפרץ, ומאגר משתמשיו נחשף לעין כל. האתר, ששמו מורכב משניים מהשמות הפופולריים ביותר לנשים באנגלית, החל לפעול ב–2002 וצבר במהרה 124 מיליון מבקרים בחודש. כולם באו לחפש דבר אחד בלבד: יחסים מחוץ לנישואים. החגיגה הזאת נגמרה ביולי בשנה שעברה, לאחר שקבוצת האקרים פרצה לאתר ופירסמה את פרטי החשבונות של משתמשיו. בעצם, לומר שהחגיגה נגמרה יהיה מעט נמהר; שכן באתר פועלים כיום 42 מיליון משתמשים.

כך או כך, בזמן שחיי הנישואים של מיליונים נקלעו למשבר, וגברים ונשים שמעלליהם נחשפו ברבים ליקקו את פצעיהם, ארבעה חוקרים מאוניברסיטת מישיגן זיהו הזדמנות פז: "כשמאגר הנתונים של אשלי־מדיסון נפרץ, התברר כי חלק לא מבוטל מלקוחות האתר השתמשו בכתובות המייל של מקומות העבודה שלהם בעת ההרשמה", מסביר פרופסור אנדריי סימונוב בשיחה טרנס־אטלנטית. ״כמי שגדל בברית המועצות לשעבר, למדתי שחשוב יותר לבחון את האדם לפי מעשים ולא לפי דיבורים. הנתונים של האתר היו הזדמנות טובה לבחון את הקשר בין תפישה אתית קלוקלת של אדם פרטי לתפישה אתית קלוקלת של הארגון שבו הוא עובד״.

אנדריי סימונוב
G.L Kohuth / Michigan State Univ

המחקר של פרופ' סימונוב ושל ד"ר ויליאהם גריאסר, ד"ר נישאד קאפאדיה והדוקטורנטית קינגיו לי, ביקש לבדוק את הקשר בין תרבות ארגונית לתפישת העולם הפרטית של עובדי הארגון. במלים אחרות, החוקרים רצו לדעת אם עובד הבוגד בנישואיו, ייטה לפעול בדרכים לא אתיות גם במסגרת עבודתו.

האתגר העיקרי היה הטיפול בנתוני אשלי־מדיסון. לחוקרים היה חשוב לבדוק אך ורק חשבונות פעילים. המודל העסקי של אשלי מדיסון מבוסס על תשלום לפי פעולות, ולא על מנוי חודשי. כדי ששני משתמשים באתר יוכלו לנהל שיחה, אחד מהחברים חייב לשלם, במרבית המקרים הגבר עושה זאת. לאחר קיום שיחה אחת בין שני חברים, הם יכולים להמשיך לשוחח באמצעות האתר ללא עלות נוספת. החוקרים ביקשו לנפות חשבונות רפאים ולבדוק רק חשבונות אמיתיים, שבעליהם יצרו קשר עם משתמשים אחרים. אחרי תהליך הברירה הזה, הצליחו החוקרים להתאים 46,649 חשבונות פרטיים ל–3,469 חברות שחשבונות מייל שלהן הופיעו באתר.

קינגיו לי
Alan Pinon

בשלב הבא, בדקו החוקרים את הרמה האתית של החברות שעובדיהן היו רשומים באשלי־מדיסון. כדי לעשות זאת, הם נעזרו בדירוג האתי של KLD, חברה הבוחנת את האחריות החברתית של יותר מ–3,000 חברות ציבוריות בארה"ב; וגם במסד הנתונים של רשות ני"ע האמריקאית, הכולל מידע על חקירות שניהלה הרשות כנגד חברות — מבדיקות פשוטות כמו דיווחים כספיים שגויים וטעויות חשבונאיות, ועד הונאות והרצת מניות. בנוסף, החוקרים בדקו את מחירי המניות של מקומות העבודה של משתמשי האתר.

העובדים בוגדים? אל תשקיעו בחברה

הצלבת הנתונים העלתה כמה מסקנות מרתקות. ראשית, החוקרים גילו כי חברות שרבים מעובדיהן היו פעילים באשלי־מדיסון נטו לסבול מריבוי טעויות חשבונאיות בדו"חותיהן. אין להקל ראש בטעויות חשבונאית — מחקר אחר (של שסראנד וזכמן) מצא כי 25% מהטעויות החשבונאיות מקורן בהונאה.

יותר מכך, המחקר מצא כי בחברות שמספר גבוה של עובדיהן השתמשו באשלי־מדיסון, נמצאו יותר טעויות חשבונאיות שמקורן בהונאה וניפוח רווחים מאשר בכלל החברות. עם זאת, החוקרים מציינים כי לא נמצא קשר בין שימוש אישי של בכירי החברות באתר לבין הונאות. כלומר, טוענים החוקרים, הקשר בין שימוש באשלי־מדיסון להונאות הוא מאפיין של דרג העובדים, ולא של דרג המנהלים.

עוד גילו החוקרים כי חברות עם חשבונות רבים באתר הן גם השקעה מסוכנת יותר ביחס לחברות דומות בשוק. זאת, לאחר שבחנו את הסיכון בפרמטרים כמו מינוף, תנודתיות במחיר המניה (ככל שמניה תנודתית יותר כך היא מסוכנת יותר) וחשש לפשיטת רגל. עם זאת, ייתכן שמדובר בעניין דו־כיווני: עובד שאוהב לקחת סיכונים מחפש חברה עם סיכונים גבוהים יותר; וחברה שהולכת על הקצה מעדיפה עובדים שמוכנים להסתכן.

מסקנה זאת מתיישבת עם ההתאמה שנמצאה במחקרים קודמים בין יצירתיות לחוסר יושר. "מחקרים מצאו כי יצירתיות, יותר מחוכמה, נכרכת בהתנהגות לא־אתית", מסבירים החוקרים. ההסבר לכך הוא שגם יצירתיות וגם התנהגות לא־אתית נשענות על שבירת גבולות ומוסכמות. "קח לדוגמה את פולקסווגן", אומר סימונוב. "החברה העסיקה עובדים יצירתיים מאוד. זאת היתה תפישת העולם של המנכ"ל שפרש; ועכשיו היא מוצאת את עצמה במרכז שערורייה ענקית (דיזלגייט — זיוף נתוני זיהום האוויר של החברה, א.ש) ועלולה לשלם קנס של 50–60 מיליארד דולר. זאת תוצאה ישירה של עובדים יצירתיים שהפיקוח עליהם היה מועט".

צפו: אשלי מדיסון ב-60 שניות

מי חברת ההיי־טק עם הכי הרבה בוגדים?

ועכשיו לשאלה המסקרנת מכל: מי הן החברות שהעסיקו את המספר הגבוה ביותר של משתמשי אשלי־מדיסון? "את זה אנחנו לא מגלים לאף אחד", אומר סימונוב בראיון הטלפוני, בנימה הרומזת שזו לא הפעם הראשונה שהוא שומע את השאלה הזאת. "מה שחשוב זה לא החברה, אלא התופעה", הסביר. "אבל אם אתה רוצה, אתה כמובן מוזמן לחפור בנתונים — הם ממילא חשופים ברשת".

אז את שמות החברות החוקרים אמנם לא מגלים, אבל הם כן חושפים את הענפים שבהם נמצאו הכי הרבה משתמשי אשלי־מדיסון. לפי הפילוח שלהם, הענף עם הכי הרבה חשבונות פעילים באשלי מדיסון הוא ענף התוכנה. במקום שני ענף התחבורה ובשלישי תחום הציוד האלקטרוני. החברות הפיננסיות — שבהתחשב בתדמית הציבורית שלהן, אפשר היה להניח שיככבו ברשימה — הגיעו רק למקום שביעי.

מספר החברים הנמוך ביותר נמצא בתעשיות המתכות היקרות, הפחם, הגומי והפלסטיקה. "ההבדלים הגיוניים", אומר סימונוב. "מטבע הדברים, עובדים המשתכרים שכר גבוה יותר יהיו בעלי נוכחות גבוהה יותר באתר, שכן השימוש בו כרוך בתשלום. שנית, בתעשיות במקומות הראשונים בדירוג יש אנשים יצירתיים יותר מאשר בתעשיות הכבדות — אנשים שאוהבים סיכונים יחפשו עבודה מתאימה".

באיזה ענף בוגדים הכי הרבה?
עשרת ענפי התעשייה עם מספר החשבונות הגדול ביותר באשלי מדיסון
1. פיתוח תוכנה
2. תחבורה
3. ציוד אלקטרוני
4. קציני רכב
5. קמעונות
6.מחשבים
7. פיננסים
8. אנרגיה
9. כימיה
10. תקשורת

על פי האתר הפיננסי "אי.בי.טיימס", מבין חברות ההיי־טק, ליבמ ול–HP יש את מספר העובדים הגבוה ביותר שרשומים לאתר. אחריהן בדירוג, בפער ניכר, נמצאות החברות סיסקו ואפל, בהתאמה.

מה מנהלים יכולים ללמוד מהמחקר?

"מסקנת המחקר הסופית שלנו היא כי חברות שבהן יש עובדים רבים יחסית שהחזיקו חשבונות באשלי־מדיסון — סביר להניח כי יתנהלו בצורה פחות אתית וייטלו יותר סיכונים מהנדרש. אנחנו יודעים שאנשים יצירתיים נוטים יותר ליטול סיכונים. אנחנו לא אומרים למנהלים שכל העובדים היצירתיים הם לא אתיים, אבל כשיש לך עובדים כאלה, אתה צריך לפקח עליהם בצורה הדוקה".

איור: ליאו אטלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#