אחרי שנים של ויכוחים

ביה"ס המקצועיים של משרד הכלכלה יועברו לניהולו של משרד החינוך

היעדר שר כלכלה במשרה מלאה איפשר למנכ"ל משרד רה"מ, אלי גרונר, להכריע בוויכוח שבגינו מתקוטטים שני המשרדים במשך שנים ■ 12 אלף התלמידים בתיכונים המקצועיים יועברו לניהול משרד החינוך - והאבסורד שבשתי מערכות חינוך טכנולוגי מקבילות יגיע לקצו

מירב ארלוזורוב
מוסך בוש בירושלים
מוסך בוש בירושלים
מירב ארלוזורוב

אחת המחלוקות המקצועיות הפנימיות הקשות בממשלה, שבגינה מתקוטטים משרדי הכלכלה והחינוך כבר שנים רבות, עומדת להסתיים בקרוב. הממשלה תאשר השבוע את העברתם של 60 התיכונים המקצועיים שכפופים למשרד הכלכלה, לניהולו של משרד החינוך. בכך יחדל להתקיים האבסורד שבקיומן של שתי מערכות חינוך מקצועיות מקבילות - אחת במשרד הכלכלה עם 60 תיכונים וכ–12 אלף תלמידים, והשנייה במשרד החינוך עם 900 תיכונים וכ-150 אלף תלמידים.

ההחלטה על העברת בתי הספר ממשרד הכלכלה למשרד החינוך התקבלה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, לאחר דיונים נוקבים - שעלו לעתים קרובות לטונים גבוהים - בין שני המשרדים. הכרעתו של גרונר בסוגיה המקצועית הרגישה התאפשרה בשל היעדרו של שר כלכלה במשרה מלאה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מכהן גם כשר הכלכלה, וכך הדיון המקצועי התנהל בצורה מקצועית, נטולת אינטרסים וריב סמכויות בין שני המשרדים הממשלתיים.

עד היום מנעו שרי כלכלה, שרצו להגן על סמכויות המשרד שלהם, קבלת החלטה דומה. באופן אירוני, שר החינוך שנאבק עתה על העברת בתי הספר המקצועיים לשורות משרדו, נפתלי בנט, התנגד בתוקף להצעה דומה כשכיהן בתפקידו הקודם כשר הכלכלה.

על פי ההחלטה שהתקבלה, 60 התיכונים יועברו למשרד החינוך בתוך שנתיים, בשלמותם. עם זאת, ההערכה היא שיחולו בהם שינויים מפליגים — גם ברמת הניהול, וכנראה גם ברמת סגל ההוראה. בתיכונים של משרד הכלכלה מלמדים גם מורים בלא תעודת הוראה, דבר שמשרד החינוך אינו מקבל. בנוסף, הלימודים המקצועיים בחסותו של משרד הכלכלה ממוקדים בהתנסות מקצועית ולא בלימודים עיוניים, וגם לכך משרד החינוך לא מוכן.

מרכז חינוך אורט כפר סבא
מרכז חינוך אורט כפר סבא צילום: עזרא לוי

משרד החינוך דורש לבצע שינוי פדגוגי, כך שהתיכונים המקצועיים יספקו הכשרה מקצועית, אבל גם יקדמו את התלמידים מבחינה עיונית, וישמרו עבורם את האפשרות של קבלת תעודת בגרות. בנוסף, מגמות לימוד מקצועיות צפויות להשתנות — שכן המגמות המקצועיות בתיכונים המקצועיים של משרד החינוך שונות מאלו של משרד הכלכלה.

בעניין הלימודים העיוניים שוררת מחלוקת מקצועית עמוקה בין שני המשרדים. סלע המחלוקת טמון בטענת משרד הכלכלה, כי התלמידים שלומדים בבתי הספר שלו הם פליטי מערכת החינוך, ואינם מסוגלים להתמודד עם לימודים עיוניים — כך שזאת תהיה טעות לנסות להכריח אותם לכך.

בגרות או מקצוע

מאבקי הסמכויות בין המשרדים הובילו לכך שבמשך שנים התקיימו בישראל שתי מערכות חינוך מקצועי־טכנולוגי, שהיו כפופות לשני משרדי ממשלה. הדבר הוליד לא מעט פרדוקסים. קודם כל, כפילות של מערכות ניהול ופיקוח: של משרד הכלכלה ושל משרד החינוך - מה שהביא לכך שבתי ספר המשתייכים לאותה רשת פועלים בעולמות פיקוח שונים, ולמעשה כמעט הפוכים. כך, רשת אורט הפעילה תיכונים מקצועיים בפיקוח משרד החינוך, וגם תיכונים מקצועיים בפיקוח משרד הכלכלה. קיומם של שני מטות ניהול ושתי מערכות פיקוח, במיוחד כשהמערכת של משרד הכלכלה הצטמצמה מאוד, הוא בזבזני ואינו הגיוני מבחינה ניהולית.

אבסורד בוטה נוסף הוא ההסמכות השונות. משרד החינוך הוא היחיד שיכול להעניק תעודת בוגר 12 שנות לימוד, ומאחר שהתלמידים בבתי הספר של משרד הכלכלה לא למדו במערכת החינוך הרגילה, הם לא קיבלו את התעודה — גם אם בפועל סיימו 12 שנות לימוד. בנוסף, הלימודים במערכת של משרד הכלכלה נתפשים על ידי משרד החינוך כמעין לימודים אקסטרניים, ולכן מי שביקש לגשת לבחינת בגרות עשה זאת בלי ציון מגן (ציון מתכונת) של בית הספר.

משרד הכלכלה עושה גם הוא את המוות לבוגרי מערכת החינוך המקצועית של משרד החינוך: רק לו מותר להעניק תעודות מקצוע בישראל, ומאחר שבוגרי מערכת החינוך המקצועית כמעט לא עבדו באופן מעשי, הם לא יכלו לקבל תעודת מקצוע. כך, מי שסיים מגמת חשמל בבית ספר של משרד החינוך לא קיבל תעודת חשמלאי מוסמך, גם אם בהשכלתו הוא מתאים לכך.

הפערים הללו, בתחום ההסמכות, יהיו חייבים לקבל עתה מענה, עם העברת בתי הספר המקצועיים לידי משרד החינוך. גם הפערים הפדגוגיים הגדולים יצטרכו לקבל מענה, לרבות התייחסות לצורך בהתנסות בעבודה תוך כדי לימודים. משרד החינוך לא איפשר זאת עד כה, והוא כנראה יצטרך לבחון שינוי חקיקה, כדי לאפשר להם לעבוד.

שהבן שלך יהיה מכונאי, לא שלי\ סמי פרץ

מעבר לריב הסמכויות, המחלוקת על העברת התיכונים למשרד החינוך שיקפה פער מקצועי עמוק בין המשרדים, ובגישה שלהם. הוויכוח גם משקף את השינוי במעמד החינוך הטכנולוגי־מקצועי - שבמשך שנים היה סרח עודף, שמערכת החינוך התנערה ממנו. כך נולדו מלכתחילה התיכונים המקצועיים של משרד הכלכלה, המתמקדים ברכישת מקצוע ולא בלימודים עיוניים, מעניקים תעודת מקצוע ולא תעודת בגרות, משלבים התנסות בעבודה יותר מלימודים עיוניים, ויועדו לנוער נושר.

המערכת המקצועית של משרד הכלכלה היתה התחנה האחרונה של בני נוער שמערכת החינוך של משרד החינוך הרימה ידיים מהם וניערה חוצנה ממנו. הגישה המתנערת הזאת משתנה בשנים האחרונות, בעיקר כתוצאה מהתגברות ההכרה בחשיבותו של החינוך המקצועי כהכרחי לצורכי התעשייה ותעשיית ההיי־טק בפרט, ושינוי בתפישת העולם של משרד החינוך שמוכן כיום להשקיע בטיפוח מערכת החינוך המקצועי, לרבות ניסיון לשמר במערכת הזאת את אותו "נוער נושר", שזקוק לתעודת מקצוע יותר מאשר לתעודת בגרות. על רקע השינוי בגישה התעוררה מחדש התביעה של משרד החינוך להעביר את 60 התיכונים אליו.

הפער הזה - בין גישת משרד החינוך שמבקשת לשלב בין לימוד מקצועי ועיוני ולנסות ולדחוף את התלמידים להשיג גם בגרות, לבין הגישה של משרד הכלכלה, שעוסק רק בהקניית תעודת מקצוע ומעדיף לימודים המתמקדים בצבירת ניסיון מעשי ולא בלימודים עיוניים, עומד בבסיס הוויכוח בנוגע לאיזו מערכת מתאימה יותר לטפל בנוער נושר, שלומד כיום במערכת בתי הספר המקצועיים של משרד הכלכלה.

הטענה של משרד הכלכלה היא שהמשרד מכשיר מקצועית טוב יותר. משרד החינוך טוען שבתי הספר של משרד הכלכלה הם ירודים, סובלים ממיתוג שלילי - וסוגרים את האפשרות לרכוש תעודת בגרות. בנוסף, בתי הספר של משרד הכלכלה חסרים את המעטפת הטיפולית הנחוצה לנוער נושר - ביקור בית אם התלמיד לא מגיע ללימודים, יועצות וכו'.

עוד התברר כי מי שהיתה התומכת הבולטת בבתי הספר המקצועיים - התאחדות התעשיינים - כבר אינה תומכת בקיומם, ומצדדת באיחוד מערכות החינוך המקצועיות. השינוי בגישת התעשיינים נובע בין השאר משינוי הגישה של משרד החינוך, שהחל בקדנציה של שי פירון כשר החינוך - איסור על הנשרת תלמידים והעברתם לבתי הספר המקצועיים של משרד הכלכלה. כלומר, משרד החינוך ייבש את המערכת של משרד הכלכלה.

"ניהול ממוקד ילדים"

החלטה ברוח זו קיבל גרונר בסוף השבוע, והדבר יובא לאישור מליאת הממשלה כבר ביום ראשון הקרוב. "אין תקדים לשירות חברתי בסיסי שמפוצל בין שני משרדי ממשלה - אין קופות חולים גם במשרד הבריאות וגם במשרד הרווחה. יש לישראל משרד חינוך, שאחראי לחינוך של כל ילדינו. המצב הזה פגע בילדים והעביר מסר נוראי שאין להם מקום במערכת החינוך. הגיע הזמן לתקן את העוול ההיסטורי הזה ולעבור לניהול נכון יותר שממוקד בילדים", הדגיש גרונר.

מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, אמרה כי "מערכת החינוך המקצועית של משרד החינוך הידרדרה כי היא לא רצתה לראות את הילדים הללו. כיום אנחנו לא מדברים בשפה הזאת. להפך, אנחנו אומרים שברמה הערכית והמוסרית מערכת החינוך צריכה להכיל את כלל תלמידיה. יש לנו כבר 110 אלף תלמידים שעונים להגדרות של נוער בסיכון, ואנחנו יודעים לטפל בהם בצורה מקצועית יותר ממשרד הכלכלה.

"לפני שלוש שנים יצאנו בתוכנית אסטרטגית לטיפול בחינוך המקצועי־טכנולוגי, ומאז המערכת שלנו פורחת. החינוך המקצועי־טכנולוגי של משרד החינוך אמנם מוטה טכנולוגיה, אבל אנחנו מלמדים את כל המקצועות שמלמד משרד הכלכלה, מאפשרים לעבור השתלמויות בתעשייה - הוצאנו חוות דעת משפטית שזה אפשרי — וגם פתחנו אגף הסמכות שנותן את כל התעודות המקצועיות. קלטנו כבר שמונה בתי ספר ראשונים של משרד הכלכלה, ומה שגילינו שם מחזק את האמירה שלנו — לתלמידים הללו ייטב במערכת של משרד החינוך".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ