רילוקיישן לרמת הגולן: כך תיראה התוכנית האסטרטגית לפיתוח הצפון

כמו מעבר לחו"ל, גם מי שעובר לגור בצפון נאלץ לשלם מחיר משפחתי יקר בהיעדר תעסוקה איכותית לבני הזוג ■ תוכנית שתהפוך את אזור הצפון ל"עמק הסיליקון של האגרוטק" מנסה לשנות זאת

מירב ארלוזורוב
חממות צמחים במו"פ צפון. ג'קוזי למשמש יאפשר לחקלאים לספק פירות בשלב מוקדם של העונה
חממות צמחים במו"פ צפון. ג'קוזי למשמש יאפשר לחקלאים לספק פירות בשלב מוקדם של העונהצילום: אייל טואג
מירב ארלוזורוב

אזור עמק החולה מתאפיין באדמה ביצתית בעייתית, ובמחסור במים מתאימים לגידולים חקלאיים. מתחת לאדמת הביצה, באזור של קיבוץ שמיר, נמצא מאגר מים גאותרמיים גדול, המופקים בטמפרטורה של 47 מעלות ובריכוז מינרלים גבוה. 13 החוקרים במרכז המחקר החקלאי מו"פ צפון, רובם דוקטורים או דוקטורנטים, עוסקים בימים אלה בניסיון למצוא שימוש למים הגאותרמיים.

אחד הרעיונות הנבחנים הוא של "ג'קוזי למשמש" - השקיית עץ המשמש במים החמים באמצע החורף, כדי לעורר את העץ מתרדמתו ולהצליח לגרום לו להניב את פרי המשמש בשלהי החורף. במקרה כזה ייהנו המגדלים בצפון מבדידות מזהרת בשווקים העולמיים, בהיותם המגדלים היחידים בעולם שיוכלו להציע את הפרי בשלב מוקדם כל כך של השנה. המחיר שהם יקבלו בעבור המשמש יהיה כמובן בהתאם.

הג'קוזי למשמש הוא רק דוגמה אחת לסוג המחקר שנערך במרכז מו"פ צפון, מרכז מחקר חקלאי־יישומי מהגדולים בארץ. 13 החוקרים במו"פ צפון בחרו לעבור לגור בצפון כדי לבצע את המחקר החקלאי שלהם, תוך שהם משלבים עבודה איכותית עם איכות החיים של צפון הארץ. אך לא כולם מרוצים מן המעבר. כמעט ללא יוצא מן הכלל, נשמעות מהחוקרים תלונות על יוקר המחיה בצפון בגלל ההיצע המועט והמרחקים הגדולים, היעדר היצע תרבותי, איכות שירותי רפואה ירודה, ובעיקר בעיות תעסוקה 
לבני הזוג.

"המעבר לגור בצפון הוא כמו רילוקיישן", אומר פרופ' דורון לביא, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללת תל חי, שותף בקבוצת פארטו, ואחד מהמעצבים של התוכנית האסטרטגית לפיתוח הצפון. "יש בעיה קשה של תעסוקה איכותית לבני הזוג. כמעט תמיד המעבר לכאן בא על חשבון בן הזוג, ולכן רבים מהמרצים במכללת תל חי ממשיכים להתגורר במרכז או בחיפה, והמכללה מסיעה 
אותם לכאן".

עיקרי התוכנית לפיתוח הצפון

רבים מתלוננים על היעדר תעסוקה איכותית בצפון הארץ. על פי הערכות, כ–20% מהצעירים בצפון מהגרים למרכז בשל היעדר היצע של תעסוקה מתאימה לכישוריהם. בעיית התעסוקה גורמת לצפון לאבד גם את המנוף האקדמי שלו. יש כמה מוסדות אקדמיים טובים בצפון. הגדול והמבוסס שבהם הוא מכללת תל חי, שבה לומדים 5,000 סטודנטים.

אך כפי שד"ר לביא מדווח, כ–90% מהם נוטשים את הצפון עם סיום לימודיהם, מכיוון שהם לא מסוגלים למצוא עבודה מתאימה. "רק 5% נשארים, וכך הצפון מאבד את כל פוטנציאל ההון האנושי שלו. זה קורה פחות ביישובים הערביים, שכמובן נוטים פחות לעבור לגור במרכז, וכך גם המאזן הדמוגרפי של הצפון משתנה — שיעור הערבים עומד לגדול מ–53% כיום ל–60% ב–2030 — רק בגלל ההגירה של הצעירים 
היהודים למרכז".

הפרדוקס הוא שהצעירים עוזבים למרות איכות החיים הגבוהה בצפון, ואף שבצפון יש כבר ניצנים של תעסוקה איכותית. מרכז המחקר של מו"פ צפון ומכללת תל חי הם שתי דוגמאות למוסדות מחקר איכותיים שכבר קיימים בצפון. לצד מכללת תל חי בצפון פועלות גם מכללת צפת, מכללת כנרת והפקולטה לרפואה בצפת (שלוחה של אוניברסיטת בר־אילן).

יתרה מכך, בצמוד למכללת תל חי פועל אחד ממרכזי המחקר הבולטים בארץ — מכון מיגל, שמעסיק כ–200 חוקרים, 70 מהם בעלי תואר שלישי, בתחומים מגוונים של אגרוטק, ביוטק, מדעי הסביבה ומדעי המחשב. קיומו של מכון מחקר מגוון וגדול כל כך בנקודה הגאוגרפית הרחוקה ביותר בישראל כמעט הוא פלא, אבל המכון משגשג כבר 20 שנה, ומצליח למשוך אליו חוקרים גם ממוסדות מחקר מובילים אחרים. מכון מיגל נהנה מתקציבי מחקר של 18 מיליון שקל בשנה, והשאיפות של המנכ"ל, אבישי לוי, בשמים. בשיתוף עם מכללת תל חי, לוי רוצה להתפתח בשלב ראשון לפארק מדע מלא, "כי נכון להיום אנחנו בסך הכל הודו של צפון הארץ", ובהמשך להתפתח לאוניברסיטה של ממש.

"שפכו כאן הרבה כסף - אבל בלי תכנון"

אין ספק, השאיפות בצפון הארץ נוגעות בשמים, ויש בהן גם רעיון מסדר. קיומם של כמה מוסדות מחקר קטנים אך איכותיים משתלב עם היתרון היחסי המובנה של אזור הגליל העליון ורמת הגולן: היותו אזור של חקלאות מתקדמת ומגוונת מאוד. פער הגבהים שבין צפון רמת הגולן (1,200 מטר מעל פני הים), לנקודות הנמוכות של עמק החולה ושל בקעת הירדן (200 מטר מתחת לפני הים) מאפשר בתוך תא שטח קטן יחסית לקיים חקלאות שנעה בין גידולים צפון אירופיים ועד 
גידולים טרופיים.

המגוון החקלאי עורר את הרעיון המסדר: להפוך את הצפון למרכז מו"פ חקלאי, עמק הסיליקון של האגרוטק והביוטק, עם התמחות ספציפית בתחום הצומח בעולם של מזון מרפא. זהו החזון שכל יישובי צפון הארץ מלוכדים סביבו כעת.

"עשר שנים חלפו מאז מלחמת לבנון השנייה", אומר לביא, "ובעקבות ההרס של המלחמה היתה התגייסות ממשלתית לפיתוח הצפון. שפכו כאן הרבה כסף, אבל בלי תכנון ומחשבה. התוצאה היא שבחלוף עשור הצפון התקדם, אבל פחות מאשר המרכז. הפערים רק גדלו". עכשיו הצפון רוצה להסיק את המסקנות ולהציג תוכנית צמיחה מסודרת. העובדה שהמדינה הצליחה להניב תוכנית כזו לדרום הארץ, עם העברת בסיסי הצבא לעיר הבה"דים והפיכת באר שבע למרכז סייבר עולמי, מעוררת כאן את התיאבון.

פרופ' יורם קפולניק.
"אפשר לעשות
רוויזיה בלי להרוג
את המכון"
פרופ' יורם קפולניק, מנהל מכון וולקניצילום: אייל טואג

התוצאה היא תוכנית אסטרטגית, שחלקה מגיע מיוזמה ממשלתית — אגף התכנון האסרטרטגי של משרד הכלכלה תחת השר אריה דרעי התחיל את המהלך, שנמשך עכשיו במסגרת המשרד לפיתוח הנגב והגליל בראשותו של דרעי — וחלקה מגיע מיוזמה של יישובי הצפון. זו תוכנית שאפתנית, שתג המחיר הרשמי שלה הוא 15 מיליארד שקל, אבל לכולם ברור שזהו תג מחיר לא ריאלי. איתן דנגוט, מרכז התוכנית במשרד לפיתוח הנגב והגליל, מדבר כיום על השקעה ראשונית של מיליארד שקל בתקציב הדו־שנתי הקרוב, ותקציב של 12–13 מיליארד שקל בחמש השנים שלאחר מכן. לא ברור אם משרד האוצר מסכים למספרים האלה.

הבעיה של תוכנית הצפון היא דווקא השאפתנות שלה. השאפתנות כרוכה גם בתקציבים ניכרים - הקמת אוניברסיטה בצפון, הקמת מרכז לחדשנות בקרית שמונה או בכרמיאל, הקמת מכון לאומי למזון, הפיכת הצפון למרכז למחקרים קליניים בתחום בריאות המזון, הקמת שלוש חממות טכנולוגיות, פיתוח אזורי תעסוקה באמצעות הגדלת הטבות המס לצפון, הפיכת שדה התעופה במחניים לבינלאומי, שדרוג ארבעת בתי החולים בצפון והפיכתם לבתי חולים מתמחים, וגם העתקת בסיסי צה"ל (במקרה הזה בסיסי לוגסטיקה) מהמרכז לצפון ועוד - וגם בשאיפה ליצור מסה קריטית של מחקר חקלאי־מזון־ביוטק. מכאן הגיע הרעיון להעביר את מכון המחקר החקלאי של ישראל, מכון וולקני, ממיקומו במרכז הארץ אל הצפון הרחוק.

הרעיון המסדר של הצפון הוא ברור: בצפון יש חקלאות מתקדמת ומגוונת, בצפון יש כבר כמה מוקדים של מחקר חקלאי מתקדם - וחיבור של אלה עם מכון וולקני יכול להפוך את הצפון לעמק הסיליקון 
של האגרוטק.

"ליוויתי את באר שבע בתוכנית האסטרטגית שלה", אומר לביא, "וראיתי איך מעט תמרוץ ממשלתי חולל מהפכה, והפך את באר שבע לבירת הסייבר. כיום באר שבע היא כבר מותג עולמי בתחום. אין סיבה שאותו הדבר לא יקרה גם בצפון: קצת תמרוץ ממשלתי עם סיוע במו"פ, הקמת חממות, סבסוד שכר לעובדים, ובעיקר העברת וולקני לצפון - ייצרו ביחד את המסה הקריטית. השילוב של אקדמיה, מו"פ, תעשייה וחקלאות מקומית יוצר את ההתקבצות הנדרשת, ה–cluster, שיכול להפוך את הצפון למוקד של מחקר חקלאי עולמי".

מה עושים עם 
מכון וולקני?

הבעיה היא שבעוד באר שבע נהפכה לבירת הסייבר של ישראל יש מאין, ואפילו העברת בסיסי הצבא מהמרכז לדרום היא הליך פשוט יחסית בשל היכולת בצבא לתת פקודה, הבקשה של הצפון להעביר את מכון וולקני אליו היא כבר מסובכת הרבה יותר, ומסוכנת בשל החשש כי הדבר יביא לנטישת חוקרים ולהתפוררות המכון.

"ה-cluster לא נמצא בצפון", אומר פרופ' יוג'ין קנדל, שבתור ראש המועצה הלאומית לכלכלה הכין תוכנית אסטרטגית למחקר החקלאי בישראל. "ה-cluster נמצא במרכז הארץ, בחיבור של מכון וולקני עם הפקולטה לחקלאות ברחובות, מכון ויצמן, בר אילן ואוניברסיטת תל אביב. אם כבר, צריך להעמיק את קשרי המחקר החקלאי בין כל המוסדות של מרכז הארץ, אבל בטח לא לנתק את המחקר ולהעבירו לצפון. גם אם זה היה רעיון טוב, עם יכולת הביצוע של ממשלת ישראל זה יקח עשר שנים, ובינתיים נחסל את כל פוטנציאל המחקר 
החקלאי שלנו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: אמיל סלמן

החשש של קנדל הוא שהלחץ של הצפון להעביר את מכון וולקני אליו, לחץ שנפל על אוזניים קשובות של שר החקלאות אורי אריאל, וההתנגדות העזה של חוקרי מכון וולקני - בתמיכת חוקרים רבים שהצטרפו אליהם - למעבר, יולידו בסוף את הפשרה של העברת המכון לאזור עמק יזרעאל. פשרה זו תפגע במעמד המכון, וגם לא תייצר את עמק הסיליקון של האגרוטק שיישובי הצפון חולמים עליו. לכן היא תהיה הרע מכל העולמות.

המאבק על מכון וולקני מעיב על התוכנית לפיתוח הצפון. דנגוט אינו פוסל בשלב זה שום אופציה - העברת מכון וולקני לאזור קרית שמונה, העברת רק חלקים ממנו צפונה, או השארת מכון וולקני ברחובות - בהבינו את הרגישות הפוליטית והמקצועית סביב עתידו של מכון המחקר החקלאי החשוב ביותר בישראל.

המחלוקת הגיעה כבר עד לדרג ראש הממשלה בנימין נתניהו. בצפון להוטים לקבל את מכון וולקני, ורואים בו את החוליה הקריטית ביצירת המסה הנדרשת להפיכת הצפון לעמק הסיליקון של האגרוטק. "השלב הקריטי בתוכנית האסטרטגית הוא לא כמה מיליארדים ישקיעו בה, אלא מכון וולקני - כי זה ימנף את יכולות המחקר החקלאי שלנו", אומר ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ. "זה מה שיאפשר לנו להציע תעסוקה איכותית, ולהחזיר את הילדים שלנו הביתה".

זלץ, עם אלי מלכה, ראש מועצת רמת הגולן, דוד אזולאי ראש מועצת מטולה, ואילן אור, ראש מועצת יסוד המעלה, מקדישים ממיטב זמנם כדי לשכנע בנחישותם לממש את התוכנית האסטרטגית לצפון הארץ. אי־אפשר לטעות בנחישות, ובאנרגיות שמלכדות כיום את הצפון סביב החזון של התוכנית האסטרטגית. זהו חזון מלהיב, שיישובי הצפון רוצים בו מאוד. השאלה הגדולה היא אם המדינה תדע לרתום את האנרגיות הנדירות האלה להזנקת הפריפריה הצפונית, עם או בלי 
מכון וולקני.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ