מנכ"ל האוצר ניסה להשתיק את TheMarker באמצעות הצנזורה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל האוצר ניסה להשתיק את TheMarker באמצעות הצנזורה

שי באב"ד פנה לצנזורית הראשית בדרישה כי לא תאשר עוד ידיעות על הדיונים בנושא תום הזיכיון של קצא"א, לאחר שTheMarker פירסם ידיעות ביקורתיות עליו בנושא, אף שלבאב"ד אין סמכות להורות לצנזורה כיצד לפעול ■ משרד האוצר: "הפרסומים הסבו נזק לביטחון המדינה"

62תגובות
שי באב"ד
אמיל סלמן

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ניסה להשתיק ביקורת ציבורית של TheMarker עליו באמצעות הפעלת הצנזורה נגד העיתון. ביום חמישי פנה באב"ד לצנזורית הראשית, תת־אלוף אריאלה בן אברהם, ודרש ממנה להפסיק לאשר לפרסום ידיעות של TheMarker בנוגע לדיונים על תום הזיכיון של חברת קו צינור נפט אילת־אשקלון (קצא"א), דיונים שבאב"ד מנהל כבר כמה חודשים. באב"ד הוא שגילה ל–TheMarker על פנייתו לבן אברהם, תוך שהוא אומר לכתבי העיתון ועורכיו: "אתם לא תפרסמו יותר ידיעות על קצא"א — דאגתי לדבר עם הצנזורית".

הצנזורית הראשית ביקשה שלא להגיב לפניית TheMarker בנושא. עם זאת, יש לציין כי לבאב"ד אין סמכות להורות לצנזורה כיצד לפעול — הצנזורה פועלת מכוח חוק — ולכן ההערכה היא כי פנייתו של באב"ד לא תביא לשינוי במדיניות הצנזורה.

בשבוע שעבר אישרה הצנזורה את פרסומן ב–TheMarker של שתי ידיעות שעסקו בהחלטות השנויות במחלוקת של באב"ד בנוגע לתום הזיכיון של חברת קצא"א, במארס 2017. גם שורות אלה אושרו על ידי הצנזורה

תקנות ההגנה (שעת חירום), שמכוחן פועלת הצנזורה, מתארות את מטרתן כמניעת פרסומים שעלולים לפגוע "בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי". ב–1968 נוסף לצנזורה התפקיד של התרה או מניעה של כל הפרסומים הנוגעים לקצא"א — לא על בסיס תקנות ההגנה, אלא על בסיס צו שהוציאה הממשלה בהתאם לחוק נפרד. החוק הזה מסמיך אותה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להכריז על "עניינים סודיים" שפרסום ידיעות עליהם מוגבל.

עד היום כל הידיעות הנוגעות לקצא"א מחויבות באישור הצנזורה, אף שמדובר בידיעות בעניינים אזרחיים לחלוטין הנוגעים לניהול החברה. הרקע לכך הוא הבוררות ארוכת הימים בין ישראל לבין איראן בנוגע לגורל נכסי קצא"א: החברה הוקמה ב–1968 בשיתוף עם משטר השאה האיראני, ומאז המהפכה החומייניסטית ב–1979 מתנהלת בוררות בינלאומית בין שתי המדינות בעניין תביעתה של איראן לקבל החזר כספי על חלקה בקצא"א.

מתעקש להאריך את הזיכיון — לא לבטלו

בחודשים האחרונים מתנהלים דיונים אינטנסיביים לנוכח תום הזיכיון של קצא"א, במארס 2017, כ–49 שנה לאחר שניתן. בדיונים הציג באב"ד עמדות שנויות במחלוקת — לא ידוע אם מדובר בעמדות אישיות שלו, או שזוהי עמדה המתואמת גם עם שר האוצר, משה כחלון — בשני נושאים עיקריים. האחד הוא התעקשותו להאריך את הזיכיון של קצא"א, ולא לבטלו, וזאת בניגוד גמור להמלצות של צוות מקצועי שהקים באב"ד לבחינת הסוגיה של תום הזיכיון.

האפשרות שזיכיון קצא"א יוארך עומדת בסתירה לעמדה המקצועית משני טעמים עיקריים. ראשית, הממשלה קיבלה החלטה עקרונית לעבור ממשטר של זיכיונות למשטר של רישיונות. שינוי העמדה הזאת במקרה של קצא"א עלול ליצור תקדים מסוכן. שנית, הזיכיון של קצא"א הוא בעייתי ביותר, ולכן מחייב ביטול. מכיוון שהחברה הוקמה יחד עם האיראנים, נקבע כי קצא"א אינה כפופה לדין הישראלי. כתוצאה מכך קצא"א אינה משלמת מסים ואינה נדרשת לעמוד בדיני התכנון והבנייה הישראליים. בפועל, החברה היא אקס־טריטוריאלית מבחינת החוק הישראלי, וזהו כמובן מצב בלתי נסבל.

עבודות תיקון בבאר אורה
גיל כהן-מגן

סוגיה נוספת המעוררת מחלוקת היא שאלת מעמדה של קצא"א לאחר תום זיכיונה. מתבקש היה כי קצא"א — שהחברה האם שלה התאגדה ב–1968 בפנמה, בשותפות עם האיראנים, ובגלל הניסיון להרחיקה מהזיהוי עם ישראל גם לא הוכפפה לחוק הישראלי — תהיה תחת הבקרה של מנהל רשות החברות הממשלתיות.

אלא שבאב"ד, וככל הנראה גם כחלון, אינם מוכנים שקצא"א תועבר לבקרה של מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, בשל סכסוך אישי עמו. בניסיון למנוע פיקוח של יוגב העלו בכירי משרד האוצר רעיון, שפורסם ב–TheMarker, לחזור ולאגד את נכסי קצא"א בחברה חדשה שתוקם בפנמה. אם אכן ייעשה כך, ייווצר מצב שבו אחת החברות הרגישות בישראל תירשם במקלט מס זר בגלל שיקולים אישיים של שר האוצר ומנכ"ל משרדו, שאותו מינה כחלון.

יש להוסיף כי לכחלון ולבאב"ד זיקה אישית נוספת לקצא"א: ראש המטה לשעבר של כחלון באוצר, ארז חלפון, מונה ליו"ר קצא"א במאי האחרון. העובדה ששיקולים אישיים שונים של באב"ד, ואולי גם של כחלון, עלולים להשפיע על קבלת ההחלטות בנוגע לקצא"א — ולהביא לכך שנכסיה הרגישים של קצא"א יירשמו בפנמה — עוררה את הביקורת של TheMarker. את הביקורת הזאת ניסה באב"ד להשתיק בסוף השבוע באמצעות לחץ על הצנזורה שלא לאשר ידיעות נוספות בנושא.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "לאחר שהפרסומים האחרונים בנושא קצא"א הסבו נזק ממשי לביטחון המדינה, פנה מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בעצה אחת עם הייעוץ המשפטי של המשרד, לצנזורית הראשית במטרה למנוע פרסומים נוספים שעלולים להסב נזק חמור ולפגוע באינטרסים הביטחוניים של ישראל. כל המוסר מידע או פרטים בנושאים שנמצאים תחת חיסיון פוגע בביטחון המדינה ויהיה חשוף לעונשים הקבועים בחוק העונשין בגין העברת מידע סודי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#