מה היה קורה אם דן חלוץ לא היה מוכר את תיק המניות שלו בתחילת מלחמת לבנון השנייה?

מעבר לביקורת המוצדקת על התעסקותו של הרמטכ"ל בבוקר כל כך דרמטי וקשה בכספו האישי, אפשר לבקר את חלוץ גם על הנמהרות במכירה - ועל חוסר ההבנה הפיננסית שלו

רותם שטרקמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר
דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעברצילום: נמרוד גליקמן

מה עשה תיק המניות של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ מאז שהוא מכר אותו, היום לפני עשר שנים בדיוק, בבוקר שבו נחטפו אלדד רגב ואודי גולדווסר ז"ל והחלה מלחמת לבנון השנייה? לא הרבה, אבל אם חלוץ לא היה מוכר אותו - לפחות הוא לא היה מפסיד.

לחלוץ היה תיק שהורכב ברובו מקרנות נאמנות של פסגות, ושוויו בעת מכירתו (בשתי פעימות בפער של חודש) היה 466 אלף שקל. מעבר לביקורת המוצדקת על התעסקותו של הרמטכ"ל בבוקר כל כך דרמטי וקשה בכספו האישי, אפשר לבקר את חלוץ גם על הנמהרות במכירה ועל חוסר ההבנה הפיננסית שלו.

מניות זה לטווח ארוך, יודע כל ילד שנכנס לבורסה, ואילו חלוץ מכר את התיק שלו לאחר חודש-חודשיים. יש לקוות שמאז הוא התעשת, אם כי לנוכח ביצועיהן החלשים של החברות הבורסאיות אותן ניהל, זה לא נראה ככה.

חלוץ רכש את תיק המניות שלו בתחילת מאי 2006, בעיצומה של אופוריה פיננסית בישראל ובעולם. זה היה גם השבוע שבו נודע על עסקת הענק של מכירת השליטה בחברת ישקר מידי משפחת ורטהיימר למשקיע האגדי וורן באפט לפי שווי של 5 מיליארד דולר. באותם ימים נסקו הבורסות בעולם לשיאים חדשים, וחלוץ, כמו רבים אחרים, החליט שהוא קופץ למים.

למרבה הצער, כמה ימים אחרי שחלוץ נכנס לבורסה הגיע מפנה - והשווקים המתעוררים, שהיו אז המנוע שדחף את הבורסות בעולם, החלו ליפול. התיק של חלוץ ספג הפסדים ובתוך ארבעה שבועות, פחות ממספר הימים שתושבי הצפון ישבו במקלטים במלחמת לבנון, חלוץ נתן פקודת מכירה ראשונה. לאחר שההפסדים נמשכו, החליט חלוץ בבוקר המלחמה לתת את פקודת המכירה השנייה שלו - ולחסל את התיק. ההפסד שלו בסך הכל היה 25 אלף שקל.

מאז עבר העולם משבר כלכלי ופיננסי עצום (2009-2008), ובישראל היו עוד שתי מלחמות - עופרת יצוקה (2009) וצוק איתן (2014). לו היה חלוץ נושך שפתיים, כמו משקיעים בעלי אורך רוח, ולא מוכר אף קרן בתיק שלו - הוא היה היום ברווח של כ-32%. כלומר, התיק שהיה שווה אז 466 אלף שקל שווה כיום 615 אלף שקל. בסך הכל 150 אלף שקל. לא רווח עצום, אפילו קטן להשקעה של עשר שנים, ובכל זאת רווח.

באפט, שביצע את העסקה בסופו של דבר למרות המלחמה ואף ביקר בגליל מיד לאחר סיומה, אמר שבמלחמת לבנון לא היתה אפילו פעם אחת שחשב כי ההשקעה בישקר היתה טעות.

אף קרן מהתיק של חלוץ לא עשתה רווח פנומנלי. הקרן המוצלחת מכולן היא פסגות פוקוס, שרשמה רווח של 59%. חלוץ החזיק בה 42 אלף שקל, כך שלו היה משאיר את ההשקעה היו לו שם היום 70 אלף שקל. טבע היא הבאה בתור ברווחיות - המניה עלתה מאז ב-42%. שאר הקרנות רשמו רווחיות של 21%-28%.

לשם השוואה, נציין שמדד ת"א 25 עשה באותה תקופה 80%, כך שהשקעה בו היתה מביאה את שווי התיק של חלוץ ל-840 אלף שקל ולרווח של 370 אלף.

התיק של חלוץ הוחזק בחשבון שלו בבנק לאומי, ובמאמר מוסגר נציין שפסגות, שהקרנות שלה הרכיבו כמעט את כל התיק של חלוץ, היתה קצת קודם לכן עדיין חברה בת של בנק לאומי. העובדה שכמעט כל התיק הורכב מקרנות של "הבית" (בתוספת מניית טבע חביבת המשקיעים דאז), הייתה על גבול החוקיות. תופעה כזאת עמדה בבסיס הביקורת על שוק ההון המעוות שלנו, והיא שהובילה את ועדת בכר לחייב את הבנקים למכור את חברות הקרנות והקופות שלהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker