ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "הסכמי הסחר החופשי יימשכו" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "הסכמי הסחר החופשי יימשכו"

אבי שמחון מעריך כי יחלפו כשנתיים בטרם שייחתם הסכם הסחר החדש בין אירופה לבריטניה, וכי סביר להניח ששני הצדדים ישכילו לחתום על הסכם שאינו שונה מהותית מהקיים

"אני לא מודאג", סיכם אתמול (א') ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, את הניתוח שלו לגבי הפרישה הצפויה של בריטניה מהאיחוד האירופי והשפעותיה על כלכלת העולם בכלל וישראל בפרט. לדבריו, הנזק מהפרישה עלול להיות רק בתחום של המשך הסחר החופשי הגלובלי, וההערכה הזהירה היא כי הסחר החופשי לא ייפגע משמעותית. את ההערכה הזאת הוא השמיע באוזני ראש הממשלה.

שמחון מעריך כי המשא ומתן על הסכם סחר חופשי חדש בין אירופה לבריטניה ייערך כשנתיים, ובזמן הזה הסכם הסחר הקיים ימשיך לשרור - כלומר, בשנתיים הקרובות ההשפעה הכלכלית של הברקסיט תהיה מוגבלת. השאלה הכלכלית המטרידה היא איזה הסכם סחר ייחתם בסופו של דבר בין הצדדים, שכן תהיה לו השפעה על היקף הסחר בין בריטניה, אירופה והעולם כולו - כולל ישראל.

אבי שמחון
תומר אפלבאום

הלחצים על טיב הסכם הסחר פועלים בכמה כיוונים מנוגדים. מצד אחד, האירופאים כועסים ורוצים להעניש את בריטניה באמצעות חתימה על הסכם סחר חדש הנחות לזה הקיים. בנוסף, האירופאים חייבים להבטיח כי ההסכם החדש יהיה פחות טוב מההסכם הנוכחי, כי אחרת מדינות נוספות יקבלו תמריץ לנטוש את האיחוד - שכן מקבלים את כל ההטבות של סחר חופשי, בלי ההגבלות הנוספות שהאיחוד דורש בשם החברות בו. מנגד, כלכלת בריטניה היא כלכלה גדולה, ופגיעה בהיקף הסחר בה עלולה לפגוע בכל כלכלות אירופה, דבר שהמנהיגים האירופאים יחששו לבצע.

לפיכך, במתח בין שני השיקולים מעריך שמחון כי האירופאים יחתמו על הסכם סחר עם הבריטים שיהיה נחות אך במעט מזה הקיים. שמחון מצביע על שני דגמים של הסכמי סחר שככל הנראה הצדדים ישקלו לעומק. האחד, הסכם הסחר עם נורווגיה, שמעניק לה הטבות כלכלית כמעט כמו של מדינה החברה באיחוד, אבל גם דורש ממנה להחזיק גבולות פתוחים ולאמץ את מדיניות ההגירה שלה איחוד. מאחר שפרישת הבריטים נבעה מהרצון להגביל את ההגירה לבריטניה, סביר להניח כי הם ידחו את ההסכם הנורווגי.

ההסכם האחר הוא ההסכם הקנדי, שגם הוא הסכם סחר חופשי פתוח מאוד, אבל אין בו כללי הגירה - וקנדה אינה כפופה למדיניות ההגירה של האיחוד האירופי. שמחון מעריך כי בסבירות גבוהה המודל של ההסכם הקנדי הוא זה שיישקל על ידי הצדדים, ואם כך, הרי שהנזק לסחר העולמי מפרישת בריטניה מהאיחוד יהיה מזערי בלבד.

נזק כבד יותר צפוי למערכת הפיננסית הבריטית, שנהנית כיום מהטבות בשל היותה חלק ממערכת הבנקאות האירופית ובשל כך מהפקדת כספים בבריטניה על ידי אירופאים רבים. פרישה מהאיחוד תהפוך את הבנקים הבריטים לבנקים זרים, שההפקדות בהם יהיו מסורבלות יותר, ולכן ניתן להניח כי המערכת הפיננסית הבריטית תספוג מכה קשה - וזו הסיבה שמניות הבנקים היו הראשונות לצנוח במסחר בלונדון. ואולם בכל מקרה לכך יש השפעה קלה בלבד על הכלכלה העולמית או כלכלת ישראל.

לדברי שמחון, מעבר לכל אלה, לפרישת בריטניה מהאיחוד אין נזקים מהותיים. שמחון מסכים כי פרישתה של בריטניה מהאיחוד משמעה חזרה לעידן מדינות הלאום על חשבון המודל של שווקים משותפים ומאוחדים, אבל לפיו, כלל לא ברור כי מדינת הלאום - כל זמן שהיא מתנהלת באחריות ובתבונה - נחותה למודל של שוק משותף.

"האיחוד נותן עוצמה לכלכלות חלשות, בין השאר, משום שהוא מונע מהן להתנהל בחוסר אחריות. זה אינו נכון לגבי כלכלה חזקה כמו בריטניה, שניתן להניח כי ראשיה יידעו להתנהל בתבונה גם בלי להיות כפופים לכללים של האיחוד האירופי. יש גם סברה כי מדינת הלאום יודעת טוב יותר מה טוב בשבילה, וזו הסיבה שהכלכלן פול קרוגמן טוען כבר שנים כי האיחוד האירופי הוא אסון כלכלי. אני לא חושב שמדובר באסון, בוודאי לא כאשר מדובר במדינות גדולות וחזקות כמו בריטניה. אין הוכחה כלכלית לכך שלכידות עדיפה על פלגנות, פרט לסוגיה של שמירה על סחר חופשי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#