ההפתעות של ועדת שטרום שעשויות לחסוך לנו הרבה כסף ולחתוך ברווחים של חברות כרטיסי האשראי

תזכיר החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאות מפתיע בשתי פעילויות טכניות שלא היו במרכז דיוני הוועדה: סליקה, הצד הטכני של העברת הכסף בין הלקוח לחשבון בית העסק, ומתגי ההפעלה של מערכת כרטיסי האשראי ■ המטרה: להצית בשקט את להבת התחרות

מירב ארלוזורוב
צילום: בלומברג
מירב ארלוזורוב

יותר משנה לאחר הקמתה פורסם בשבוע תזכיר החוק שמתבסס על המלצותיה של הוועדה להגברת התחרות בבנקים, הידועה יותר בכינויה ועדת שטרום. לאחר אינספור מחלוקות, בתוך הוועדה ומחוצה לה, ולאחר שיממה לפני פרסום ההמלצות ערך להן בנק ישראל — חבר בכיר בוועדה שחתום על המלצותיה — מקלחת קרה בדמות דו"ח ביקורתי של קרן המטבע הבינלאומית, פרסום תזכיר החוק עורר מעט ציפיות והתרגשות.

חוסר ההסכמה ליווה את עבודתה של ועדת שטרום בכל שלביה, כולל בשלב פרסום המסקנות. על רקע זה נראה כי גם חברי הוועדה עצמם לא ממש מאמינים בהמלצותיה, מה שכנראה הביא לכך שבהמלצות הסופיות הם שמו דגש על היווצרות התחרות בשוליים של שוק כרטיסי האשראי.

מדובר בשתי פעילויות שלא היו במרכז דיוניה של ועדת שטרום, ולכן ריכזו הרבה פחות מחלוקות. הראשונה היא סליקה — הצד הטכני של העברת הכסף בין חשבון הלקוח לחשבונו של בית העסק. תחום הסליקה נשלט כיום בידי שלוש חברות כרטיסי האשראי, ונחשב אחד ממוקדי הרווח הגדולים שלהן. חוסר התחרות בין חברות כרטיסי האשראי בתחום הסליקה מתבטא בעמלות הגבוהות מאוד שהן גובות מבתי העסק, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים. מאחר שפעילות הסליקה היא בעיקרה טכנית־מיחשובית, ואינה כרוכה בהעמדת האשראי עצמו, אמור להיות פשוט וקל יחסית להכניס אליה תחרות.

על כך בדיוק בונה ועדת שטרום בשתי המלצות דרמטיות: הקלה ניכרת ברישיון סולק, שבנק ישראל כבר התחייב לה, וההמלצה השנייה היא מתן אפשרות לסולקים חדשים להימנע מהקמת מערכת מיחשובית חדשה משלהם, ובמקום זאת להתארח על גבי המערכות הקיימות של חברות הסליקה (כאמור, שלוש חברות כרטיסי האשראי הקיימות). בוועדת שטרום מקווים כי אופציית האירוח על המערכות הקיימות תאפשר כניסה מהירה של סולקים חדשים, מה שיביא לשינוי האווירה בתחום כרטיסי האשראי ויעורר את רוח התחרותיות — תחילה רק בסליקה ובהמשך גם בהנפקה (מתן האשראי).

היעד: לפצח את המונופול של שבא

הפעילות השניייה, גם היא מפתיעה במקום המרכזי שתפסה בהמלצותיה הסופיות של ועדת שטרום, טכנית עוד יותר מפעילות הסליקה: מתג ההפעלה של מערכת כרטיסי האשראי. מדובר למעשה בשני מתגים — זה שמאפשר לחברת הסליקה לקשר בין בית העסק לבין הבנק, והמתג שמאפשר לכרטיס האשראי של הלקוח "לדבר" עם המסוף בבית העסק.

שתי הפעילויות הללו כאחת, לצד פעילות מתג שלישית — זו של הבנקטים — מנוהלות כיום בידי חברה מונופוליסטית אחת, חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים). הפלא ופלא, המונופול הזה, שבלעדיו לא יכול לזרום שקל אחד בכרטיסי האשראי או בבנקומטים, נמצא בבעלות משותפת של הבנקים.

ועדת שטרום מתנפלת על המונופול הזה, שמנציח את שליטת הבנקים גם בבנקטים וגם בשוק כרטיסי האשראי, ועושה הכל כדי לפצח אותו. הוועדה ממליצה לחייב את הבנקים למכור את שליטתם בשב"א, כך שאף בנק לא יחזיק יותר מ–10% ממניות החברה, ולאפשר לכל חברת כרטיסי אשראי חדשה או סולק חדש לקנות מניות בשב"א. עם זאת, כדאי לשים לב להד שעוררו המחלוקות הפנימיות בוועדה. בהמלצות הסופיות נקבע כי תוקם ועדה שתבחן את ההמלצות לגבי מבנה הבעלות של שב"א.

צילום: בלומברג

כמו כן, הוועדה ממליצה שמתג הבנקומטים יופרד ממתג כרטיסי האשראי, ולבסוף — ועדת שטרום מציגה המלצה דרמטית שבה היא מחייבת את שב"א לחשוף את פרוטוקול ההפעלה של הקשר בין כרטיסי האשראי למסופים של בתי העסק. במלים אחרות, לחשוף את מוח ההפעלה של שב"א לעיני המתחרים, כדי שעוד חברות יוכלו להיכנס לפעילות בענף.

המלצה דרמטית שלישית של ועדת שטרום נוגעת להכנסת הגופים המוסדיים לפעילות בשוק האשראי. הוועדה פותחת בפני המוסדיים אפשרות לפעילות מלאה בשוק זה — הם יוכלו להקים מחלקות אשראי משלהם, ולא יוטלו עליהם כמעט מגבלות פעילות. ככל הנראה, המגבלה היחידה תהיה שמוסדי לא יוכל להפנות לתחום האשראי הצרכני יותר מ–25% מתיק ההשקעות שלו. דרישה של בנק ישראל כי המוסדיים לא יוכלו להעמיד יותר מ–5 מיליארד שקל אשראי, בדומה לדרישה הקיימת בחוק בנוגע לגופי אשראי חוץ־בנקאי, נדחתה ככל הנראה.

כדאי לשים לב להמלצה נוספת הנושאת ניחוח טכני, וגם היא חשובה ביותר: הוועדה חוזרת על המלצת הביניים שלה לשנות את החקיקה בתחום השעבודים — כך שהבנקים לא יוכלו יותר למנוע מתן שעבוד שני על נכס שמשועבד להם בשעבוד ראשון. בכך נסללת הדרך לגופי אשראי חוץ־בנקאי להעמיד אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, באמצעות שעבוד שני על הנכסים של אותם עסקים — נכסים שלרוב משועבדים כולם כבר לבנקים.

בהמלצות המרכזיות אין הפתעות

ומה לגבי ההמלצות המרכזיות של ועדת שטרום? שם ישנן מעט הפתעות. שתי חברות כרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים יופרדו מהם, ולבנקים יינתנו שלוש שנים למכור את מלוא הבעלות עליהן. במקרה שהבנקים יבחרו למכור את החברות בבורסה, הם יוכלו לעשות זאת בתוך ארבע שנים — תמריץ קטן להנפקת החברות והפיכתן לציבוריות. חברת כרטיסי האשראי כאל תישאר בבעלותם של שני הבנקים הבינוניים, הבינלאומי ודיסקונט, והחלטה לגבי מכירתה תישקל שוב בעוד ארבע שנים, בהתאם לתנאי התחרות בשוק.

בשלב הביניים ייאסר על הבנקים לבצע פעולות שיפגעו בכרטיסי האשראי שבבעלותם, והם יהיו חייבים למסור מידע לחברות כרטיסי האשראי. בניסיון להגביר מעט את התחרות גם במערכת הבנקאות עצמה, הבנקים מחויבים למסור מידע גם על חשבון העו"ש של הלקוחות לבנקים מתחרים לפי בקשתו של הלקוח.

ומה בנוגע להמשך הנפקתם של כרטיסי האשראי בידי הבנקים: לאחר לבטים רבים, ולא מעט שינויי עמדה, הוועדה החליטה לבסוף להתיר זאת — אבל תחת הגבלות. ראשית, הבנקים יהיו חייבים לשווק את כל כרטיסי האשראי הקיימים בשוק. שנית, את כרטיס האשראי שלהם הבנקים יוכלו להציע ללקוח רק ברגע האחרון — ב–45 הימים האחרונים שלפני פקיעת הכרטיס — ובכל מקרה, הכרטיסים שיוצעו על ידם אמורים להיות בסך אשראי נמוך כמעט במחצית מזה שקיים כיום.

ועדת שטרום גם מנסה לנתק את הקשר העסקי בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי בתחום התפעול והסליקה. הוועדה ממליצה לחייב כל בנק לעבוד עם שתיים או שלוש חברות תפעול וסליקה — כך שלא תיווצר תלות בהכנסות בין הצדדים.

המלצה נוספת קוראת להנהגת ביטוח פיקדונות אחיד לכל הבנקים, במטרה לעודד את הציבור להפקיד כספים גם בבנקים קטנים. פרטי ביטוח הפיקדונות עדיין לא נקבעו.

ומה בנוגע לבנקים הקטנים? כאן עמדתה של ועדת שטרום מבולבלת. מצד אחד, הוועדה ממליצה להתיר לבנקים הבינוניים הבינלאומי ודיסקונט להמשיך להחזיק בחברת כרטיסי אשראי. מצד שני, לא ברור מנוסח תזכיר החוק אם יותר לבנקים קטנים להקים חברת כרטיסי אשראי, או לקנות את אחת מחברות כרטיסי האשראי שיימכרו.

גישה חמוצה כלפי הבנקים הקטנים

בכלל, הסיוע שמציעה ועדת שטרום לבנקים הקטנים הקיימים הוא מצומצם ביותר, ומוגבל להקמת מערכות מיחשוב משותפות. המדינה תסייע במענקים להקמת מערכת כזאת, כנראה רק לבנקים חדשים. בהמלצות ישנה גם הבטחה שבנק ישראל ישקול להקל את הרגולציה על בנקים קטנים, אלא שכרגע עוד אין החלטות בעניין.

הגישה החמוצה הזאת כלפי הבנקים הקטנים הקיימים מאפיינת את רוח ההמלצות של ועדת שטרום — ונראה כי החתומים עליהן לא באמת מאמינים בהן. מהסיבה הזאת, ההמלצה האחרונה, ואולי החשובה ביותר של הוועדה, היא הקמתה של ועדת יישום שתוודא שכל ההצהרות היפות של ועדת שטרום אכן יקרמו עור וגידים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ