מנכ"ל האוצר לשעבר נגד הורדת המסים: "אם יש עודף - תפנו אותו לחינוך ותשתיות" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל האוצר לשעבר נגד הורדת המסים: "אם יש עודף - תפנו אותו לחינוך ותשתיות"

פרופ' אבי בן בסט מתקשה לקבל את החלטתו של שר האוצר, משה כחלון: "נטל המס בישראל נמוך ביחס לתוצר - במדד זה אנחנו בשליש התחתון של OECD - ובמשקל של השירותים האזרחיים ביחס לתוצר אנחנו מקדימים רק את דרום קוריאה"

2תגובות

"קשה לקבל את החלטתו של שר האוצר, משה כחלון, להפחית מסים - אם כבר יש עודפי מסים, עדיף להשתמש בהם להגדלת ההוצאות בתחומים חברתיים ובכל הקשור לתשתיות", אמר בסוף השבוע ל-TheMarker פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית והמכללה למינהל, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. בן בסט הוסיף כי "נטל המס בישראל נמוך ביחס לתוצר - אנחנו בשליש התחתון בדירוג של OECD. אלא שגם במשקל השירותים האזרחיים ביחס לתוצר אנחנו בתחתית ה-OECD, רק בדרום קוריאה יש פחות הוצאה לתקציבים אזרחיים".

לדברי בן בסט, ההחלטה של כחלון להפחית מסים בגלל עודף בגביית מסים מתעלמת משיקולים לטווח ארוך: "האם שר האוצר בטוח שגם בשנים הבאות יהיו עודפי מסים? וכבר התבשרנו שמגדילים את יעד הגירעון בתקציב השנתיים הקרובות ל-2.9% מהתוצר. זה חמור, אפילו אם העלאה כזאת של הגירעון לא מביאה אותנו לתחום הסכנה.

"האם שר האוצר בטוח שגם בשנים הבאות יהיו עודפי מסים?". אבי בן בסט
ניר קידר

"אבל אם כבר מעלים את יעד הגירעון, היה עדיף להשתמש בכספים שמתפנים להגדלת הוצאות הממשלה בתחומי חינוך, בריאות, רווחה ותשתיות - ולא להורדת מסים. בתחום החינוך, ההוצאה לתלמיד בישראל מציבה אותנו במקום 26 מתוך 31 מדינות OECD המדורגות. בצפיפות בכיתה אנחנו במקום החמישי בין 34 מדינות OECD. בבריאות אנחנו במקום 19 מתוך 34 מדינות OECD.

"בשיעור העוני אנחנו במקום 63 בעולם - כלומר גרועים אפילו ממדינות רבות שאינן חברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, שהחברות בו נחשבות למתקדמות יותר. גם בתשתיות אנחנו במקום נמוך בהשוואה בינלאומית, ותשתיות זה לא רק כבישים ורכבות — זה גם נמלים, מים, תקשורת ועוד", הוא מפרט.

"יו־יו במס החברות"

בן בסט תומך בהגברת הפרוגרסיביות בגביית מס ההכנסה, כלומר הקלה בעיקר על בעלי שכר נמוך ובינוני והעלאת המס לבעלי השכר הגבוה ביותר. לדבריו, מאז 2003, מערכת המס בישראל הרבה פחות פרוגרסיבית - הנטל על החלשים גבר ומצבם של החזקים השתפר. הסיבה לכך היא הגדלת המסים העקיפים, הרגרסיביים, בעיקר מע"מ; והקטנת המסים הישירים, הפרוגרסיביים, בעיקר מס הכנסה.

משה כחלון
אמיל סלמן

ביחס למס חברות, אמר בן בסט כי המס הקיים, 25%, אינו גבוה בהשוואה בינלאומית ולפיכך לא ברור מדוע היה דחוף לשר האוצר להפחית אותו ל–23%. לדבריו, במס החברות הקיים יש בעיה: השונות הגדולה מאוד במס, בשל ההקלות השונות הניתנות בו כיום על בסיס קריטריונים שונים.

"יש טעם בתמריצים רק אם יש כשל שוק - אבל אצלנו אין כשל שוק, אלא שיקולים אחרים, מוטעים, במתן ההטבות", הדגיש מנכ"ל האוצר לשעבר. "כך, הטבות המס הניתנות ליצואנים אינן נכונות - הן מבחינת התרומה שלהן לצמיחה והן מבחינת התרומה שלהן למאזן התשלומים של המדינה במט"ח".

עוד אמר בן בסט כי "במס החברות אנחנו מנהלים מדיניות של יו־יו, מעלים ומורידים וחזור חלילה - וזה לא ממש משפיע. נתניהו כשר אוצר הוריד, יאיר לפיד העלה, ועכשיו כחלון מוריד. זה לא משפיע כי היזמים רוצים יציבות. זה לא משפיע כי אחרי ההורדה של היום היזמים לא יודעים אם שר האוצר הבא יעלה שוב. מדיניות מס תנודתית לא תורמת דבר חוץ מאשר לתקבולי המס".

בהתייחס להפחתת המס המתוכננת לחברות היי־טק גדולות, הסביר בן בסט כי הדבר יוצר עיוותים - בשל מתן ההטבות דווקא לחברות הגדולות, ורק במגזר ההיי־טק. "אנחנו לא יודעים מה יותר טוב למשק: חברות גדולות, בינוניות או קטנות, חברות היי־טק או אחרות. מה שקובע הוא התוצאה הסופית. בתחום ההיי־טק אנחנו שומעים יותר ויותר כי חסרים עובדים. אז למה אתם לא משקיעים יותר בחינוך ובדור הצעיר, כדי שיותר סטודנטים יילכו להיי־טק?

"ב-2003, כשנתניהו היה שר אוצר, הוא הכניס אפליה לגודל - אפילו גדולה יותר מזאת שמתוכננת עכשיו - לטובת ארבע חברות, טבע, כיל, צ'ק פוינט ואינטל. ולמרות ההטבות האלה, אף חברה גדולה חדשה מחו"ל לא באה לישראל. כלומר ההטבות של נתניהו, המתנות הנדיבות, לא משכו אף חברה. ובינתיים הפסדנו הרבה מסים. מאיפה הביטחון הזה שמתן ההטבות המוצעות כעת אכן ימשוך לישראל חברות היי־טק גדולות. צריך לתת לכולם כלים שווים לתחרות".

"העובדים יישאו בנטל הפחתת מס החברות"

בן בסט ציין כי G20, פורום 20 המדינות העשירות בעולם, החליט לפני כשנתיים כי התחרות בתחום המס בין המדינות, כשכל מדינה מורידה מסים כדי למשוך את החברות הגדולות בעולם אליה, גורמת בסופו של דבר נזק לכולם. התוצאה של מדיניות הורדת המס היא שהמס על החברות הגדולות נמוך, שלא לדבר על השימוש במקלטי מס — והמס על העובדים גדל והולך.

ב–G20 מינו את OECD לגבש מדיניות, מערכת עקרונות, כדי להילחם בתכנוני המס. הכיוון הוא קביעת רף מסים תחתון שממנו לא יורדים. "ישראל הולכת בכיוון ההפוך, מורידה מסים לרמה נמוכה. בסופו של דבר, נטל המס בישראל ייפול על העובדים", סיכם בן בסט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#