התקציב של כחלון: הגזירות, הקיצוצים, הורדות המסים - והבור הענק שצריך לסגור

הורדת מסי החברות וההכנסה צפויה לגרוע 5 מיליארד שקל מהכנסות המדינה ב-2017–2018 ■ הצעת התקציב כוללת צעדים שמטרתם לאזן זאת, ובהם העלאת הגירעון, דחיית העלאות שכר והטלת מסים חדשים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה כחלון וקרנית פלוג
משה כחלון וקרנית פלוגצילום: אמיל סלמן

משרד האוצר חשף אתמול (ב') את תקציב 2017–2018, שכולל קיצוץ רוחבי של 2% בתקציבי כל משרדי הממשלה, וגם בתקציב הביטחון. התקציב כולל גם הורדה של מס הכנסה ושל מס חברות — מה שצפוי להביא לירידה בהכנסות המדינה. בתקציב שורת צעדים שמטרתם לקזז את הירידה בהכנסות. הממשלה אמורה לאשר את התקציב ביום חמישי הקרוב.

לפי הצעת התקציב, הקיצוץ הרוחבי יחסוך לקופת המדינה 2 מיליארד שקל בשנה. תקציב הביטחון יקוצץ ב–336 מיליון שקל ותקציב משרד התחבורה ב–312 מיליון שקל. מתקציב החינוך יקוצצו 177 מיליון שקל, מתקציב ההשכלה הגבוהה — 47 מיליון שקל, ומתקציב משרד הבריאות — 167 מיליון שקל.

עוד נקבע בתקציב כי רשות שדות התעופה (רש"ת), שהיא חברה ממשלתית, תעביר למדינה תמלוגים בהיקף של 1.2 מיליארד שקל ב–2017 וסכום זהה ב–2018 - אם כי ככל הידוע, הנושא עדיין נמצא במשא ומתן. לפי ההצעה, גם הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) תעביר לתקציב הדו־שנתי מיליארד שקל מעודפיה ב––2017 וסכום זהה ב–2018. רכבת ישראל תסייע לתקציב באמצעות הנפקת אג"ח נוספת, בהיקף של מיליארד שקל, ב–2018.

בנוסף, משרד האוצר סיכם בימים האחרונים עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, על דחיית תוספות השכר לציבור השכירים, שהיו אמורות להינתן ב–2018 בשלוש פעימות: בינואר, ביוני ובדצמבר — כשבפעימה הראשונה השכר היה אמור לגדול ב–1.5%, ובשתי הפעימות האחרות ב–1.75%. לפי הסיכום עם ניסנקורן, כל פעימה תידחה בחצי שנה. הדחייה צפויה להקטין את הוצאות הממשלה על שכר בכמיליארד שקל ב–2018.

יבוטלו 200 תקנים בשירות בתי הסוהר

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: Ronen Zvulun/אי־פי / רונ

הכנסות המדינה צפויות לרדת בכ-2 מיליארד שקל בתקציב הדו־שנתי ל–2017–2018, בשל הורדת מס החברות ומס הכנסה. מס החברות יירד ב–1% לרמה של 24%, מ–1 בינואר 2017; וב–1 בינואר 2018 יירד ב–1% נוסף. מס ההכנסה יפחת ב–1 בינואר 2017 בכל מדרגות השכר הנמוך והבינוני. הורדות מסי החברות וההכנסה ב–2017–2018 תגרע כ–5 מיליארד שקל מקופת המדינה.

כדי לקזז את השפעת הורדת המסים, התקציב כולל צעדים שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה, ובהם הטלת מס על בעלי שלוש דירות ויותר, שצפויה להכניס לקופת המדינה 800 מיליון שקל. בתגובה לחששות שהעלו חברי כנסת ואחרים כי המס יוביל לעלייה בשכר הדירה (ראו ידיעה בעמ' 5), טוענים באוצר כי מתוך 650 אלף הדירות העומדות להשכרה בישראל, רק 60 אלף שייכות לבעלי שלוש דירות ויותר.

בנוסף, מוצע לקבוע תקרה להטבות המס על הפקדת מעביד לפיצויי פיטורים. התקרה תעמוד על פי שלושה השכר הממוצע במשק (כ–30 אלף שקל) — ושכירים ששכרם המובטח גבוה ממנה ישלמו מס הכנסה על הפרשות המעסיק על שכר מובטח. המס החדש צפוי להכניס לקופת המדינה 700 מיליון שקל נוספים בשנה.

צעדים נוספים בהצעה כוללים הסדר מיסוי חדש לחברי קיבוצים ואגודות שיתופיות, שצפוי להכניס 500 מיליון שקל בשנה (מהם 200 מיליון שקל לביטוח הלאומי); הטלת מס על הימורים, שיכניס 200 מיליון שקל; ומיסוי חברות ארנק, שצפוי להכניס 300 מיליון שקל.

עוד כוללת הצעת התקציב ביטול של 150 תקני כוח אדם בשירות בתי הסוהר ב–2017 ועוד 50 תקנים ב–2018, בשל הירידה במספר האסירים. צעד זה צפוי לחסוך 30 מיליון שקל בתקציב 2017 ועוד 10 מיליון שקל בתקציב 2018. כמו כן, יבוטל מענק שר הפנים בסך 100 מיליון שקל בשנה, שעורר בעבר סערות פוליטיות רבות.

שלי יחימוביץ' צילום: אוליבייה פיטוסי

שוברים את 
כלל ההוצאה

יעד הגירעון בתקציב 2017 וב–2018 יהיה 2.9% תוצר — גבוה מהיעד שנקבע בחקיקה, 2.7% תוצר. העלאת יעד הגירעון מגדילה את המקורות שעומדים לרשות האוצר בכ–5 מיליארד שקל בשנה הבאה ובכ–8 מיליארד שקל ב–2018. הצעד יגדיל את יחס החוב־תוצר של ישראל, שהאוצר הקפיד בשנים האחרונות לשמור על ירידה הדרגתית בו, אם כי העלייה תהיה מתונה. יחס החוב־תוצר של ישראל גבוה ביחס למדינות הייחוס שלה, ופוגע בדירוג האשראי שלה.

בחוק התקציב החדש מודגש כי החל מ–2019 יחזור הגירעון בתקציב לרדת בהדרגה, עד שיגיע ב–2023 ל–1.5% תוצר. עם זאת, ניסיון העבר מראה כי ראשי ממשלות ושרי אוצר נוטים להעלות את יעד הגירעון כשהם נתקלים בקשיים בסגירת התקציב.

בניית תקציב המדינה הדו־שנתי החדש נתקלה בקושי גדול בשל עלותם הגבוהה של ההסכמים הקואליציוניים בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לסיעות הקואליציה, שהיקיפן כ–9 מיליארד שקל. רוב ההסכמים הללו הוכנסו לבסיס התקציב, ובאו לידי ביטוי ראשוני בתקציב 2016.

התקציב, כולל החזר חובות, יהיה 454.1 מיליארד שקל ב–2017 ו–463.6 מיליארד שקל ב–2018. התקציב בשנה הבאה יהיה גדול ב–16 מיליארד שקל, או 4.1%, לעומת תקציב 2016, בעוד שלפי כלל ההוצאה הוא היה אמור לגדול ב–9 מיליארד שקל בלבד. 
תקציב הביטחון (במובנו הרחב) יהיה גדול ב–9.5% (5.3 מיליארד שקל) בשנה הבאה לעומת השנה; תקציב הבריאות יגדל ב–9% (2.6 מיליארד שקל); תקציב התחבורה יגדל ב–14.5% (2.3 מיליארד שקל); ותקציב הרווחה, הביטוח הלאומי וניצולי השואה יגדל ב–1.7 מיליארד שקל. תקציב החינוך יגדל ב–2% (2 מיליארד שקל) ותקציב השיכון יגדל ב–20% (1.5 מיליארד שקל) בשנתיים הקרובות.

"חוק הסדרים גדול באופן חסר־תקדים"

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), אמרה בתגובה לפרסום הצעת התקציב כי "לא ברור מדוע הזדרז שר האוצר כחלון להוריד מסים, כדי שרגע לאחר מכן יוכל להלום במעמד הביניים בכל דרך אפשרית. דחיית העלאת השכר למאות אלפי עובדים, הטלת מס חסר־תקדים על פיצויי פיטורים וקיצוץ רוחבי בתקציב — שייאלץ את הציבור להוציא מכיסו את מה שמגיע לו בדין מהמדינה - כל אלה נראים כמו מכות נתניהו, ולא כמו המדיניות המובטחת של כחלון.

"בנוסף, מונח על שולחן הממשלה והכנסת חוק הסדרים ענקי וחסר־תקדים בהיקפו, שכופה על הממשלה ועל הכנסת חקיקה חפוזה, שטחית, בלא בחינת חלופות ראויות ובלא תהליך דמוקרטי בסיסי של חקיקה. מדובר בנסיגה קשה לאחור".

לדברי יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, "הבשורה היחידה שמביא עמו התקציב היא הטבות מס לחברות הגדולות במשק ותקצוב הסכמים קואליציוניים שממטירים עוד כספים על חרדים ומתנחלים — על חשבון האזרח הקטן". לדבריה, "אחרי שהובטחו לנו עוד ועוד גזרים אוטופיים בשבועות האחרונים, עכשיו מוצג לנו המקל — קיצוץ רוחבי של 2% מתקציבי משרדי הממשלה".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר כי "הגזירות והקיצוץ הצפוי בתקציב המדינה הם פרי הביאושים של התקציב הדו־שנתי והבור התקציבי שנוצר עקב חלוקת הכספים המפלגתיים. יצא המרצע מן השק. מאז הבחירות חילק כחלון מיליארדי שקלים בין המפלגות בצורה מגזרית, והיום אזרחי ישראל משלמים את המחיר. הגיע הזמן לחשוף את הבלוף: הורדת מס ההכנסה תוסיף לכיסם של אזרחי המדינה סכום בסדר גודל של כמה מנות פלאפל, אך הגזירות והקיצוצים הצפויים שיפגעו בשירותים ציבוריים — יעלו לאזרחים הרבה יותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker