פרופ' אשר בלס: לא לבטל את גילוי הדעת של דייויד גילה בעניין מחיר מופרז

לדבריו, רשות ההגבלים צריכה להמשיך לפקח על מחיר מופרז של מונופולים כשמדובר באוצרות טבע

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

פרופ' אשר בלס מתנגד לביטול גילוי הדעת בעניין מחיר מופרז של מונופולים, שפירסם דייויד גילה, הממונה לשעבר על ההגבלים. במכתב שהגיש לפני כחודש לרשות ההגבלים עבור חיפה כימיקלים, הרוכשת אשלג מכיל כתב בלס, כי יש להמשיך לפקח על מחיר מופרז בכל הקשור לאוצרות טבע.

הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין הוציאה לשימוע ציבורי את כוונתה לבטל את גילוי הדעת של גילה שקבע, כי אסור למונופול לגבות מחיר מופרז. מדובר בפרשנות של גילה לחוק ההגבלים הקובע, כי אסור למונופול לגבות מחיר לא הוגן. נציגי מונופולים ועורכי דין טענו כל השנים, כי מחיר לא הוגן הינו רק מחיר נמוך מאוד שנועד לדחוק מתחרים מהשוק (טורפני).

פרופ' אשר בלס

קביעתו של גילה לפיה מחיר לא הוגן הוא גם מחיר גבוה מדי עוררה מורת רוח ניכרת בקרב מונופולים ולחצים למניעת פרסומה כגילוי דעת. ברשות ההגבלים מצדיקים את הכוונה לבטל את גילוי הדעת בנימוק, שהרשות ממילא אינה יכולה לאכוף את גילוי הדעת. מאז פרסום גילוי הדעת הוגשו כמה תביעות נגד מונופולים בגין מחיר מופרז, חלקן נגד תנובה, לקוחה גדולה של הלפרין טרם מינויה לתפקיד הממונה.

"גם אם יש לבחון מחדש את גילוי הדעת, ישנה הצדקה כלכלית במקרים מסויימים, ובכללם המקרה של בעלות מתוקף זכיון על אוצרות טבע, להתערבות רגולטורית במחיר המופרז", כתב בלס. לדבריו, הנימוקים שהעלתה הרשות עתה בהעמידה את גילוי הדעת לדיון ציבורי מחודש, אינם רלוונטים כשמדובר במשאבי טבע. לדוגמה, הטענה שהגבלת מחיר מופרז תגרום למונופול לא להגדיל השקעות מחשש שלא יקבל תמורה במחיר, או שההגבלה תרחיק שחקנים חדשים מהשוק. יתר על כן, לא רק שהטיעונים אינם רלוונטים כשמדובר במשאבי טבע, ביטול גילוי הדעת עלול לפגוע משמעותית ברווחה.

בלס הבהיר כי כשמדובר באוצרות טבע קיים חשש מובנה לרווחים עודפים ולפגיעה הרווחה, כיוון שאין לאוצרות הטבע תחליפי יבוא מתאימים. לראיה, ועדת ששינסקי 2 לבחינת משאבי הטבע מצאה שיש רווחי יתר באשלג, הנובעים ממגבלת כניסה טבעית לשוק.

כך, התרת גביית מחיר מופרז על ידי חברות המפיקות אוצרות טבע, בין אם זה אשלג, פוספטים, חול או חומרי חציבה בהם יש מונופול איזורי – עלולה לפגוע בפעילות הכלכלית בקרב הלקוחות ובכלל המשק. לדבריו, הנסיון מלמד, כי תגובה של עליית ההיצע במקרים של מחיר מופרז מגיעה באיטיות רבה, כך שהפגיעה הכלכלית צפויה להיות ממושכת.

בלס הוסיף, כי הטענה לפיה אין תקדים בעולם לגביית מחיר מופרז אינה רלוונטית לשוק הישראלי הקטן. לדבריו, בארה,ב לדוגמה ניתן למצוא מספר רב של חברות מפיקות גז, בעוד שבישראל מספרן מצומצם ביותר.

לגבי הטענה, לפיה הפיקוח על המחירים לא אמור להתבצע ברשות ההגבלים, אלא בועדת המחירים אמר, כי מנגנון הפיקוח על המחירים סובל מבעיות שונות ובעיקר מהעובדה שישנו פיצול בין משרדי הממשלה המפקחים על מוצרים שונים, כשלכל משרד יעדים משלו שאינם עולים בהכרח בקנה אחד עם השאיפה לקיומה של תחרות.

בשיחה עם TheMarker הוסיף בלס, כי ביטול גילוי דעת קיים שונה מהחלטה על פרסום גילוי דעת. לדבריו, בביטול ישנה אמירה בעלת תוקף חזק יותר, שאומרת שאין בעיה תחרותית בנושא מחיר מופרז.

"אחרי שיש גלוי דעת, לבטל אותו זה לשונה מהמצב בו מלכתחילה לא היה גילוי דעת", אמר. "כשאין גילוי דעת יכולים להיות ויכוחים פרטניים אם צריך אותו. אבל, ברגע שיש גלוי דעת, יש כאן מעין אמירה שאין בעיה תחרותית וזו אמירה יותר חזקה אחרי שיש גילוי דעת", הוסיף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker