הבנקים משתפרים, אבל לא מספיק

בבנק ישראל מרוצים: מפת התחרות באשראי הצרכני השתפרה מאוד בחמש השנים האחרונות והאשראי הקמעוני זינק ב-30% ■ אלא שבוועדת שטרום דואגים להרוס את החגיגה

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

בעקבות זאת ריכוזיות האשראי של הבנקים קטנה בשיעור ניכר, הסיכון שלהם קטן, התחרות על משקי הבית והעסקים הקטנים גברה, אך הרווחיות של הבנקים קטנה. בר מעריכה כי ללא השינויים שחלו בשנים האחרונות — הבנקים היו מציגים כיום תשואה גבוהה ב–2% על ההון.

בר מעריכה כי כעת, לאחר שהבנקים סיימו להגדיל את הונם, צפויה העמדה מחודשת של אשראי, משיכת דיווידנדים והעמקת התחרות על מגזר משקי הבית והעסקים הקטנים. עם זאת, בר הזהירה בעדינות מפני התפתחות בועת אשראי צרכני בישראל. לדבריה, לאור התחרות הגוברת, על הבנקים לשים לב שלא ייקלעו למצב של מתן עודף אשראי למשקי בית ועסקים קטנים.

דרור שטרום
דרור שטרוםצילום: עופר וקנין

נדרשת תחרות אמיתית

הצגת הנתונים נעשתה במקביל לפרסום הדו"ח הסופי של ועדת שטרום להגברת התחרות באשראי למשקי בית ועסקים קטנים. בר אמנם היתה חברה בוועדה, אבל זה לא סוד שהיא ובנק ישראל חלקו במידה רבה על עמדת משרד האוצר בדבר הנחיצות בוועדה. הסקירה של בר נועדה להמחיש כי דו"ח ועדת שטרום אינו באמת נחוץ — יש הרי תחרות על משקי הבית והעסקים הקטנים, ותוכיח זאת העובדה שבנק ישראל אפילו מצא לנכון להזהיר מפני אפשרות של בועת אשראי צרכני.

הדו"ח הסופי של ועדת שטרום עוסק בחלקו הגדול בהתמודדות עם הביקורת הזאת — האם קיימת תחרות באשראי הצרכני בישראל, ואם כן — איזה צורך יש בדו"ח? חברי הוועדה לא הצליחו להתעלם מהנתונים הברורים המצביעים על כך שמפת התחרות באשראי הצרכני בישראל השתפרה מאוד בחמש השנים האחרונות. הנתח של האשראי למשקי בית מתוך סך תיק האשראי של הבנקים זינק מ–9% ל–16% בעשור וחצי האחרונים, במקביל לצניחת נתח האשראי העסקי מ–47% ל–30% בלבד. בה בעת, הרווח של הבנקים מהאשראי הצרכני קטן מאוד: המרווח הפיננסי של משקי בית היה 2.85% ב–2015 — הרבה מתחת ל–3.42%, כפי שהיה ב–2012, ולא הרבה יותר מהמרווח הפיננסי של עסקים גדולים — 2.38% ב–2015.

בנק ישראל מהלל את התפתחות התחרות במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים, והוא גם מפרט את הסיבות העיקריות לה: הצורך של הבנקים להגדיל את ההון עודד אותם לעבור מהאשראי העסקי למשקי הבית (שמחייבים ריתוק של הרבה פחות הון). בנוסף, האשראי העסקי נהפך בישראל לתחרותי מאוד כתוצאה מהמלצות ועדת בכר (רפורמה כלכלית להפחתת הריכוזיות בשוק הפיננסי וצמצום ניגוד האינטרסים בבנקים) וכניסתם של הגופים המוסדיים לתחרות על האשראי העסקי. בצר להם, הבנקים נאלצו לפתח את הענפים התחרותיים פחות אך הרווחיים יותר, כמו משקי הבית והעסקים קטנים, ולהגדיל להם את נתח האשראי.

המפקחת על הבנקים, חדווה בר
חדווה בר, המפקחת על הבנקיםצילום: אמיל סלמן

אלא שוועדת שטרום חוזרת ומציינת שאילוצים רגעיים הם אלה שהביאו להגדלת הפעילות של הבנקים באשראי הצרכני — ולא שינוי תרבותי תחרותי. לאור זאת, בוועדה חוששים שהשיפור במפת התחרות לא יחזיק מעמד ללא שינוי מערך הכוחות של הבנקים.

זאת ועוד, בוועדת שטרום שופכים לא מעט מים קרים על הנתונים המעודדים בנוגע לתחרות הגוברת באשראי הצרכני. למרות הגידול המהיר — נתח האשראי לעסקים קטנים ובינוניים הוא עדיין קטן — ממוצע של כ–9% מהתוצר לעומת 19% מהתוצר שמקבלים העסקים הקטנים והבינוניים במדינות המפותחות. בסך הכל, הגידול המהיר באשראי הצרכני בישראל בעשור האחרון חפף במידה רבה לגידול בתוצר במשק. ביחס אליו, הוא כמעט ולא גדל, והוא עדיין אחד הנמוכים ביותר בעולם המפותח.

משקי הבית היו צריכים לשלם פחות ריבית

בוועדת שטרום מתפתלים בניסיון להתמודד עם טענה נוספת של בנק ישראל, שלפיה נתח האשראי הצרכני ללא דיור הוא כבר גבוה, גם בהשוואה בינלאומית. מתברר שהשוואות בינלאומיות הן מסובכות מאוד, ולכן התמונה אינה ברורה. ניתוח מעמיק של ועדת שטרום בסוגיה הזאת הביא בסופו של דבר למסקנה כי ההשוואה הבינלאומית, גם זו שעשה בנק ישראל, אינה מדויקת — וככל הנראה ישראל אינה חריגה בהשוואה עולמית בהיקף האשראי הצרכני שלה (ללא דיור).

לעומת זאת, בוועדת שטרום מתעקשים על השוואה בינלאומית אחרת — של רמת הסיכון באשראי למשקי בית. ישראל, מתברר, היא אחת המדינות הכי פחות מסוכנות באשראי הצרכני שלה — שיעור האשראי שאינו משולם הוא נמוך מאוד. סוגיית הסיכון היא חשובה כאשר דנים בצד האחר של התחרות באשראי — המחיר. בנק ישראל טוען שהריבית בישראל היא נמוכה בהשוואה בינלאומית — השוואה שנפסלה על ידי ועדת שטרום, בשל הפערים הגדולים בסיכון של משקי בית בין ישראל וחו"ל.

החישוב של ועדת שטרום לכן הוא דווקא הפוך מזה של בנק ישראל: פער הריבית הממוצע (בין האשראי לפיקדונות) של משקי הבית הוא 5.5% לעומת 2% במגזר העסקי. כלומר, משקי הבית משלמים פער ריבית גבוה כמעט פי שלושה מזה של העסקים הגדולים. גם בהתחשב בכך שהאשראי למשקי בית כרוך בהרבה הוצאות תפעוליות, אין לפער כזה הצדקה. האשראי למשקי בית מסוכן הרבה פחות מהאשראי העסקי, ומשקי הבית היו צריכים לשלם פחות ריבית עבור הסיכון הנמוך, ולא להפך.

"למרות התמורות שהתרחשו בשוק האשראי בשנים האחרונות", מסבירים בוועדת שטרום, "הוא עדיין סובל מתלות גדולה של עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית בהיצע האשראי הבנקאי. היעדר הנגישות של משקי בית ועסקים קטנים למקורות אשראי חלופיים היא תופעה שנמשכת שנים, שסיבותיה תקפות, ואם לא יבוצעו שינויים, היא תמשיך לעמוד על תלה. התלות הגדולה של העסקים הקטנים והבינוניים במקורות האשראי הבנקאיים — שרמת התחרות בהם היא נמוכה — אינה מאפשרת להם כוח מיקוח ממשי".

ועדת שטרום טוענת כי למרות הגידול בכמות האשראי וירידת מחירו, בפועל, שוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים נשאר בלתי תחרותי: יותר מ–90% מהאשראי מגיע מהבנקים, ועם נתח כזה, לא ניתן לסמוך עליהם שישנו את עלויות האשראי למשקי הבית לאורך שנים. לשם כך, חייבים לחולל תחרות.

הוועדה מסבירה זאת באופן ישיר, תוך שהיא משיבה לחשש המרומז של בנק ישראל מפני התפתחות בועת אשראי צרכני בישראל — חשש שיגבר מאוד כאשר ספקים חדשים של אשראי חוץ בנקאי ייכנסו לתחרות מול הבנקים. "מטרת הוועדה אינה ומעולם לא היתה להציף את המשק באשראי ולהגדיל באופן דרמטי את כמותו — אלא ליצור תחרות על לבם וכיסם של הצרכנים, ובתוך כך, להוזיל את עלות האשראי, להגדיל את נגישותו ולאפשר לצרכנים לבחור מתוך מגוון חלופות", ציינו. כל זה לא יוכל לקרות כל עוד שני בנקים ימשיכו לרכז 60% מהאשראי הצרכני בישראל.

האשראי הצרכני בישראל - מהנמוכים בעולם
יחס חוב משקי הבית לתמ"ג, באחוזי תוצר, כפי שמתואר בכתבה

עסקים קטנים ומשקי בית - הכי רווחיים לבנקים
המרווח הפיננסי במגזרי הפעילות השונים בחמש הקבוצות הבנקאיות
המרווח הפיננסי הוא היחס בין הכנסות הריבית נטו ליתרה הממוצעת של הנכסים וההתחייבויות
חמשת הקבוצות:
העסקים הגדולים
2012 - 2.6%
2015 - 2.4%
העסקים הבינוניים
2012 - 3.2%
2015 - 2.9%
העסקים הקטנים
2012 - 4.8%
2015 - 4.2%
הבנקאות הפרטית
2012 - 1.5%
2015 - 0.8%
משקי הבית, ללא משכנתאות
2012 - 3.4%
2015 - 2.8%

ריכוזיות האשראי של הבנקים קטנה
חלוקת האשראי הבנקאי כפי שמתואר בכתבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker