תוכנית הורדת המסים של כחלון: הפצצה, הסוד - ולמה נתניהו שמע על זה רק בטלוויזיה? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית הורדת המסים של כחלון: הפצצה, הסוד - ולמה נתניהו שמע על זה רק בטלוויזיה?

ראש הממשלה צפוי לתמוך בתוכנית של שר האוצר להפחית את מס הכנסה ומס החברות ■ כחלון מתכוון לעקוף את אובדן ההכנסות ממסים על ידי העלאה של יעד הגירעון בתקציב ■ נגידת בנק ישראל לא צפויה לתמוך

23תגובות
 ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, משה כחלון
מרק ישראל סלם

שר האוצר, משה כחלון, הטיל פצצה בשבוע שעבר, בדיונים להכנת תקציב המדינה ל–2017–2018. כחלון אמר לבכירי האוצר המופתעים כי הוא תומך בהורדת מסים בתקציב הדו־שנתי החדש, עם עדיפות ברורה להורדת מס הכנסה ומס החברות. כחלון ביקש מהנוכחים לשמור על היוזמה בסודיות מוחלטת, במיוחד מפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ששמע על כך לראשונה שלשום, במהדורת החדשות בטלוויזיה.

בין נתניהו לבכירי ממשלתו מתנהלת מלחמת קרדיטים לעתים קרובות. שרים מתלוננים כי ראש הממשלה נוהג לייחס לעצמו מהלכים שהם יזמו וביצעו. הדבר רלוונטי במיוחד ביחסים בין נתניהו לכחלון, שכל אחד מהם עומד בראש מפלגה אחרת. הסתרת היוזמה להפחתת מסים והדלפתה לתקשורת נועדו להבטיח שכחלון יזכה במלוא הקרדיט למהלך, במיוחד לאור העובדה כי ייתכן שהבחירות הבאות ייערכו מוקדם מהצפוי.

כחלון נימק את דרישתו בעודפים הגדולים בגביית המסים השנה, הצפויים להימשך בשנתיים הקרובות. הוא יודע כי בקופת המדינה הצטברו כספים, והוא חושש, כמו בכירים נוספים באוצר, כי מפלגות בקואליציה והגופים הסמוכים אליהן ימהרו לשים את ידיהם על העודפים. שר האוצר מעדיף להשתמש בכספים אלה להורדת מסים, וההערכות הן כי הסיכויים שיצליח בכך גבוהים למדי וכי נתניהו צפוי לתמוך במהלך.

התוכנית של שר האוצר היא להוריד את מס החברות מ–25% כיום ל–23% או ל–23.5%. כחלון מתכוון גם להוריד את מס ההכנסה ליחידים, בכל מדרגות המס, ב–1%–2%. קיימת גם חלופה אחרת, הנבדקת באוצר, להוריד את מס ההכנסה ברמות השכר הבינוניות — עד 20 או 25 אלף שקל ברוטו בחודש. העלות של הפחתת מס חברות ב–1% היא 800 מיליון שקל בשנה, והפחתת מס הכנסה ב–1% בכל מדרגות המס תעלה כ–3.5 מיליארד שקל בשנה. אם יופחתו רק שלוש מדרגות המס הנמוכות — עד 13,860 שקל בחודש — הצעד יעלה למדינה 2.2 מיליארד שקל בשנה.

כחלון אמר אתמול בישיבת סיעת כולנו בכנסת כי "בתקציב הקרוב נפחית מסים במיליארדי שקלים". כחלון הוסיף כי גם עם הפחתת מס החברות ומע"מ בשנה שעברה "היו ביקורות ומתקפות, אך המהלך הוכח כנכון. מי שתקף בזמנו מודה כיום שטעה, ואנו עדיין רואים עודפי גבייה". כחלון הוסיף כי בתקציב וחוק ההסדרים ל–2017–2018, "יש שני מנועים עיקריים שמעודדים את הצמיחה — השקעות והפחתת מסים. כספי המסים שייכים לציבור, וכשיש עודפים — חובתנו להחזיר אותם לאזרחים".

הורדת מס החברות, לצד מהלכים אחרים שאמורים להיכלל בחוק ההסדרים החדש, נועדה לעודד חברות ישראליות להגביר את פעילותן ולסייע ליצואניות הנלחמות על מקומן בשווקים בחו"ל. בנוסף, ההפחתה אמורה לעודד חברות בינלאומיות מובילות להשקיע בישראל, כפי שרבות מהן עושות בשנים האחרונות באירלנד, שבה מס החברות הוא 12.5%.

גביית המסים השנה תהיה גבוהה מהתחזיות

הכנסות המדינה ממסים במחצית הראשונה של 2016 הסתכמו ב–142.3 מיליארד שקל — 6.4% מהכנסות המדינה ממסים במחצית הראשונה של 2015. הכנסות המדינה ממסים במחצית הראשונה של השנה גבוהות ב–4 מיליארד שקל לפחות מההערכות המוקדמות של האוצר. באוצר מעריכים כי גביית המסים ב–2016 כולה תהיה 6–10 מיליארד שקל יותר מהערכות המוקדמות במשרד, וזאת בהערכה שמרנית למדי.

מדרגות מס הכנסה ב 2016- לפי הכנסה חודשית, באחוזים
מקור: משרד האוצר
עד 5,220
מ 5,221-
עד 8,920
מ 8,921-
עד 13,860
מ 13,861-
עד 19,800
מ 19,801-
עד 41,410
מ 41,411-
עד 66,960
66,691 ומעלה
10%
14%
21%
31%
34%
48%
50%

במארס, הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, עידכן כלפי מעלה את תחזית גביית המסים ל–2016 ל–277.9 מיליארד שקל. עם זאת, אין איש באוצר שמאמין בתחזית, ולכולם ברור שגם זו תיפרץ כלפי מעלה. יתרה מכך, רבים סבורים כי גביית המסים השנה תהיה גבוהה מ–285 מיליארד שקל.

יעד גביית המסים של האוצר ל–2017 הוא 290.2 מיליארד שקל, והיעד ל–2018 הוא 305.2 מיליארד שקל — נמוכים מאוד לדעת שר האוצר. כחלון סבור שרשות המסים לא תתקשה לעמוד בהם, ואף לעבור אותם במיליארדי שקלים. ההערכה הזאת תומכת, לדעתו, בתוכנית שלו להורדת מסים בשנתיים הקרובות. דבר נוסף שתומך בהערכתו של שר האוצר, הוא הבשורה שנתוני יצוא השירותים ל–2015 ול–2016 יעודכנו בקרוב כלפי מעלה על ידי הלמ"ס, מה שיעמיד את צמיחת המשק השנה באזור תחזית האוצר המוקדמת — 2.8%. מנהל רשות המסים, משה אשר, תומך בהפחתה.

באוצר חלוקים על 
הגירעון ל–2017

במשרד האוצר יש גם מי שמתנגדים למהלך של הורדת מסים. ההתנגדות העיקרית נושבת מאגף התקציבים, והעומד בראשה, אמיר לוי, שהזכיר לכחלון כי בתקציב 2017 יש בור גדול של 14–15 מיליארד שקל, ובתקציב 2018 יש בור של 8 מיליארד שקל. לדבריו, לפני שדנים בהורדת מסים, יש למצוא את הדרכים לסגירת הבורות.

כחלון אמר בתגובה לטענות כי גם בעבר התמודד האוצר עם בורות גדולים בתקציב, וכי הוא אינו נבהל מכך. הוא מתכוון לעקוף את אובדן ההכנסה על ידי העלאה של יעד הגירעון בתקציב, ובכך לשחרר לתקציב המדינה מיליארדי שקלים.

ישראל סיימה את 2015 עם גירעון של 2.15% מהתמ"ג בלבד, והמגמה הזאת נמשכת. כמו כן, מתחילת השנה נרשם גירעון נמוך מאוד בפעילות הממשלה — 3.4 מיליארד שקל. הגירעון המצטבר ב–12 החודשים האחרונים (יולי 2015—יוני 2016) הוא 2.1% בלבד, בדומה לגירעון ב–2015 — כאשר בתקציב המדינה ל–2016 מתוכנן גירעון שנתי גבוה יותר, בסך 35 מיליארד שקל, שהם 2.9% מהתמ"ג.

אלא שלטענת בכירים באוצר, החוק גורס כי יעד הגירעון בתקציב 2016 הוא 2.9% מהתמ"ג, ב–2017 הוא 2.5% מהתמ"ג וב–2018 2.25% מהתמ"ג, ולכן אין שום סיבה להעלות את יעד הגירעון בשנה הבאה. אולם אותם בכירים יודעים כי כחלון ונתניהו מעוניינים להעלות את יעד הגירעון ב–2017 מ–2.5% ל–2.8%, ובכך לשחרר לתקציב 2017 4 מיליארד שקל.

לבנק ישראל יש סדרי עדיפויות אחרים

מול הנימוקים של כחלון ומול ההסתייגויות של אגף התקציבים, קיימת עמדה נוספת, שאותה מקדמת במרץ נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. כאשר נרשמו עודפי גבייה בעת כהונתו של הנגיד הקודם, סטנלי פישר — אם בשל גביית מסים גבוהה מהמתוכנן, ואם בשל תת־ביצוע בהוצאות הממשלה — הוא לחץ להעביר את מלוא העודפים להקטנת יחס החוב־תוצר.

יחס חוב־תוצר נמוך יותר עשוי לשפר את דירוג האשראי של ישראל, וכתוצאה מכך, להקטין את הריבית שהמדינה משלמת על הלוואות. בנוסף, חוב קטן יותר יצמצם את החזר החובות השנתי של המדינה וישחרר מקורות כספיים לנושאי תקציב בעלי סדר עדיפויות גבוה.

קרנית פלוג
אמיל סלמן

פלוג מתמקדת בשנה וחצי האחרונות בעיקר בשאלת התקציבים החברתיים ותקציבי התשתיות בתקציב המדינה. היא חוזרת ודורשת שהמדינה תשנה את סדר העדיפויות שלה, ותפנה יותר תקציבים לחינוך, בריאות, רווחה, להקטנת פערים ולצמצום העוני. לפיכך, כאשר היא תישאל מה היא סבורה שצריך לעשות עם עודפי גביית המסים — היא תאמר שיש להפנות אותם למטרות אחרות ולא להורדת מסים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#