מסלול ההתעללות נחשף: כך חולבות חברות כרטיסי האשראי את העסקים הקטנים

חברות כרטיסי האשראי גובות מבתי העסק לא פחות מחמש עמלות סליקה שונות ■ לאומי קארד מציעה עמלה אחת אחידה וקבועה, אך כל שינוי במחזור המכירות של בית העסק מעלה את שיעור העמלה ■ העיקר שבבנק ישראל אומרים שיש תחרות בענף הסליקה

מירב ארלוזורוב
קרנית פלוג
קרנית פלוגצילום: יוסי זליגר
מירב ארלוזורוב

בנק ישראל הציג אתמול בגאווה, בוועדת הרפורמות בכנסת בראשות ח"כ אלי כהן, את הירידה בעמלות שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי — עמלות הסליקה. העמלה ירדה מ–1.26% מסכום העסקה ב–2011 ל–1.02% כיום, ירידה של 22%.

לדברי בנק ישראל, הירידה בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק מלמדת כי כבר כיום יש תחרות בין שלוש חברות כרטיסי האשראי — כאל, ישראכרט ולאומי קארד. הבנק המרכזי אמנם הבטיח להמשיך בהגברת התחרות, אבל מרוח המצגת האופטימית שפירסם ניתן היה להסיק כי בעיית התחרות בתחום הסליקה היא קלה בלבד, אם בכלל קיימת. האמנם?

הנתונים הוורודים של בנק ישראל, שמציגים ירידה בעמלת הסליקה הממוצעת שמשלמים בתי עסק, הם נכונים, אבל במידה רבה גם מובנים מאליהם. החלטה היסטורית של רשות ההגבלים העסקיים נגד חברות כרטיסי האשראי הכריחה אותן להפחית את העמלה שהן דורשות מחברות הסליקה. העמלה הזאת, העמלה הצולבת, היא ההוצאה העיקרית של חברות הסליקה, ולכן גובהה של עמלת הסליקה אינו נמדד באופן מוחלט, אלא באופן יחסי לעמלה הצולבת.

מהו המרווח שחברות הסליקה (שהן גם חברות כרטיסי האשראי) משאירות בידן לאחר תשלום העמלה הצולבת? הפלא ופלא: נתוני בנק ישראל מלמדים כי המרווח נשאר קבוע — כלומר, כל הירידה בעמלה שמשלמים בתי העסק בשנים האחרונות נבעה פשוט מהירידה בעמלה הצולבת, שהתרחשה כאמור בגלל התערבות המדינה, ולא הודות לתחרות.

שיעור עמלת הסליקה הממוצעת שמשלמים בתי העסק ושיעור
העמלה הצולבת

אז אמנם בנק ישראל מציין לחיוב כי מלוא ההפחתה בעמלה הצולבת תורגם לירידה בעמלת בתי העסק, מאחר שחברות כרטיסי האשראי גילגלו את כל ההנחה אל בתי העסק. זו נקודה חיובית וחשובה, הרי בעבר המצב היה שונה.

בדיקה שערכה רשות ההגבלים ב–2013 הראתה כי רק מחצית הירידה בעמלה הצולבת ב–2008–2013 גולגלה אל בתי העסק — משמע, חברות הסליקה ניצלו את הפחתת העמלה כדי להגדיל את המרווח. הן הקטינו את העמלות שהן גובות מבתי העסק, אבל במידה פחותה מההנחה שהן קיבלו בעמלה הצולבת, וכך הרווח של חברות כרטיסי האשראי גדל על חשבון בתי העסק.

רשות ההגבלים הסיקה מהממצא הזה כי התחרות בתחום הסליקה חלשה: "עדות בולטת לרמת התחרות הנמוכה בתחום הסליקה היא העובדה שהירידה בעלויות הסולקים לא מתגלגלת הלאה במלואה בהפחתת עמלות לבתי עסק", כתבו ברשות ההגבלים.

אז כן, השתפרנו. להבדיל מהמצב ב–2008–2013, כשחברות כרטיסי האשראי ניצלו ללא בושה את כוח השוק שלהן, והגדילו את המרווח שבין העמלה הצולבת שהן משלמות לעמלה שבתי העסק משלמים להן, בחישוב של 2011–2015 זה כבר לא קרה. עינה הפקוחה של רשות ההגבלים, עינה הפקוחה של התקשורת וגם עינו הפקוחה של בנק ישראל לא איפשרו לחברות כרטיסי האשראי לחזור על התרגיל הכוחני הזה: כיום, בכל פעם שהעמלה הצולבת יורדת, גם העמלות לבתי העסק יורדות באותו שיעור.

האם זה מעיד על שוק תחרותי ועל נכונות של חברות כרטיסי האשראי להפחית עמלות לבתי העסק בגלל התחרות ביניהן? ממש לא. מכך אנחנו עוד רחוקים מאוד.

רווחים עצומים מפעילות הסליקה

העדויות למחסור בתחרות בשוק הסליקה מופיעות בכל מקום. העמלה לבתי העסק, כאמור, ירדה בדיוק בגובה הירידה בעמלה הצולבת. לא חלה בינתיים כל תזוזה בעמלה שהיא מעבר לאילוץ שקבעה המדינה. רווחיהן של חברות כרטיסי האשראי מפעילות הסליקה ממשיכים להיות עצומים — התשואה על ההון שרשמה חברת כאל, למשל, מפעילות זו ב–2015 היתה גבוהה במיוחד, כ–50%, לעומת 10% בפעילות העיקרית של הנפקת כרטיסי אשראי.

מסלול העמלות כך חברות האשראי גובות כסף מלקוחות
לקוח
חברת כרטיסי
האשראי
בית העסק
החברה
הסולקת
משלם עבור
מוצר / שירות
תשלום
עמלה צולבת
תשלום עמלת
סליקה
דמי
כרטיס
משלם עבור
המוצר
עמלת סליקה
נקראת גם עמלת בית עסק. עמלה
שמשלם בית העסק לחברת כרטיסי
האשראי בעבור פעולת הסליקה –
כלומר, העברת הכסף מחשבון
הבנק של הלקוח לחשבונו
עמלה צולבת
עמלה שמשלמת חברת כרטיסי האשראי שעמה התקשר
בית העסק בהסכם סליקה, לחברת כרטיסי האשראי של
הלקוח. העמלה הצולבת משמש

שתי החברות האחרות השיגו אמנם תשואות נמוכות יותר של 15%–28%, ושתיהן גם סבלו מירידה חדה ברווחיות. בין 2013 ל–2015 נחתכה הרווחיות שלהן בסליקה במחצית גם בישראכרט וגם בלאומי קארד. ולמרות זאת, התשואה על ההון במגזר הסליקה כפולה ויותר מזאת שהחברות רושמות בהנפקת כרטיסי אשראי.

זאת ועוד, המרווח שגובות חברות כרטיסי האשראי מעל לעמלה הצולבת ממשיך להיות גבוה, ועם פערים עצומים בין בתי עסק גדולים לקטנים. נתוני בנק ישראל מראים כי בתי עסק גדולים משלמים עמלה ממוצעת של 0.85%, מרווח של 0.15% בלבד מעל העמלה הצולבת (0.7%). זה נראה כאילו חברות כרטיסי האשראי מקיימות תחרות אמיתית על בתי עסק גדולים, ולכן מסתפקות בעמלות נמוכות ביותר.

לעומת זאת, הרווח שהן גוזרות מפעילות בתי העסק הבינוניים והקטנים כבר מזנק: הבינוניים משלמים 0.41% מעל העמלה הצולבת, והקטנים משלמים 0.78% מעליה. אז אמנם חברות כרטיסי האשראי טוענות לפערי עלויות בין הטיפול בעסקים קטנים לטיפול בגדולים, אבל קשה לקבל פערים עמוקים עד כדי כך.

פעילות הסליקה היא טכנית — הזרמת הכסף מחשבון הבנק של הלקוח לחשבון הבנק של בית העסק. הסיכונים שכרוכים בכך, ובעיקר אלה המחשוביים, או הסיכון שלקוח יתכחש לעסקה, אינם אמורים להיות גדולים משמעותית בפעילות של עסק קטן (שבו מסוף אחד ומעט מאוד עסקות ביום), לעומת עסק גדול (מאות סניפים, אלפי קופות, אינספור עסקות ביום).

התחושה היא שפערי העמלות נובעים מפערים בכוח השוק יותר מאשר הבדלים בעלויות. רשת סופר־פארם, למשל, יכולה לקיים תחרות בין ישראכרט, כאל ולאומי קארד, ולאלץ אותן להפחית את העמלה. וחברות כרטיסי האשראי מפצות את עצמן דרך העמלות שהן גובות מבתי העסק הקטנים.

כדי להקל על העסקים — יצרו בעיה חדשה

תמר יסעור, יו"ר לאומי קארד
תמר יסעור, יו"ר לאומי קארדצילום: עמית שעל

בנוסף, חברות כרטיסי האשראי ממשיכות לרדות בבתי העסק, באמצעות תמחור שהוא קרוב לבלתי־אפשרי מבחינתם. בענף קיימים לכך שני מודלים: האחד הוא תמחור של כל עסקה שמבצע בית העסק באשראי, ושם מבלבלים את בית העסק עם לא פחות מחמישה סוגי עמלות (עסקת תשלום אחד, עסקת תשלומים, עסקת קרדיט, עסקת תייר ועסקה טלפונית). אין ספק שמרבית העסקים הקטנים מאבדים את הידיים והרגליים בשלל העמלות, והדבר מקשה עליהם להבין את המחיר הסופי שהם משלמים ולהשוות בין הצעות של חברות שונות.

מודל התמחור השני, החדש, הוא החבילות שמציעה לאומי קארד. לכאורה זהו פתרון לבעיה שיוצר המודל הראשון, מאחר שלאומי קארד מציעה עמלה אחת, אחידה וקבועה, מדי חודש, שנגזרת מהמחזור החודשי של בית העסק. למשל, בית עסק עם מחזור של עד 10,000 שקל בחודש ישלם 149 שקל; בגין מחזור של 30 אלף שקל הוא ישלם 379 שקל בחודש, וכן הלאה.

בלאומי קארד גאים בשקיפות החדשה שהם מציעים לבתי העסק הקטנים, רק ששקיפות אין כאן, וגם לא תמחור סביר או הוגן. שימו לב: העמלה נקובה בסכום לכל מחזור עד 10,000 שקל. כך, אם המכירות היו נמוכות יותר, או שמא בעל העסק היה בחופשה ולא היו לו כלל הכנסות, הוא ישלם בכל מקרה את העמלה המינימלית שנקבעה לו. התוצאה היא שבמקום עמלה של כ–1.5% מהמחזור, הוא ישלם עמלה גבוהה בהרבה, ודווקא בחודשים החלשים שלו.

וזה לא נגמר בכך. אם לבית העסק, חלילה, היה חודש מצוין והמכירות חצו את רף ה–10,000 שקל, הרי שלאומי קארד הופכת את העמלה הקבועה לכזאת שמחושבת כשיעור מהמחזור, וקונסת את בית העסק עם עמלה של 1.9% על ההפרש שמעבר ל–10,000 שקל. אז הנה ההטעיה: לאומי קארד מפרסמת שהיא גובה עמלה של 1.5% (149 שקל בחודש ממחזור של 10,000 שקל), אבל כל סטייה למעלה או למטה מייקרת את העמלה בשיעורים דרמטיים.

ספק אם בתי עסק קטנים מבינים את המלכוד שבחבילה של לאומי קארד, וספק גם אם יש ענף שבו אם בית עסק מגדיל את פעילותו עם ספק מסוים — הספק קונס אותו על כך בהעלאת המחיר. רק ענף לא תחרותי יכול לקנוס את הלקוחות על הגדלת פעילותם במקום לעודד אותם לכך, והעובדה שלפחות עוד חברת כרטיסי אשראי אחת שוקלת להעתיק את מבנה החבילות של לאומי קארד מלמדת שבענף מבינים מהו ניצול לרעה של העסקים הקטנים.

גובה עמלות הסליקה, בחלוקה לגודל בתי העסק

לו הענף היה הוגן, הוא היה מפשט את התמחור של עמלות הסליקה: גובה עמלה אחת או שתיים, פשוטות וקלות להבנה, בשיעור מתוך המחזור בפועל (ואולי ועם ירידה בעמלה ככל שהמחזור גדל). כל שיטות התמחור האחרות אינן הוגנות, ומזכירות את הימים שבהם חברות הסלולר העמיסו על הציבור חבילות בלתי־אפשריות להבנה, לפני שהמפקח התערב ופישט את התעריפים. האם נזכה לראות את בנק ישראל מתערב גם בעמלות הסליקה?

מלאומי קארד נמסר: "החברה מציעה לעסקים קטנים ובינוניים את חבילות Smart, במטרה לענות על צורך שעלה מבתי העסק למחיר חודשי קבוע וידוע מראש, לוודאות בתזרים המזומנים, וזאת תוך הצגת מחיר תחרותי מול מחירי השוק. כשלקוח מגיע לשימוש ב–80% מהחבילה הוא מקבל עדכון על כך באופן יזום, כדי שתהיה לו האפשרות לעבור לחבילה המתאימה למחזור הסליקה שלו, ללא עלות. לאומי קארד אף מאפשרת לעסק להתעדכן בכל עת בפרטי החבילה בערוצים הדיגיטליים. החברה מקפידה לעשות כל מהלך בשקיפות ובהוגנות מול הלקוחות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ