יעד הגירעון צפוי לעלות מ-2.5% ל-2.8% - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הסכמה בין נתניהו וכחלון?

יעד הגירעון צפוי לעלות מ-2.5% ל-2.8%

הפגישה בין ראש הממשלה לשר האוצר על תקציב המדינה ל-2018-2017 נדחתה לשבוע הבא ■ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר: בין מנופי הצמיחה בתקציב החדש - העברת המשק לשימוש בגז טבעי ופיתוח תשתיות תחבורה

ראש הממשלה ושר האוצר היו אמורים לערוך היום (ד') פגישה על תקציב המדינה ל-2018-2017 ותוכנית הפחתת המסים של שר האוצר - אך זו נדחתה לבקשת משרד האוצר. הפגישה צפויה להתקיים בשבוע הבא.

בפגישה שנדחתה, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, אמור היה להציג את פרטי התקציב החדש. נראה כי האוצר ביקש לדחות את הפגישה כדי להשלים פרטים בתקציב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (מימין) ושר האוצר משה כחלון
מרק ישראל סלם

ראש הממשלה ושר האוצר צפויים להכריע בקרוב לגבי יעד הגירעון בתקציב 2017–2018. לפי המתווה הקיים, יעד הגירעון בתקציב 2017 אמור להיות 2.5% מהתמ"ג, ובתקציב 2018 - 2.25%.

מרבית ההערכות הן כי השניים יחליטו להעלות את היעד ב-2017 ל-2.8%, וב-2018 ל-2.5%-2.6%. ההעלאה ב-2017 צפויה לשחרר לתקציב כ-4 מיליארד שקל, ולהקטין את ה"בור" התקציבי בשנה הבאה מ-14–15 מיליארד שקל ל-10–11 מיליארד שקל.

ב-2015 יעד הגירעון בתקציב המדינה היה 2.15% תוצר, והשנה היעד הוא 2.9%. בבנק ישראל מתנגדים להעלאת היעד. ההערכה בירושלים היא כי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות ימתחו ביקורת על העלאה של יעד הגירעון, בטענה כי ישראל מעלה לעתים קרובות מדי את היעד.

ישיבת הממשלה הראשונה על תקציב המדינה ל-2017–2018 לא נדחתה, והיא מתוכננת ל-11 באוגוסט. לא נקבע מועד לישיבת התקציב השנייה, שבה צפויות להתקבל החלטות. בעבר, הממשלה היתה משלימה שלושה דיונים על התקציב הבא עד סוף יולי.

בינתיים, באגף התקציבים במשרד האוצר ממשיכים לסגור פינות בתקציב החדש. באגף משלימים עם הפחתות המסים שיזם שר האוצר, ובתנאי שייעשו באחריות, ולא יגדילו את יחס החוב־תוצר. פרטים לגבי ההפחתות עדיין לא נקבעו. באגף תומכים במדיניות של מסים נמוכים וממשלה קטנה (כלומר תקציב קטן כשיעור מהתמ"ג) - וזאת מתוך הערכה כי ממשלה גדולה היא מתכון להוצאות גדולות ומיותרות לביטחון ולהסכמי שכר.

באגף התקציבים מבטיחים כי התקציב החדש ישלב בין תמיכה בצמיחה ומאמץ אמיתי להקטנת האי־שוויון בחברה. באגף משתמשים באחרונה יותר ויותר בצמד המלים "צמיחה מכלילה" - צמיחה שתפוזר באופן שווה בכל שדרות החברה, ותועיל לכלל הציבור.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, אמר ל-TheMarker כי עד כה הוא ונתניהו לא נחשפו לתוכנית האוצר להורדת מס ההכנסה ומס החברות. עם זאת, המדיניות של ראש הממשלה ושלו תומכת, עקרונית, בהורדת מסים, וכחלון יקבל את מלוא הגיבוי לכך. לדבריו, תמיכתם נובעת מכך שנטל מס נמוך יותר מקטין את העלמות המס ומעודד אנשים להשקיע במשק - וכתוצאה מכך מגדיל את הצמיחה.

לדברי גרונר, בתקציב 2017–2018 יהיו חמישה מנופי צמיחה חשובים - פיתוח מאגרי הגז הטבעי; העברת חלקים גדולים במשק לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה; הורדת הרגולציה; פיתוח נרחב של התשתיות במשק, ובכלל זה תשתיות התחבורה; ומתן הטבות מס משמעותית לחברות היי־טק שיעבירו את הקניין הרוחני ואת מרכזי המו"פ שלהן לישראל.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר אתמול כי התוכנית להפחתת מסים היא "מהלך תומך צמיחה, בעל משמעות חברתית חשובה". לדבריו, "אחת מהשגיאות המקובלות היא לראות בהפחתת מס החברות מתנה לעשירים. אין דבר שגוי מזה. מערכת המס כיום היא מערכת לא שוויונית. דווקא החברות הגדולות והעשירות ביותר נהנות מהטבות מס מופלגות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#