הערכה: המסלול החדש למיסוי קניין רוחני יניב למדינה 1.3 מיליארד שקל בשנה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכה: המסלול החדש למיסוי קניין רוחני יניב למדינה 1.3 מיליארד שקל בשנה

צוות בין משרדי שבחן את הסוגיה ממליץ להוריד את שיעור המס לחברות שמחזורן הבינלאומי הוא יותר מ10 מיליארד שקל ל-6% ■ המסלול נקבע לאור מיסוי נמוך במיוחד במדינות מתחרות כמו אירלנד ושווייץ

תגובות
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד
יוסי זליגר

חוק ההסדרים ל–2017–2018 כולל מסלול חדש למיסוי קניין רוחני של חברות היי־טק. המסלול נקבע מתוך רצון לנצל במהירות את השינויים ב–OECD, המקשיחים את כללי המס לחברות ההיי־טק (BEPS) — ולהציע הטבת מס אטרקטיבית יחסית למדינות מתחרות, כמו אירלנד, בריטניה, סינגפור והולנד.

צוות בין־משרדי שבחן את הסוגיה ממליץ להוריד את שיעור המס לחברות גדולות שמחזורן הבינלאומי הוא יותר מ–10 מיליארד שקל ל–6%; ול–12% לחברות שמחזורן נמוך מזה, כיום, ההטבה בחוק עידוד השקעות הון ניתנת לפי מיקום, כאשר החברות משלמות מס של 9% בפריפריה, ו–16% במרכז. לפי ההמלצות, מס הדיווידנד יירד ל–4%, לעומת 15% במרכז ו–12.5% בפריפריה כיום.

בדו"ח נכתב כי "רצוי שמדינת ישראל תתאים את משטר המס שלה למקובל בעולם, אם כי אין צורך להשוואה מלאה של התנאים, בהינתן המשאב האנושי האיכותי בישראל, המהווה גורם מרכזי לכניסת חברות רב־לאומיות ונותן יתרון למדינה. ואולם על מדינת ישראל להיות ב'מגרש' בכל הנוגע לשיעורי המס, כדי שיתרונה היחסי יהווה פקטור מכריע בשאלת היקף הפעילות הקיים במדינה". ההמלצות להטבות המס נוגעות לקניין רוחני שהבעלות עליו רשומה במדינה שבה פותח.

המלצות הצוות התבססו על סימולציה שבחנה מה יקרה אם החברות אפל, מיקרוסופט, IBM, סיסקו, גוגל וג'ונסון אנד ג'ונסון ירשמו את הקניין הרוחני שלהן בישראל. הסימולציה התייחסה לשיעור מס אפקטיבי של 10%.

על פי הדו"ח, חברות אלה משלמות כיום בישראל מס בסך 210 מיליון שקל בשנה, מתוך בסיס הכנסות למס בסך כ–1.3 מיליארד שקל בשנה. הסימולציה העלתה כי אם כולן ירשמו את הקניין הרוחני בישראל, ניתן יהיה להגדיל את בסיס המס שלהן מפעילות בישראל פי 20.

אם רק מחציתן ירשמו את הקניין הרוחני בישראל, בסיס המס יגדל לכ–13 מיליארד שקל והמס שישלמו יעלה לכ–1.3 מיליארד שקל. אם 25% מהן ירשמו את הקניין הרוחני בישראל, בסיס המס יעלה לכ–6.6 מיליארד שקל, והמס שישלמו יעלה ל–656 מיליון שקל.

משטר המס בישראל, לעומת מדינות מתחרות
בריטניה אירלנד סינגפור הולנד שווייץ ישראל
שיעור המס הסטטוטורי
26.5% 24%-12% 25% 17% 12.5% 21% )2014(
מס החברות כשיעור
מהתמ"ג ) 2011 ( 3.7% 2.3% 2.8% ) 2012 ( 2.2% ) 2010 ( 3.7% 2.9%
שיעור מס מופחת 10% * 6.25% * 5%/0% ‑ 5% 10% * 16%/9% 9%-4.5%
ניכוי במקור על תשלומי
דיווידנד לחברה האם
בארה"ב
5% 0% 0% 0% 0%
15%/12.5%
מס רווחי הון 25% 9%-5% 5% 10%-5% 6.25% 10%
*להכנסות מקניין רוחני מקור: משרד האוצר

הצוות פעל מינואר 2016, ובראשו עמד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. המלצותיו מתייחסות לחברות זרות כמו גוגל ופייסבוק, אך גם לחברות היי־טק ישראליות גלובליות, כמו טבע וצ'ק פוינט.

לפי מקורב לצוות, כיום טבע רושמת את רוב הקניין הרוחני שלה בחו"ל — במדינות שבהן היא משלמת מס של 5% על הכנסות מקניין רוחני, אך החברה הבהירה לצוות כי תעביר את הרישום לישראל אם המס המקומי יופחת.

הצוות העריך כי רישום הקניין הרוחני בישראל עשוי להביא בטווח הקצר להקטנת הכנסות ממסים, אבל בטווח הארוך הוא יביא לגידול בפעילות הכלכלית של חברות רב־לאומיות בישראל, לגידול בבסיס המס והכנסות המדינה, ואף להגברת הפריון של התעשייה המקומית.

מלבד באב"ד היו חברים בצוות מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג; הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה; מנהל רשות המסים, משה אשר; מנהל מרכז ההשקעות, נחום איצקוביץ; וסגנית הממונה על התקציבים, שירה גרינברג. את הצוות ריכז שלמה פשקוס, רכז תחום מו"פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים במשרד האוצר, והוא הוקם על בסיס המלצות ועדת אנדורן באותו נושא.

התעשייה עתידת הידע צומחת בקצב אטי

הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) פירסם באוקטובר 2015 את כללי BEPS (Base Erosion and Profit Shifting Project), המתווים מהלך בינלאומי למלחמה במשטרי מס מזיקים, שמעודדים הסטת רווחים במאות מיליארדי דולרים למקלטי מס — ואמורים להוביל לשינויים עמוקים במערכת המס הבינלאומית. השינויים הצפויים יוצרים סיכונים וסיכויים לישראל, שבה החוק לעידוד הטבות הון אינו מטפל באופן מספק בהכנסות הנובעות מקניין רוחני (IP) — המשמעותיות עבור חברות עתירות ידע.

הצוות ציין כי התעשייה עתירת הידע היא אחד ממנועי הצמיחה החשובים של המדינה, המהווה כ–11.2% מהתמ"ג ומעסיקה כ–9% מהשכירים במשק. תעשיית ההיי־טק בישראל מתאפיינת בפריון גבוה, המשתקף בשכר גבוה — השכר הממוצע בה יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק. בנוסף, התעשייה מתאפיינת בפתיחות רבה ליבוא ויצוא, כאשר יצוא ההיי־טק מהווה כ–42% מסך היצוא התעשייתי.

מדי שנה נפתחות בישראל כ–1,000 חברות סטארט־אפ, הפועלות לצד כ–270 מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) של חברות רב־לאומיות. עם זאת, התעשייה עתירת הידע צומחת בשנים האחרונות בקצב אטי משמעותית מזה שאפיין אותה בשנים קודמות — בעשור האחרון צמחה התעשייה בקצב שנתי ממוצע של כ–7%, לעומת 16% בעשור שקדם לו.

רוב הפעילות של חברות רב־לאומיות בישראל ממוסה בשיטת מחירי העברה על פי מנגנון "קוסט פלוס". חלק קטן מהן רושמות קניין רוחני בישראל. השיקולים לאי־רישום קניין רוחני בישראל כוללים מס חברות לא תחרותי, מס דיווידנד גבוה ומס רווחי הון לא תחרותי.

בנוסף, החוק לעידוד השקעות הון קובע כי רק אם 90% מהמוצר מיוצר בישראל, החברה זכאית לשיעור מס מופחת. כללים אלה אינם רלוונטיים למרכזי פיתוח שבהם המוצר מפותח בכמה מדינות או אינו מיוצר בישראל כלל. החוק מכיר כעיקר פעילות בייצור מוצר כמו תוכנה, אך לא במכירת שירותים מבוססי תוכנה, כמו פרסום, שמוכרות גוגל ופייסבוק.

חלק מהחברות הרב־לאומיות נוטות לרכז את הקניין הרוחני במקום אחד, שבו כללי הגנת הפטנטים הם הנוחים ביותר לחברה. חברות ישראליות גדולות וחברות סטארט־אפ נוטות לרשום את הקניין הרוחני בישראל, משיקולים של הגנה על הפטנט, אך באחרונה יש ניסיונות להוציאו למדינה אחרת שבה שיעור המס נוח יותר.

"משטר המס בישראל ייהפך תחרותי"

הצוות הבין־משרדי סבור כי יש מקום להבחין בין חברות בינוניות לגדולות. לגישתו, יכולת הניוד של חברות רב־לאומיות גדולות עולה משמעותית על זו של חברות בינוניות. בנוסף, ממחקר שערך הכלכלן הראשי באוצר עולה כי תוספת הפריון למשק שמביאות חברות רב־לאומיות גדולות גבוהה מזאת שמביאות החברות הקטנות יותר.

עוד ציין הצוות כי בבואן למקם קניין רוחני, חברות רב־לאומיות שוקלות את הפשטות והיעילות של משטר המס במדינה הרלוונטית. לאור זאת הצוות סבר כי יש לחתור לכך שמשטר המס בישראל על חברות אלה יהיה פשוט ויעיל, ויפחית ככל האפשר את הצורך בקבלת אישורים פרטניים מהרשויות בישראל.

הצוות המליץ כי ישראל תתאים את משטר המס על קניין רוחני בישראל לכללי ה–BEPS ולמשטרי המס הנהוגים בעולם. ההכנסה שעליה יוחל משטר המס החדש תהיה רק הכנסה הקשורה לקניין רוחני — אך ההגדרה של הכנסה זו תהיה רחבה ככל שאפשר, בין השאר כדי למזער את החיכוך עם רשויות המס ולהגדיל את הוודאות.

כך, הומלץ כי מס על הרווח של חברה עתירת ידע (הדו"ח מפרט תנאים לעמידה בהגדרה זו, כמו היקף השקעות במו"פ ומספר מינימלי של עובדי מו"פ) שאינו נובע מפעילות של ייצור מוצר יהיה 12%. חברה שמחזור המכירות הבינלאומי שלה גבוה מ–10 מיליארד שקל תשלם 6% מס.

עוד הומלץ כי מס רווחי ההון לחברה עתירת ידע גדולה על מכירת הבעלות על קניין רוחני מחוץ לישראל לחברה קשורה יהיה 6% על מכירת קניין רוחני שפותח על ידי החברה, או שהובא לישראל ממדינה זרה; ומס מלא של 25% על מכירת קניין רוחני שנרכש מחברה המאוגדת בישראל. מס רווחי ההון לחברה עתירת ידע על מכירת הבעלות על קניין רוחני מחוץ לישראל לחברה קשורה במידה והביאה לארץ, לכל הפחות, קניין רוחני בשווי 50 מיליון שקל יהיה 12%.

מחברי הדו"ח ציינו כי "אנו צופים שלאחר יישום המלצות הדו"ח ייהפך משטר המס בישראל לתחרותי, מה שיאפשר המשך התפתחות של מרכזי הפיתוח של החברות הרב־לאומיות, התורמים תרומה מכרעת לתעשייה עתירת הידע בישראל".

בטווח הקצר, צופה הצוות כי תרד גביית המס הכוללת, בשל הירידה בשיעור המס על חברות שהקניין הרוחני שלהן כבר רשום בישראל. עם זאת, בצוות מצפים שבטווח הארוך ייעשה בישראל "רישום משמעותי של הבעלות על הקניין רוחני בישראל של חברות רב־לאומיות", ושהמס שייגבה על כך יעלה על אובדן ההכנסות הצפוי בטווח הקצר.

עוד צופים בצוות כי מכיוון שחברות מעדיפות לא למשוך את כל רווחיהן לחו"ל כדי לא לשלם עליהם מס דיווידנד — הן צפויות לבצע השקעות בישראל, ואולי אף להעסיק בישראל אנשי מטה ומנהלים בכירים. הדבר, על פי הדו"ח, "צפוי לחזק את היכולת של חברות ישראליות לאמץ דפוסי ניהול של חברות גלובליות, ועשוי אף להוביל לגידול בתעסוקה בשכר גבוה של עובדים שאינם עובדי פיתוח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#