תאריך התפוגה של המזון עבר? כך תחליטו אם לזרוק לפח או להשאיר במזווה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תאריך התפוגה של המזון עבר? כך תחליטו אם לזרוק לפח או להשאיר במזווה

שינוי נוסח הסימון של תאריך התפוגה במוצרי מזון עשוי לחסוך למשק כ-45 מיליון שקל בשנה - ולמשק בית כ-1,000 שקל בשנה ■ מחקר חדש מציע לעודד צרכנים להקפיא מזון במקום לתת לו להתקלקל, ולהוזיל מוצרים עם תאריך תפוגה קרוב

13תגובות
דוכן נקניקים ביריד מזון בטורינו, בשנת 2014
GIUSEPPE CACACE / AFP

רישום תאריכי התפוגה על מוצרי מזון בישראל מבלבל את הציבור, שאינו מבחין בין מועד שאחריו צריכת המזון מסוכנת לבריאות, למועד שאחריו המזון פחות איכותי, ואולי פחות טעים, אך עדיין אכיל. שינוי מדיניות הרישום עשוי לחסוף למשק 45 מיליון שקל בשנה, וכ-1,000 שקל למשפחה - כך עולה ממחקר שביצעו סטודנטים במכללה החברתית כלכלית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.

לטענתם, הבלבול משרת יצרנים, שמגדילים כך מכירות, ומאידך גיסא מחייב את הרשתות בעלויות של החזרות מוצרים ליצרן, ואת היצרנים בעלויות של פינוי פסולת. שינוי שיטת הרישום יתרום גם למניעת בזבוז מזון ולשמירת הסביבה, ויאפשר מתן תרומות גדולות יותר לנזקקים. המחקר הוצג באחרונה על ידי נציגי המשרד להגנת הסביבה בפני ועדה במכון התקנים, שדנה בשינוי סימון תאריך התפוגה על אריזות מזון.

לדברי רותם שמאי, מנהלת אגף מדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה, כ-20% מאובדן המזון נובע מבזבוז של צרכנים, שזורקים בטעות מזון ראוי למאכל בגלל אי־הבנה של סימון תאריכי תפוגה. לדבריה, שיפור הדרך שבה מסומנים תאריכי התפוגה על מוצרי המזון, יידוע צרכנים בנוגע למשמעות הסימון ותנאי האחסון של המזון, זוהו בעולם כאסטרטגיות היעילות ביותר לצמצום בזבוז מזון במשקי בית ולחיסכון כלכלי למשקי הבית.

לפי בדיקה שפירסמו בתחילת השנה לקט ישראל וחברת הייעוץ BDO, בישראל מתבזבז בכל שנה מזון בסך 18 מיליארד שקל, שהם 1.6% מהתל"ג. 14% מהמזון מתבזבזים בשלב החקלאות, 7% בשלב האריזה, 8% בשלב הייצור התעשייתי, 12% בשלב ההפצה וכ-16% בשלב הצרכנות. שלב ההפצה והשיווק אחראי לבזבוז של 13.7 מיליארד שקל בשנה.

תאריך תפוגה מדויק אינו מעיד על איכות

רישום תאריכי התפוגה הוא נושא שנוי במחלוקת בקרב חברות מזון ורגולטורים, ולחלק מהחברות יש עניין ברישום תאריכי תפוגה מוקדמים, כדי להגדיל מכירות. במדינות מפותחות כבר בוצעה רפורמה בנושא, שמצמצמת את זריקת המזון שלא לצורך.

כלים להפחתת פסולת המזון
בכל שנה נזרקים בישראל 196 אלף טונה פסולת מזון בשווי 101 מיליון שקל עקב תאריך תפוגה*
*הערכה **עידוד יצרנים לכתוב "עדיף להשתמש לפני סוף חודש/שנה" אם חיי המוצר ארוכים ***הצעת חוק בנושא הונחה על שולחן הכנסת מקור: הפרויקט להסדרת תאריכי תפוגה עבור המשרד להגנת הסביבה, התוכנית לכלכלנים חברתיים, מאי 2016
בסך הכל: הפחתה שנתית של כ 86- אלף טונה פסולת חיסכון שנתי למשק: כ 45- מיליון שקל חיסכון שנתי למשפחה: 952 שקל
כ– 6.8 מיליון
שקל
חיסכון למשק
כ– 133
שקל
חיסכון למשפחה
קמפיין חינוך והסברה לאומי
להבהרת תאריכי תפוגה
ימנע בזבוז של כ 13- אלף טונה
כ– 6.8
מיליון שקל
חיסכון למשק
להכיר בתרומת מזון כתרומה
המוכרת לצורכי מס***
ימנע בזבוז של כ 13- אלף טונה
כ– 5 מיליון
שק ל
חיסכון למשק
כ– 298
שקל
חיסכון למשפחה
הפחתת מחירים של מוצרים
שקרובים לתאריך התפוגה
ימנע בזבוז של כ– 9,000 טונה
כ– 4.4 מיליון
שק ל
חיסכון למשק
כ– 85
שקל
חיסכון למשפחה
פטור מציון
יום או חודש תפוגה**
ימנע בזבוז של כ 8,000- טונה
כ– 9 מיליון
שקל
חיסכון למשק
כ– 180
שקל
חיסכון למשפחה
עידוד צרכנים להקפיא מזון
כפתרון להארכת חיי מדף
ימנע בזבוז של כ 18- אלף טונה
כ– 13 מיליון
שק ל
חיסכון למשק
כ– 256
שקל
חיסכון למשפחה
לציין "המוצר איכותי עד"
במקום "עדיף להשתמש לפני"
ימנע בזבוז של כ 25- אלף טונה

"ברגע שיש תאריך תפוגה על המוצר, אתה מעלה אוטומטית את הסיכוי שיזרקו אותו", אמרה רונה בן ציון גלעזר, שהנחתה את חוקרי הפרויקט. "שוחחנו עם יצרנים ואנחנו יודעים שזה גורם מייד להגדלת המכירות. חלק מהם לא היה מודע כלל לתקנות, שמאפשרות לרשום רק שנה או חודש תפוגה, ולא יום או שעה על המוצר. יש מקרים שבהם התאריך לא אומר כלום למעשה, אבל הלקוח זרק וקנה מוצר חדש. יש גם עניין של מוניטין, כי אם מדפיסים לכאורה שעה ויום תפוגה זה מוכוון איכות, אבל זה לא אמיתי. הפסטה לא תהיה פחות טרייה אחרי 17:00", הוסיפה.

>> להגדלת התרשים לחצו כאן

תאריך תפוגה משפיע על שלושה גורמים לאורך חיי המוצר - היצרנים, הקמעונאים והצרכנים. "תאריך תפוגה ארוך יותר נותן ליצרנים אורך נשימה וירידה בפחת משיקולי לוגיסטיקה", אמרה בן ציון גלעזר. לדבריה, בגרמניה מחייבים יצרנים ורשתות להשאיר ללקוח שליש ממשך החיים של המוצר מרגע הרכישה. לדברי אבירם יאור, מהחוקרים שבדקו את הנושא, את ההפסדים בגין החזרת מוצרים שפג תוקפם על ידי הלקוח סופגות בעיקר רשתות קטנות בעיקר. חלק מהרשתות דוגמת שופרסל החלו למכור מוצרים שתאריך התוקף שלהם קרב במחיר מוזל.

לאשר תרומה של 
מזון פג תוקף

בישראל נהוגים שני סימוני תאריכים על מוצרי מזון. הראשון הוא "לשימוש עד", שנובע משיקולי בטיחות המזון, ומצוין על מוצרי חלב ובשר ומזון מוכן. הסימון מיועד למזון רגיש לקלקול מיקרוביאלי, שיש בו סכנה מיידית לבריאות. סימון נוסף הוא "עדיף להשתמש לפני", שנובע משיקולי איכות, ומצוין על מוצרים קפואים ומיובשים ושימורים. הסימון מיועד למזון שאינו רגיש לקלקול מיקרוביאלי.

העולם התקדם יחסית לישראל, ובאיחוד האירופי יש מוצרים הפטורים מתאריך תפוגה, ובהם חומץ, מלח, סוכר ואלכוהול. בארה"ב יש סימון תפוגה נוסף שאומר "ניתן להקפיא עד", המעודד צרכנים להקפיא ולהאריך את חייהם של מוצרים. בגרמניה קמעונאים מוכרים מוצרים שקרובים לתאריך התפוגה במחיר עלות, כדי להימנע מפינוי פסולת שעולה כסף. בדנמרק הוקם מרכול ראשון באירופה, WeFood, המציע מוצרים פגי תוקף אך ראויים למאכל בהנחות של 30%–50%. בניו זילנד ובאוסטרליה ניתן למכור מזון שתאריך הפקיעה שלו מסומן כ"עדיף להשתמש לפני" גם לאחר תאריך התפוגה, כל עוד הוא סגור באריזתו המקורית. מוצרים כפסטה יבשה או אורז, שניתנים לאחסון יותר משנתיים, פטורים מסימון תפוגה (למעט מזון לתינוקות).

נשים מביטות לעבר מדפי ממתקים בסניף סופר מרקט בתל אביב

הצרכן הישראלי אינו מבדיל בין שני סוגי הסימונים הקיימים ופקיעת התוקף המדויקת מעניקה לו ביטחון. תאריכי תוקף של מוצרים משפיעים גם על תרומת מזון. החוק בישראל אוסר תרומת מזון פג תוקף ומטיל אחריות משפטית על מי שמוכר אותו. לכן חלק גדול מהמזון שניתן לתרום נזרק ולא עובר לתרומות לנזקקים.

להאריך את חיי המדף של שמן זית

המחקר הניב שישה צעדים (ראו תרשים) שיסייעו לנצל את המוצר הראוי למאכל ולא לזרוק אותו בטרם עת. החיסכון למשק חושב על בסיס סקרים שנערכו בארץ ובחו"ל, ועלויות ההטמנה של המזון שנזרק. העלויות למשק בית חושבו לפי נתוני הלמ"ס לגבי הוצאה משפחתית על מזון, ללא פירות וירקות, שמגיעה ל-24 אלף שקל בשנה. בדיקה נוספת נערכה לבדיקת שיעור החיסכון שעשוי לנבוע מכל הצעה ותרגומה לחיסכון בשקלים.

למשל, במוצרים בעלי חיי מדף ארוכים, כפסטה וקורנפלקס, ניתן לרשום "עדיף להשתמש לפני סוף" שנה, או חודש - במקום לציין יום ושעה מדויקים. אפשר גם לאמץ את רשימת המוצרים של האיחוד האירופי הפטורים לחלוטין מרישום תאריך תפוגה. כמו כן, ניתן להשוות את דרישות התקן בישראל ובאירופה, שבה חיי מדף של שמן זית הם שנה וחצי ובישראל שנה בלבד.

הצעה נוספת היא לכתוב "ניתן להקפיא עד" על מוצרים רגישים, כמוצרי חלב, לחם וארוחות מוכנות - במקום לכתוב את תאריך התפוגה. כך ניתן למשל להקפיא גבינות ולהשתמש בהן לאחר הפשרה במאפים.

המחקר מעריך כי ששת הצעדים ימנעו בזבוז של 86 אלף טון פסולת בשנה, יחסכו למשק 45 מיליון שקל בשנה ו-952 שקל למשפחה. הנהנים העיקריים מהשינויים יהיו הצרכנים, משמע שהם הנפגעים העיקריים מהמצב הקיים. גם רשתות ויצרנים ייהנו מהפחתת אובדן מזון, שכן הוא עשוי לייעל את הייצור ולהקטין את עלויות פינוי הפסולת.

יישום מחצית מההצעות כרוך בשינוי רגולטורי בלבד, שנמצא באחריות הממשלה ואינו כרוך בעלויות. שתי המלצות נוספות - להקמת מערך הסברה על סוגי המזון (רגיש לקלקול מיקרוביאלי או לא), וקידום תרומות מזון שפג תוקפן נמצאות גם הן באחריות הממשלה, אולם כרוכות בהשקעה תקציבית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#