כנס הגבלים עסקיים |

"האם רשות ההגבלים הסירה אי פעם חסמים והכניסה תחרות שהחלישה מונופול?"

השאלה עלתה לאחר שפאנל דוברים הסכים כי רשות ההגבלים לא צריכה לפקח על מחירים, אלא לפעול לתחרות ■ היועץ המשפטי של הרשות השיב כי הרשות היתה שותפה לפעילות נגד מונופול בזק

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

בדיון על מחיר מופרז של מונופולים שנערך היום בתל אביב ביוזמת רשות ההגבלים הציגו דוברי הפאנל הראשון עמדה אחידה, לפיה אין סיבה שהרשות תפקח על מחיר מופרז של מונופול. עמדה זו תואמת את עמדת רשות ההגבלים בראשות מיכל הלפרין ומנוגדת לעמדת הרשות בתקופת קודמה, דייויד גילה.

על רקע זה אמר במסגרת שאלות מהקהל עורך הדין שחר בן מאיר, מעורכי הדין שהגישו תביעות ייצוגיות נגד מחיר מופרז של תנובה, תוך התבססות על עמדת גילה כי "הדוברים מציגים אותה דעה. כולם אומרים שהרשות לא צריכה לפקח על מחירים. אבל, האם הרשות הסירה אי פעם חסמים והכניסה תחרות שהחלישה מונופול? עילת המחיר המופרז זו עילה הגבלית שמתיחסת למונופול. לא התיחסתם למילה מונופול בכלל".

היועץ המשפטי של הרשות, אורי שוורץ ,שהינחה את הפאנל השיב כי הרשות היתה שותפה בהחלטה נגד מונופול בזק. הכוונה להחלטה של משרד התקשורת המחייבת את בזק לתת לחברות סלולר להתחבר לתשתית הקווית שלה.

יוג'ין קנדל, לשעבר יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אמר כי "רשות הגבלים היא הגוף האחרון שצריך לפקח על מחירים". לדבריו, "לפעמים צריך להתערב במחירים כי לפעמים תחרות היא כלי לא מטרה. תחרות עובדת טוב בתנאים מסויימים וכשהתנאים לא עובדים התחרות לא עובדת. כשהיא עובדת היא עדיפה על דברים אחרים".

קנדל הוסיף כי מחירים נמדדים לפי כמות הכסף ומי שלא יכול לשלם זה נראה לו לא הוגן. לכן זה הופך את ההתערבות הממשלתית בפיקוח מחירים לדבר פופולרי. אבל ברוב המקרים לא כדאי לממשלה להתערב במחירים.

"אפשרות פיקוח מכניסה אי ודאות שמעלה את מחיר ההון. זה מוריד השקעות ומעלה מחירים. הממשלה לא מבינה שכשהיא מפילה אי ודאות על התעשיה היא מעלה את העלות ואת מחיר הרכישה שלה", הוסיף.

יוג'ין קנדלצילום: ניר קידר

קנדל ציין כי בישראל יש דוגמאות לקושי לשנות מחירים לאחר שנקבעו בפיקוח מחירים, בין אם הם גבוהים, או נמוכים. אחת מהן היא התחשבנות בין קופות חולים לבתי חולים. "זו מערכת מחירים לא נכונה אבל כולם מפחדים לשנות את זה כי כל המערכת התרגלה אליהם במקום לעשות התאמה למחירים אמיתיים. גם באנרגיות מתחדשות המחירים זזים לפי רגולציה ולא לפי השוק", אמר.

"הטיפול במחיר מופרז לא יפתור את בעיית יוקר המחיה"

יוסי שפיגל, מומחה הגבלים מאוניברסיטת תל אביב, אמר כי "לאלה שמקווים שהטיפול יפתור בעיות יוקר המחיה זה קשקוש מוחלט. עדין נישאר במזה''ת עם כל הצרות שלו. אבל הכלי יכול לעזור אם ישתמשו בו במורה מושכלת. יש לו יכולת תנועה לעזור בריסון כח שוק, לצד פיקוח מחירים". 

לדבריו, "המושגים מחיר מופרז ומחיר הוגן אינם כלכליים לכן האם מחיר מופרז או הוגן זו שאלה אתית לא כלכלית. לכלכלנים אין כלים לענות על זה. עם זאת חוק ההגבלים מתיחס למניעת תחרות לא הוגנת לכן הרשות צריכה לעסוק בזה. לא סביר שהחוק יתעלם ממצב בו יש כח שוק, כשחוק ההגבלים מטרתו מניעת כח שוק".

שפיגל דחה טענות של קודמיו בכנס, לפיהן רשות ההגבלים אינה יודעת לעסוק במחירים. לדבריו,  "רשות ההגבלים  עוסקת בזה כל היום וכל יום כשהיא בודקת שווקים, מיזוגים, או מחיר טורפני. כשמעריכים נזקים מקרטל משוים את המחיר שגבה הקרטל למחיר ללא קרטל. לכן זה לא תירוץ טוב".

לגבי קביעת מחיר כמופרז אמר כי "לא צריך להיות כלכלן דגול לדעת שיש מקרים שהמחיר נראה מופרז. אם פיקוח על מחירים מוסר והמחיר קופץ ב-40% (זה נראה מופרז, א''ק) ובתי משפט יצטרכו לקבוע סטנדרט אם זה מוגזם. ביום שהשוק נפתח לתחרות מחירי בזק צנחו ב-80%. האם יש ספק שהמחיר הקודם היה מופרז"?

פרופסור עומר מואב, מהמרכז הבינתחומי אמר, כי "מתי צריך התערבות"  לאו דוקא כשלצרכן קשה לשלם אלא מחיר הפוגע בהקצאה יעילה.  מעצבי המדיניות צריכים לדאוג לרווחת הציבור ואלה אינם רק צרכנים. ככל שמחיר יותר נמוך זה לא תמיד משפר יעילות כי מסיט משאבים ממוצרים למוצרים אחרים. לכן המדיניות לא אמורה לשאוף רק למחירים נמוכים".

דנה הלר, ראש המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים הדגישה את הקושי הכלכלי לאתר מחיר מופרז ולשמור על איזון בין הפירמות לצרכנים. לדבריה, "הנחת היסוד בשוק חפשי שפירמה יכולה לגבות כמה שהיא רוצה ממי שהיא רוצה. השאלה מתי המחיר הופך מופרז ולא הוגן אינה פשוטה. מדיניות כלכלית יכולה לשקול צדק אבל יש לה השלכות לטווח קצר וארוך וכן כולנו חוזרים למבוא לכלכלה".

לדבריה, הרשות עשויה לזהות מקרים קיצונים של מחיר מופרז, אולם לאחר סינון מקרים בצורה משמעותית. "כשאנחנו מסתכלים על השוק, יכול ל שיהיו מקרים שנחשוב שהתחרות לא יכולה לתקן את המצב, ושהפגיעה בתמריצים תהיה קטנה, אבל זו תהיה מסננת דקה", אמרה.

מנחם פרלמן, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים וכיום מייעץ, בין השאר, למונופולים שנתבעים בגין מחיר מופרז אמר,\ כי כיום מתנהלות 19 תביעות יצוגיות בעניין מחיר מופרז של מונופולים. לדבריו, ההבטחה לפקח על מחירים ולהוריד את יוקר המחיה עלתה גם בעבר, ללא הצלחה בגלל הקשיים. ב-2003 שר הכלכלה לשעבר אהוד אולמרט הציע להכניס לפיקוח מחירים מוצרי מונופולים, בתיאום עם דרור שטרום שהיה אז הממונה על ההגבלים. "היו בדיקות על מוצרים ושימועים ולא הוטל פיקוח", אמר.

לדבריו, עשור אחר כך, מירי רגב הציעה הצעת חוק להטיל פיקוח על מוצרי מזון לתינוקות. ועדת המחירים המליצה לא לפקח. בשבוע שעבר שופרסל הודיעה שהיא נכנסת לשוק במחיר נמוך. אולי זה לא היה קורה לו היה פיקוח. גילה הבטיח שיעשה שימוש בכלי שהרשות לא עשתה זו שימוש קודם – פיקוח מחירים. אחרי ארבע שנים לא היתה פעילות אכיפה.

פרלמן הוסיף כי "הרשות השופטת החליטה לטפל בזה. אבל זה הגורם הכי פחות מתאים לעיסוק בנושא. בבג''ץ דלק נאמר שזה עניין לרגולטור ברשות המוסמכת".

תגובות