ההכרעה היום: האם יונהג סוף שבוע ארוך בישראל?

(עדכון) ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעתו של ח"כ אלי כהן לפיה יונהג שש פעמים בשנה "סוף שבוע ארוך", שיכלול גם את יום ראשון ■ כחלון ונתניהו תומכים בהצעה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חוף הים בתל אביבצילום: עופר וקנין

ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון היום (ראשון) בהצעת החוק שהגיש יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן (כולנו), להנהגת סוף שבוע ארוך. לפי ההצעה, שש פעמים בשנה יונהג "סוף שבוע ארוך", שיכלול גם את יום ראשון.

שר האוצר, משה כחלון, תומך בהצעת החוק וביקש ממנכ"ל משרדו, שי באב"ד, לרכז את העבודה המקצועית בעניין. כחלון הנחה את באב"ד לקדם את החוק באופן שיסייע להגברת הצמיחה והפיריון. במקביל, מוצע להעניק חבילת תמריצים לתעשיינים.

בימים האחרונים נערכו מגעים עם ההסתדרות במגמה להגיע להסכמה בין כל הצדדים.  הכוונה היא להגיע להסכמה עם ההסתדרות והמעסיקים בעניין.

בנק ישראל סבור שהנהגת סוף שבוע ארוך צריכה להיות מסונכרנת עם חופשות התלמידים, על מנת למנוע מצב שבו התלמידים יקבלו עוד ימי חופשה בשנה נוסף על אלה הקיימים. לפי הצעת החוק המתגבשת, ימי החופשה בימי א' שאינם ממילא ימי חופשה (כמו למשל בחופש הגדול) ינוכו מימי חופשות גדולות כמו חופשת חנוכה, חופשת פסח ועוד.

כהן אמר כי קיימת הסכמה בעניין עם נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, וראשי ארגוני המורים, יוסי וסרמן ורן ארז, אך סוכם שלקראת ההצבעות על הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית יערכו דיונים בין הצדדים במגמה למצוא דרכים להגברת הצמיחה והפיריון במשק. לדבריו, גם שרת המשפטים, איילת שקד, ושר החינוך, נפתלי בנט, תומכים בהצעת החוק.

לפי המסתמן, הנהגת סוף שבוע ארוך תבוצע בהדרגה, וכבר בשנת 2017 ייצאו העובדים לסוף שבוע ארוך מיום שישי עד ראשון (כולל) במשך 6 פעמים בשנה כחלק מהמגמה לקיצור שבוע העבודה בדומה למדינות ה-OECD במקביל להפעלת צעדים להגברת הפיריון במשק.

לפי התוכנית, מספר שעות העבודה יקוצר בהדרגה מ-43 ל-42 שעות בשבוע. המשך הקיצור, מ-42 ל-40 שעות בשבוע, ייבחן בהמשך ויבוצע בהדרגה באמצעות הגדלת מספר סופי השבוע הארוכים או באמצעות קיצור שעות העבודה מדי יום.

לפי הצעתו של כהן, מספר ימי הלימודים של התלמידים יישאר בלא שינוי, כאשר 2 מבין 6 ימי "סוף שבוע ארוך" יהיו בחופשות הקיץ, ו-4 הימים הנוספים יקוזזו מחופשות פסח או חנוכה.

לפי הצעת החוק שהגיש כהן, "יונהג שבוע עבודה בן 5 ימים, ולהוסיף יום חופשי אחד בחודש ב-6 חודשים בשנה, וזאת כחלק ממהלך לקיצור שבוע העבודה מכ-43 שעות, ל-40 שעות שבועות".

"6 סופי השבוע הארוכים מקצרים את שבוע העבודה בשעה אחת, כאשר המשך הקיצור, מ-42 שעות שבועיות ל-40 שעות שבועיות, יכול שיעשה באמצעות הגדלת מספר סופי השבוע הארוכים או באמצעות קיצור שעות העבודה מדי יום כפי שיוסכם בהמשך באופן שיטיב עם המשק והעובדים את ששת החודשים שעליהם יוחל. ההסדר המוצע ייקבע בתקנות שיקבע שר הכלכלה בהתייעצות עם שר האוצר. חקיקה זו תאפשר לאזרחי מדינת ישראל להינות מסוף שבוע מלא בסטנדרט בינלאומי".

ניסנקורן תובע להפחית את מספר שעות העבודה השבועיות. הוא אמר באחרונה כי "לפי נתוני ה-OECD העובדים בישראל עובדים יותר שעות מרוב מדינות המערב. העובד הישראלי עובד על פי חוק 43 שעות עבודה בשבוע - דבר הפוגע בזמן הרווחה וגם ביעילות ובפיריון.

"לעומת זאת, שבוע העבודה על פי חוק ברוב המדינות המפותחות עומד כיום על 40 שעות בשבוע. כל מי שחושב שהפתרון הוא להטיל את הנטל על העובדים טועה ומטעה. קיצור שבוע העבודה צריך להתבצע בצורה אחראית מתוך מחשבה על העובדים ולכן הפיתרון היחד הוא באמצעות הפחתת שעות העבודה. ההסתדרות תתנגד נחרצות להארכת ימי העבודה בישראל ולא נהסס להפעיל על כך סכסוך עבודה כללי".

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שיגר באחרונה אל שרת המשפטים, איילת שקד, העומדת בראש ועדת השרים לענייני חקיקה מכתב שבו ציין כי הוא תומך ב"הנהגת יום א' חופשי מעבודה ומלימודים פעם בחודש או חודשיים, ולא על שום שהעובדים בישראל סובלים ממיעוט ימי חופשה".

לדבריו, "האמת היא כי לאחר התיקון האחרון עובד בישראל לאחר תשע שנות עבודה זוכה בארבעה וחצי שבועות של חופשה, כחודש ימים. בנוסף, ואין צורך לפרט, המחוקק הישראלי היה נדיב מאוד בהעלאת מספר ימי החופשה בגין ימי מחלה, הבאת ילד לעולם ומועדי ישראל. תמיכתנו נובעת מכך שאנו מאמינים כי סוף שבוע ארוך יתרום רבות לעידוד הכלכלה, החברה והלכידות המשפחתית".

לין הדגיש עם זאת כי "אין אנו רואים את יום א' חופשי כדבר העומד בפני עצמו. בשום אופן אסור שנוסיף מספר ימי חופשה בשנה כמהלך העומד בפני עצמו. אנו סבורים כי מהלך כזה חייב להיעשות כמקשה אחת וכחלק מרפורמה רחבה יותר ביחסי עבודה, והפעם גם שיהיו איזונים ותועלת למעסיקים".

התנאים של לין ליום א' חופשי הינם: החזר שעות העבודה הנגרעות, לא בדרך של תוספת יומית של רבע או חצי שעת עבודה וגם לא יום ו' של עבודה. לטענתו, לכל אלה מגרעות בולטות והן פוגעות לא רק בכלל ציבור העובדים ובתפוקת העבודה אלא בעיקר בציבור האימהות.

הוא הציע לשלב רפורמה של שעות עבודה גמישות על פי צרכי המעסיק והתאמת העובד, כך שהשעות הנגרעות תוחזרנה בדרך של תוספת שעות עבודה שתאפשרנה גמישות והתאמה בשעות העבודה.

עוד קבע כי "כמובן שליום א' חופשי יש ערך אם מערכת החינוך תעניק חופשה מלימודים לכלל תלמידי בתי הספר היסודי והתיכון. יחד עם זאת, יש לפתור גם את הבעיה המכבידה, כפי שקרה בשנה הנוכחית, שבתום חופשת הקיץ החל רצף של חגים ששיבשו גם את מערכת החינוך וגם את רציפות העבודה. חשוב שכחלק מהרפורמה חגי תשרי וחופשת הקיץ במערכת החינוך יחפפו באותה התקופה".

נתניהו תומך אף הוא בהנהגת סוף שבוע ארוך והוא הנחה את מנכ"ל משרדו, אלי גרונר, לבחון את המהלך. נתניהו אמר כי הוא מתכוון "לאשר את קידום המהלך בכפוף למציאת האיזון הנכון שיבטיח את המשך הצמיחה ואיתנות המשק".

יצויין כי על שלחנה של ועדת השרים מונחות הצעות חוק דומות שהוגשו בנפרד על ידי כהן וח"כ דודי אמסלם (ליכוד), ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) וח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי). מועלם רפאלי הציעה להקטין את שעות העבודה השבועיות מ-45 ל-43 ולקבוע שיום לפני יום המנוחה מספר השעות יוגדל מ-8 ל-9.

גורמים בקואליציה אמרו כי לפי שעה מדובר על קידום הצעת החוק להנהגת סוף שבוע ארוך. יתר ההצעות הקשורות בשבת, כמו הפעלת תחבורה ציבורית, פתיחת בתי עסק או "חוק השבת", האוסר על פתיחת בתי עסק, שנויות במחלוקת בין מרכיבי הקואליציה ולפי שעה אינן מקודמות. כך למשל ח"כ רחל עזריה מכולנו תובעת להנהיג תחבורה ציבורית מצומצמת בשבת, בעוד ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) תובע לאסור פתיחת בתי עסקים בשבת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker