תעלומה בכנסת: מי הם "האחרים" שקיבלו מהממשלה 17 מיליארד שקל? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעלומה בכנסת: מי הם "האחרים" שקיבלו מהממשלה 17 מיליארד שקל?

מנהלת אגף תכנון ותקצוב במשרד האוצר בדיון בוועדת השקיפות: "ייקח זמן לעוסקים ברכש להטמיע את השימוש ואני בטוחה שיהיה שיפור בדו"ח הבא"

15תגובות

52% מהכספים, יותר מ-17 מיליארד שקל, דווחו כהוצאות ממשלה על התקשרויות עם גופים פרטיים נמצאים תחת קטגוריית "אחר" - מבלי לנמק אם התקיים מכרז או התקבל פטור ממכרז. הנתון הוצג היום (ד') על ידי צוות ועדת השקיפות בדיון שנערך בעניין ומתייחס לשנת 2015 ולרבעון הראשון של שנת 2016. מדובר ב-17,474 התקשרויות מתוך 90,784 התקשרויות. הנתונים שהוצגו הם לפי הפילוח שנעשה באתר הסדנא לידע ציבורי.

חסן איסמעיל, חשב משרד האוצר הסביר את השימוש בסיווג "אחר" בכך שבעבר הסיווגים לא כיסו את כל סוגי ההתקשרויות. לצורך כך  הוקמה ועדה ב-2015 שהרחיבה את הסיווגים והיום לא צריך להשתמש בסיווג "אחר". אנחנו מצפים שהחל משנת 2015 לא יהיה צריך להשתמש בסיווג זה אלא בסיווג ספציפי מתאים", אמר.

חברת הכנסת סתיו שפיר
אמיל סלמן

אפרת תבור שני, מנהלת אגף תכנון ותקצוב במשרד האוצר, הוסיפה כי: "אנחנו לא אוהבים את "האחר", אבל ייקח זמן לעוסקים ברכש להטמיע את השימוש ואני בטוחה שיהיה שיפור בדו"ח הבא".

לגבי הסיווג תחת "פטור ממכרז" אמרה כי "כל שקל עובר בקרה מלאה בחשבות. אין לי אפשרות לפעול שלא לפי הנהלים". לדברי איסמעיל, "כל פטור מפורסם באתר ופתוח לציבור".

בדיון התברר כי למרות נוהל שגובש על ידי החשכ"לית והיחידה לחופש מידע בדצמבר האחרון, גופים רבים נמנעו מלפרסם דו"חות מפורטים. בין המשרדים שלא פירסמו דו"חות נמצא מדרש רה"מ, התקשורת, והמשרד לשיתוף פעולה אזורי, כמו גם רשות המסים.

יו"ר ועדת השקיפות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) אמרה כי  "מרגע שוועדת השקיפות פנתה למשרדים וזימנה אותם להגיע לכאן, התחילו להופיע הפרסומים, ו-14 משרדי ממשלה נזכרו להעלות את דוחות ההתקשרויות שהם מעכבים כבר חודשים ארוכים. ברגע שהכנסת מבצעת פיקוח אפקטיבי, מתגלים פתאום כספים שהוסתרו, ושלא ברור את מי הם משרתים. רק כך שיטות מיושנות ומושחתות יתחילו להשתנות".

לדבריה, "בימים האחרונים התגלה שראש הממשלה מסרב לחשוף 200 חשבוניות מהוצאות המעון שלו, על סך חצי מיליון שקל. ראש הממשלה כנראה חושב שכספי ציבור שייכים לו, והוא לא חייב עליהם דין וחשבון".

היא הוסיפה כי "לצערי, מדובר בתופעה שהשתרשה לאורכה ולרוחבה של המערכת הציבורית. בדיוק כפי שחלק מהפקידות הבכירה באוצר מאמינה שהיא לא חייבת לכם בדין וחשבון על מה קורה בתקציב המדינה. וכמו שורה של חברי כנסת ניצלו לאורך השנים את האצבע שלהם בוועדת הכספים כדי להעביר כספים למקורבים, מתוך איזה שיכרון כוח הזוי שגרם להם בטעות לחשוב שהכסף שלכם, שייך להם".

עוד אמרה כי "הם שכחו שלא ככה זה עובד. הכסף של הציבור לא שייך לפוליטיקאים. הוא לא שייך לפקידים, והוא לא שייך לראש הממשלה. הוא של הציבור, ומגיע לציבור דיווח מלא על כל מה שהמדינה עושה בו. הכנסת נכשלה במשך שנים בפיקוח אפקטיבי על עבודת הממשלה ואם מתוך הבנה ואם לא, נתנה יד לשיטה הזו".

יצויין כי חלק מהמשרדים לא מסרו דו"ח על ההתקשרויות שלהם ברבע הראשון של שנת 2016. מהנתונים עולה כי משרד החינוך תפס את המקום הראשון בסכום ההתקשרויות לשנת 2015 ולחודשים ינואר-מרץ 2016 הפטורים ממכרז, שהגיע ל-2.6 מיליארד שקל. במקום השני נמצא משרד הבריאות עם 1.7 מיליארד שקל ובמקום השלישי משרד המשפטים עם 436 מיליון שקל. כך עולה מנתונים שהוצגו אתמול בועדת השקיפות על ההתקשרויות של משרדי הממשלה.

מבדיקת שיאני ההתקשרויות  באותה תקופה לפי מספר הפטורים עולה כי מינהל המחקר החקלאי הגיע למקום הראשון עם 13,322 פטורים, המשרד לביטחון פנים -6,797 פטורים, ומשרד המשפטים עם 4,280 פטורים.

הסדנא לידע ציבורי חשפה בישיבת ועדת השקיפות של הכנסת את מדד ה-Open wash של משרדי הממשלה. המדד בא לבחון מי ממשרדי הממשלה מפרסם את ההתקשרויות וההוצאות הכספיות שלו בפתיחות, בזמן ועל פי הנהלים, ומי אינו פתוח לציבור.

על פי המדד היחידות הממשלתיות הפתוחות ביותר הן הטלוויזיה החינוכית (94%), הנהלת בתי הדין הרבניים (86%), משרד האוצר (84%) ומשרד המשפטים (84%). את הדירוג סוגרים המשרדים שלא פירסמו דבר - משרד ראש הממשלה, משרד התקשורת, משרד הפנים, משרד העלייה והקליטה, נגב-גליל, והמשרד לעניינים אסטרטגיים.

את חישוב המדד מבצעים בסדנא על פי איכות הדיווח של כל התקשרות, ומשקללים אותה על פי סכום ההתקשרות, כאשר הציון משקלל את כלל ההתקשרויות המדווחות. הדירוג עצמו חי ומתעדכן ואפשר לצפות בו באתר.

אדם קריב מהסדנא לידע ציבורי אמר כי "נתוני הרכש הם הנתונים החשובים ביותר בממשלה. הם מאפשרים לנו האזרחים לבקר את הממשלה. הידיעה שהעין הציבורית פתוחה גורמת לפקידים עצמם להישמר ולכבד את העובדה שמדובר בכספי ציבור.

"עם זאת, אם הנתונים לא מפורסמים בזמן או מפורסמים בצורה לא תקינה, אין ערך לפרסום. המדד בודק האם המשרדים פירסמו את המידע, את כולו, האם הוא פורסם בזמן והאם מדובר במידע מלא ואיכותי. אסור לנו להסכים להסתרה של נתונים אלה ואנחנו רואים חובה לשבח את מי שמנגישים אותם כראוי זוהי הדרך שלנו לסייע לדמוקרטיה ולבחון באמת את התנהלות משרתי הציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#