החרדים ממשיכים להיבדל - גם באקדמיה - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החרדים ממשיכים להיבדל - גם באקדמיה

קמפוסים נפרדים לחרדים עם הפרדה מגדרית סובלים מרמה אקדמית נמוכה, שעלולה להביא להחמצת היעד העיקרי - שילוב החרדים בשוק העבודה

27תגובות
סטודנטים בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו
דודו בכר

"הלימודים בקמפוסים הנפרדים לחרדים הם מצונזרים. יש מסגרות אקדמיות חרדיות, למשל, שמכשירות ללימודי פסיכולוגיה - אבל עושות זאת בלי לעסוק במיניות ובלי להזכיר את המונח הומוסקסואליות. כך יוצאים חרדים לעסוק בפסיכולוגיה, בלי שהם יודעים שהגורם מספר אחד להתאבדויות של בני נוער הוא נטייה הומוסקסואלית. זאת הכשרה אקדמית פגומה" - כך טענה השבוע בלהט פרופ' אורנה קופרמן, סגנית הרקטור באוניברסיטה העברית, באוזני ראשי המועצה להשכלה גבוהה, בשימוע ציבורי שערכה המל"ג בנוגע לתוכנית החומש לשילוב החרדים באקדמיה.

תוכנית החומש נסמכת על עבודת מחקר שביצעו ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מומחים בחקר החברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה, בנוגע להצלחה שהיתה בשילוב החרדים באקדמיה עד כה, והמסקנות שיש להסיק מכך לגבי המשך התהליך. המחקר של מלאך וכהנר גילה הצלחה רבתי לתוכנית החומש הקודמת, בין 2011 ל–2016, שבה הושקעו כמעט חצי מיליארד שקל.

התוכנית הביאה לזינוק של 83% במספר הסטודנטים החרדים באקדמיה, שמספרם השנה הגיע ל–11 אלף. על רקע ההצלחה, בוחנת המל"ג השקעה של מיליארד שקל נוספים בתוכנית חומש חדשה, כשהשאיפה היא להגיע ל–19 אלף סטודנטים עד 2021.

השימוע הציבורי השבוע בחן את ההמלצות בנוגע לתוכנית החומש החדשה. על אף הגידול המספרי העצום במספר הסטודנטים החרדיים, לא הכל בתוכנית החומש הקודמת עבד כשורה. ההתלבטות העיקרית בדו"ח שהכין מלאך נגעה למתח שבין שילוב להפרדה. במילים אחרות — עד כמה רחוק ללכת עם קמפוסים חרדיים נפרדים, שהקסם העיקרי בהם עבור האוכלוסייה החרדית הוא ההפרדה המגדרית, לעומת הניסיון לדחוף את החרדים להתחיל להשתלב בחברה הסובבת, ולעשות את הצעד הראשון לכך באמצעות לימודים אקדמיים בקמפוסים הרגילים — המשותפים לגברים ונשים — של האוניברסטאות.

כיום פועלים 19 מוסדות אקדמיים חרדיים (מח"ר). מרביתם המוחלט נפתחו בחמש השנים האחרונות, והם ההסבר המוביל לזינוק העצום במספר הסטודנטים החרדים. המח"רים הם מכללות נפרדות, או קמפוסים המסונפים למכללות קיימות, ולכאורה נשמרת בהם רמה אקדמית מלאה לחלוטין. במקרה של קמפוסים מסונפים, הרמה האקדמית אמורה להיות זהה לזו של קמפוס האם, עם אותן תוכניות לימוד ואותם מרצים.

מספר הסטודנטים החרדים עלה מכ-1,000 בשנת 2008 לכ-3,000 ב-2014

ההבדל המהותי לעומת המוסדות האקדמיים הכלליים הוא ההפרדה המגדרית, שמתבטאת בימי לימוד נפרדים לגברים ולנשים, בקוד לבוש צנוע, וכן בהפרדה בסגל ההוראה. הנשים לומדות עם מרצים ומרצות, הגברים החרדים לומדים רק עם מרצים. אפשר להבחין בהדרה הנשית שעולה מההפרדה הזאת — אם זאת היתה סוגייה של צניעות, ניתן היה לצפות כי גם הסטודנטיות החרדיות לא יסכימו ללמוד אצל מרצים, אבל עובדה שנשים מקבלות גברים כמרצים ואילו הגברים לא מקבלים נשים כמרצות.

"ההפרדה בין נשים לגברים היא חיונית"

איש אינו משלה את עצמו שקיומם של קמפוסים נפרדים לחרדים, שבהם מתקיימת הדרה נשית בוטה, הוא פתרון מיטבי. המל"ג עצמה חשה לא בנוח עם הפתרון הזה, ולכן הוטל על מלאך לבחון מחקרית את ההשלכות של הפתרון הזה על הצלחת השילוב של החרדים באקדמיה, ואם מדובר בפתרון הכרחי.

מלאך חזר עם תשובה מורכבת. להערכתו, ההפרדה אכן חיונית להצלחת שילוב החרדים באקדמיה, וקיומה הוא זה שאיפשר את ברכת הרבנים — בעיקר גדול הדור, הרב שטיינמן — למגמה החדשה של השתלבות החרדים באקדמיה. כ–71% מהסטודנטים החרדים לומדים כיום במסגרות נפרדות, וההערכה של מלאך היתה שעבור 65% מהסטודנטים מדובר בהכרח, כלומר רק 35% מהסטודנטים החרדיים הביעו נכונות ללמוד במסגרות שאינן נפרדות.

עם זאת, מלאך לא הסתיר את הנזקים שגורמת ההפרדה, כשההדרה הנשית היא רק הקלה שבהם. הנזק העיקרי הוא פגיעה ברמה האקדמית, והפיתוי של החרדים ללמוד במוסדות הנפרדים המקלים, במקום ללמוד לימודים אקדמיים באוניברסיטאות המחקר המובילות. "פתיחת מח"רים רבים, ביחוד מכללות", כתב מלאך, "הקטינה את שיעור החרדים באוניברסטאות המחקר, ובחלק מהמקרים הביאה לפתיחת תוכניות שייתכן שרמתן האקדמית אינה מספקת".

הרמה האקדמית שאינה מספקת עלולה להביא גם להחמצת היעד העיקרי של שילוב החרדים באקדמיה — שילובם בשוק העבודה. "זיהינו קושי של חרדים בעלי תואר להיכנס לשוק העבודה", כתב מלאך במחקר. "קושי זה בולט במיוחד לסטודנטים הלומדים במודל השמרני (הנפרד; מ"א), כיוון שהממשק שלהם עם האוכלוסייה החילונית הוא מינימלי. כתוצאה מכך, כניסה לשוק העבודה, שברובו המוחלט אינו חרדי או נפרד, עשויה להיות הלם תרבות עבור רבים".

כלומר, מלאך מביע חשש כי ההקלות שעשתה האקדמיה עבור החרדים, באמצעות קליטתם בקמפוסים הנפרדים, הזניקו מצד אחד את מספר החרדים הלומדים באקדמיה, אולם עלולים להביא להחמצת היעד החשוב של שילובם בשוק העבודה.

מצד שני, מלאך מקבל את העובדה שבלי הפרדה לא יהיה ניתן לשלב את החרדים באקדמיה. אולם ברור שההפרדה מביאה לשילוב שהוא רחוק מאופטימלי. המציאות המורכבת הזאת הניעה את מלאך להמלצת פשרה: להמשיך את קיומם של הקמפוסים הנפרדים, אבל להעלות את רמתם האקדמית באמצעות ריכוזם בכמה קמפוסים גדולים, וכן לצמצם את ההפרדה המגדרית בהם למינימום.

מלאך ביקש להפוך למחייבת המלצה קודמת של המל"ג, שלפיה ההפרדה המגדרית בקמפוסים הנפרדים תהיה רק בכיתות — אבל לא במסדרונות, בספריה או במסעדה. במקביל, מלאך המליץ לעודד תקציבית את החלופה של שילוב החרדים באוניברסיטאות הכלליות, ולהכפיל כמעט את שיעור הסטודנטים החרדים באוניברסיטאות מ–16% ל–27%.

לגברים קשה יותר להשתלב באקדמיה

הצעת הפשרה הזאת הועלתה לשימוע ציבורי השבוע, וזכתה להתנגדויות משני הכיוונים. בקריה האקדמית אונו, שלה יש את הקמפוס החרדי הנבדל הגדול ביותר בארץ עם כ–3,000 סטודנטים, טוענים שבלי ההפרדה המגדרית החרדים — במיוחד הגברים, שהם אלה שהכי קשה להם להשתלב באקדמיה בגלל היעדר לימודי ליבה — לא יבואו ללמוד, נקודה.

למעשה, באונו מזהירים כי אפילו הצעת הפשרה המתונה יחסית שהציע מלאך עלולה לגרום נזק כבד. הם מצביעים על מאבק העמדות המתחולל בחברה החרדית, בין גדול הדור המתון יחסית הרב שטיינמן, לבין יריבו הקיצוני הרב אוירבך, ומזהירים כי פתיחת הספריות בלי הפרדה מגדרית עלולה להביא את הרב שטיינמן לסגת מהברכה בשתיקה שנתן ללימודים אקדמיים. "הסיכון בשינוי הסטטוס קוו הוא פשוט גדול מדי", הם אומרים.

גם הקריה האקדמית אונו וגם המל"ג דוחות את הטענה על רמת לימודים אקדמית נמוכה. במל"ג טוענים כי פרט לשינויים מינורים בתוכנית הלימודים — עובדים סוציאליים או פסיכולוגים עוברים הכשרה דומה בקמפוסים החרדיים ובקמפוסים הכלליים.

מנגד, עמדה פרופ' קופרמן, וטענה בלהט את הטענה ההפוכה, שלפיה הפשרה של מלאך היא רכה מדי, משום שהיא תאפשר את המשך הלימודים המתבדלים של החרדים. קופרמן מנפנפת ב–300 הסטודנטים החרדים שלומדים באוניברסיטה העברית, בקמפוס הרגיל ובלי הנחות כלשהן, כראיה לכך שאם לא יינתן לחרדים המפלט הקל של קמפוסים נפרדים — הם יידעו לבחור בלימודים אקדמיים במסגרות הכלליות.

לדבריה, "מלאך מצא ש–35% מוכנים ללמוד באוניברסיטאות. עדיף להסתפק בשליש הזה, שילמד לימודים אקדמיים כמו שצריך, מאשר להתפשר על המשך לימודי החרדים במסגרות אקדמיות שמזיקות להם ולאקדמיה".

הנזקים שהיא מפרטת הם רבים: רמה אקדמית ירודה של הקמפוסים הנפרדים, שמביאה לזילות התואר האקדמי, וגם פוגעת ביכולת של המסיימים להשתלב בשוק העבודה ("כולם יודעים שהתארים שם לא שווים כלום"). לימודים מצונזרים, עד כדי עיוות; הכשרה לא מתאימה, כי הרי אלה כלים יהיו לעובד סוציאלי שגם בלימודיו מעולם לא נפגש עם נשים ולא למד על הבעיות שמאפיינות נשים; פגיעה ברוח האקדמית, שמתמקדת בפתיחות, שוויון ובחשיבה ביקורתית ("מטרת האקדמיה אינה רק לרכוש מקצוע, אלא גם לפתח אצל הסטודנטים דרכי חשיבה חדשות").

"מוכרים מצג שווא 
של השכלה גבוהה"

ולבסוף, נזק לאומי — משום שהפתרון שמייצרים הקמפוסים הנפרדים יוצר את הרושם כאילו החרדים יכולים להסתדר בלי לימודי ליבה, ולא היא. "איכותם הירודה של המח"רים היא סוד גלוי, ובוגרים רבים לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה", אומרת קופרמן. "זה מצער במיוחד, כי מדובר בחרדים שכבר קיבלו החלטה לשדרג את חייהם, ובמקום לכוון אותם למסלול שמתאים לרקע שלהם ולאפשר להם לבחור בין מאמץ אמיתי להשלים את הפער כמו שצריך ואז לקבל השכלה גבוהה אמיתית עם תמיכה לאורך כל הדרך, מוכרים להם מצג שוא של השכלה גבוהה".

קופרמן, הצליחה לשלב באוניברסיטה העברית עד כה 300 סטודנטים חרדים. אונו לבדה מכשירה מדי שנה 3,000 סטודנטים, פי עשרה מהעברית, וקרוב ל–8,000 מתוך 11 אלף סטודנטים חרדים בסך הכל לומדים בקמפוסים הנפרדים. החשש הכבד הוא שהטענות הצודקות של קופרמן הן בבחינת "אויבו של הטוב הוא הטוב ביותר", ושההתעקשות לחנך את החרדים להשכלה אקדמית מיטבית תביא בסופו של דבר להתרחקות של החרדים מהאקדמיה בכלל.

החשש הזה עומד כיום לנגד עיניה של המל"ג, שככל הנראה תעדיף לדבוק בנוסחת הפשרה שהציע מלאך — ולא תיקח את הסיכון לעצור את מגמת הגידול של השתלבות החרדים באקדמיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#