מבקר המדינה לפני שלושה חודשים:
 "ליקויים רבים בפיקוח על מזון מקומי ומיובא"

המבקר ציין כי "למעבדות לבריאות הציבור ולמעבדות הפרטיות בישראל אין יכולת לבדוק אם במוצר מזון יש חיידקים ורכיבי מזון שחלקם מסוכנים ואף מסרטנים"

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי זרחיה

כבר במאי 2016 התריע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בפרק בדו"ח הביקורת על פיקוח מזון כי "למעבדות לבריאות הציבור ולמעבדות הפרטיות בישראל אין יכולת לבדוק אם במוצר מזון יש חיידקים ורכיבי מזון שחלקם מסוכנים ואף מסרטנים".

בפברואר עד נובמבר 2015 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת אחר תהליך הפיקוח על המזון שמבצעים משרדי הבריאות והחקלאות והרשויות המקומיות. כמו כן בדק המשרד את פעילותן של חמש המעבדות לבריאות הציבור שמפעיל משרד הבריאות. המבקר קבע כי "המשרד לא מייפה את כוחן של המעבדות לבדוק חומרים ורכיבים במזון העלולים להזיק לבריאות הציבור, ואינו ערוך לבדוק אותם — ובכך קיימת סכנה לבריאות הציבור". עוד ציין המבקר כי "בישראל מתירים לשווק עופות הנגועים בזנים שונים של סלמונלה — בעוד בארה"ב, דנמרק ושוודיה לא מתירים כלל לשיווק עופות כאלה".

מבקר המדינה יוסף שפירא, השבועצילום: יוסי זליגר

המבקר ציין בנוגע לחיידק הקמפילובקטר (חיידק היכול לעבור לבני אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה, וגורם לכאבי בטן עזים ובעיות עיכול) כי "אף שבישראל אותרו 8,000 מקרים של אנשים הנגועים בחיידק שמקורו בהרעלת מזון ב–2013 — משרד הבריאות לא בחן את הדרישות הקיימות בנושא, לא קבע דרישה למצוא את חיידק הקמפילובקטר במזון — והוא אינו מנוטר".

לדברי המבקר, במעבדות עצמן יש ליקויים פיזיים משמעותיים ואין תוכנית לשיפור מצבם. בנוסף טוען המבקר כי יש מצוקת כוח אדם במעבדות. בבדיקות נמצאו ליקויים רבים גם במערך שאמור לפקח על המזון שמיוצר או מיובא לישראל ונצרך על ידי הציבור.

עוד קובע המבקר כי הליקויים אינם פוגעים רק בבריאות הציבור, אלא גם בכיסו, נוכח ההוצאות הרפואיות הנדרשות ממנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker