מכה למאפיות: המלצה להפחית 20% ממחיר הלחם האחיד

ההמלצה מגיעה בעקבות בדיקת עלויות ייצור הלחם האחיד במאפיות, שבוצעה לראשונה זה שנים ■ ועדת המחירים אף המליצה להוציא את הלחם הלבן מפיקוח מחירים, בגלל חוסר ביקוש ■ ההחלטה הסופית כפופה לשימוע שייערך למאפיות

מירב ארלוזורוב
חלות לחמים מזרח ירושלים
צילום: אמיל סלמן
מירב ארלוזורוב

לפני כמה חודשים נגזרו עונשי מאסר בפועל בפרשת קרטל הלחם על מנהלי המאפיות ברמן ודווידוביץ'; המשפט שמנהלת רשות ההגבלים העסקיים נגד מנהלי מאפיית אנג'ל נמשך - וכעת סופגות מאפיות הלחם האחיד מכה קשה נוספת.

הפיקוח על מחירי הלחם האחיד, המשותף למשרדי האוצר והכלכלה, ממליץ על הפחתת מחירים חדה של הלחם האחיד. עם זאת, ההפחתה מורכבת מהעלאה קלה של כ-1.5% במחיר הלחם האחיד הלא פרוס, הפחתה של כ-10% במחיר החלה, והפחתה חדה מאוד של כ-21% במחיר הלחם האחיד הפרוס - המוצר הנמכר ביותר בקרב הלחמים המפוקחים.

בנוסף, המלצת ועדת המחירים היא כי שני לחמים מפוקחים נוספים, הלחם הלבן הפרוס ושאינו פרוס, יוצאו מפיקוח מחירים. זאת מכיוון שמדובר בלחמים שכמעט אינם נמכרים יותר - שיעורם מכלל הלחמים המפוקחים הוא 0.3%-1.5%, ואין טעם להפעיל פיקוח מחירים על מוצרים שבפועל כבר אין להם ביקוש.

המלצת ועדת המחירים כפופה לשימוע שייערך למאפיות, ולאחריו תועבר לאישור שרי הכלכלה והאוצר. כיום מדובר באותו שר, משה כחלון. אם ההמלצות תאומצנה במלואן, המשמעות היא שמחיר הלחם האחיד הלא פרוס לצרכן יעלה מ-5.07 ל-5.19 שקלים, מחיר החלה יופחת מ-4.94 ל-4.55 שקלים, ומחיר הלחם האחיד הפרוס יופחת מ-6.79 ל-5.59 שקלים - הפחתה של יותר משקל במחיר הלחם האחיד הפרוס.

באורח יוצא דופן, העדכון של מחיר הלחם האחיד נעשה לאחר שהפיקוח על המחירים ערך לפני כשנה, לראשונה אי־פעם, בדיקה של המרווח הקמעונאי - הרווח של רשתות השיווק במוצרי המזון המפוקחים. הבדיקה של המרווח הקמעונאי העלתה כי במרבית המוצרים המפוקחים המרווח שניתן לרשתות גדול מדי, ויש להפחיתו.

לא כך המצב בלחם, שבו נמצא כי המרווח המשולם לרשתות הוא נמוך מדי, ולכן עדכון מחיר הלחם כולל עידכון כלפי מעלה של התשלום לרשתות. מרווח הרשתות הועלה בלחם הלא פרוס מ-0.45-0.47 שקלים, בחלה המרווח עלה ל-0.5 שקלים, ובלחם האחיד הפרוס המרווח עלה מ-0.7 ל-0.74 שקלים.

ההמלצות למחירי הלחם

נוסחת סווארי הוחלפה בנוסחה עדכנית

העדכון השונה במחיר הלחם האחיד הפרוס והלא פרוס הוא ככל הנראה תיקון להחלטה שנויה במחלוקת, שקיבלה השרה לשעבר, דליה איציק בתחילת שנות ה-2000. איציק בחרה בסבסוד צולב בין הלחם הפרוס והלא פרוס - הפרוס התייקר בעוד הלא פרוס נותר זול. הבחירה בסבסוד הצולב היתה מסיבות פוליטיות ובניגוד להמלצת הצוות המקצועי. הדבר הוליד תופעות מלאכותיות, כמו רכישת מכונות הפריסה בסניפי הסופרמרקטים, מכיוון שהיה זול יותר לקנות את הלחם הלא פרוס, ולפרוס אותו במקום.

העדכון החריג כלפי מטה של מחירי הלחם האחיד הוא תוצאה של הליך בדיקה יוצא דופן של ועדת המחירים. כשם שרק לפני שנה נבדק לראשונה פער הרווחים של רשתות השיווק במחירי המוצרים המפוקחים, כך גם בוצעה עתה לראשונה מזה שנים - במשרדי האוצר לא ידעו להגיד מתי באחרונה נעשה בדיקה דומה - בדיקת עומק של עלויות הייצור של המאפיות.

הפיקוח על המחירים שלח רואה חשבון מטעמו שירד לרצפת הייצור של המאפיות, ובדק את תהליכי הייצור ואת העמסת העלויות. הבדיקה העלתה ככל הנראה פערים גדולים בין דיווח העלויות של המאפיות לפיקוח, ובין העלויות האמיתיות - דבר שהוליד את ההחלטה להפחית את מחיר הלחם בשיעור דו-ספרתי.

הבדיקה נעשתה במסגרת המדיניות החדשה של הפיקוח - שנולדה לאחר ביקורת ציבורית קשה בעקבות מחאת יוקר המחיה והתייקרות מחירי הקוטג' - וחייבה את הפיקוח לבדוק מחדש את תהליך אישור המחירים המפוקחים על ידו. התהליך מתבסס על נוסחאת סווארי משנת 1996, שלא עודכנה מאז, ועל בדיקות עידכון אוטומטיות של הנוסחה. התוצאה היתה שעדכון המחירים המפוקחים נהפך להליך כמעט נטול שיקול דעת, שנתון למניפולציות של היצרנים כלפי הפיקוח.

בעקבות מחאת יוקר המחיה עודכנה השנה לראשונה נוסחת סווארי והוחלפה בנוסחת מחירים עדכנית. בנוסף, הפיקוח התחיל לבצע בדיקות עומק של מחירי המוצרים המפוקחים, ולא להסתפק בבדיקות חשבונאיות של הנוסחה בלבד. זאת לאור החשש כי היצרנים ביצעו לא מעט מניפולציות בדיווחיהם לפיקוח.

עדויות למניפולציות אפשריות כאלה נחשפו במהלך משפט קרטל הלחם, שבו הוגשו כתבי אישום נגד מנהלי המאפיות בידי רשות ההגבלים העסקיים, בטענה לתיאום מחירי הלחם האחיד מול מכולות. המפקחת הקודמת על המחירים, צביה דורי, הודתה שהפיקוח אינו יעיל וכי הוא איפשר למנהלי המאפיות לייקר את מחיר הלחם האחיד.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "תחשיבי עדכון מחירי הלחם התבססו לאורך השנים על בדיקות חשבונאיות של מרכיב המחיר לקמעונאי בלבד, דהיינו עלויות הייצור. המפקח על המחירים ביצע בדיקות דומות למאפיות ללחם בפיקוח מחירים לפי נתונים חשבונאיים ל-2010 ול-2011. במסגרת הבדיקות והדיונים התברר כי בדיקת עלויות הייצור בפועל של הלחם לא בוצעה מזה שנים רבות אלא רק על סמך דוחות חשבונאיים (סווארי). מאחר ובאחרונה בוצעה בדיקת עומק לעלויות המרווח הקמעונאי, הוחלט לבצע בדיקה מקיפה גם לעלויות היצור ולעדכן את מחיר הלחם שיהיה מדויק ומבוסס ככל האפשר.

"התחשיב שבוצע מתבסס על ניתוח 'עץ המוצר' של כל מוצר מהמוצרים שמחירם מפוקח, וניתוח 'רצפת הייצור' של כל אחת מהמאפיות. יצוין כי בשנים האחרונות היתה ירידה במחירי החיטה ומחירי המזוט - שהם תשומות רבות משקל בייצור הלחם. אחוזי ההפחתה במחיר שעלו מהתחשיב הועברו לגורמים הנוגעים בדבר (מאפיות, התאחדות התעשיינים, המועצה הישראלית לצרכנות ועוד) לצורך מתן זכות טיעון בכתב. בימים אלה התקבלו התייחסויות המאפיות, וועדת המחירים תדון בהתייחסויות אלה ותחליט לגבי המלצתה לשרים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ