"שיפור הפריון במשק הוא המפתח לצמיחה ולצמצום העוני" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שיפור הפריון במשק הוא המפתח לצמיחה ולצמצום העוני"

הדוברים בכנס מכון אהרון במרכז הבינתחומי בהרצליה העריכו: הצמיחה של שותפות הסחר של ישראל בחמש השנים הבאות צפויה להיות נמוכה, ולכן היצוא לבדו לא ימשוך את המשק לצמיחה

הפתרון לצמיחת המשק הוא שיפור הפריון — זאת המסקנה שאליה הגיעו רוב דוברי כנס מכון אהרן שנערך היום במרכז הבינתחומי בהרצליה. מנכ''ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר כי "הפריון הוא סוגיה מרכזית, ונטפל בה בתקציב. אנחנו בפער של 30% מהמדינות המפותחות".

לדבריו, הפריון הנמוך נובע, בין השאר, משווקים ריכוזיים מאוד שיוצרים חוסר יעילות. בנוסף, עליית שיעורי ההשתתפות של האוכלוסיות הערבית והחרדית בשוק העבודה מורידה את הפריון הממוצע. הוא הוסף כי "לא ברור כמה התארים של האקדמיה תורמים. צריך לחשוב עד כמה עורכי דין ורואי חשבון מעודדים את צמיחת הפריון".

שלמה דברת
מזרחי ליאור

באב"ד הוסיף כי התקציב הקרוב יתמקד בצמצום האי־שוויון ובהגדלת הצמיחה והפריון. לדבריו, בתחום הדיור הכוונה היא להגדיל את התחלות הבניה ב–2017 ל–65–70 אלף דירות, וכן להשקיע בתשתיות לטווח ארוך — בעיקר בתחבורה, ביוב וחינוך. "האי־שוויון מתחיל בחינוך. רואים את זה בתקציב שילדים מקבלים", אמר. "זה משתרשר לשוק העבודה וליכולת הילד להצליח". הוא הוסיף כי יש לפתוח לתחרות סקטורים בשליטת המדינה, כמו הנמלים וחברת חשמל.

ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר כי אי־אפשר לדבר על צמיחה ללא טיפול באי־שוויון — במיוחד בקרב אזרחים ערבים וחרדים. לדבריו, ב–2015–2016 נפתח פער מטריד בין היצוא הישראלי לסחר העולמי. בעיה נוספת לפי לוי היא שרמת ההון לעובד במשק הישראלי נמוכה יחסית. לדבריו, הדרך להעלות את רמת החיים עוברת דרך שיפור הפריון, ואת זה ניתן לקדם באמצעות עידוד תחרות.

שלמה דברת, יו''ר מכון אהרן, אמר כי ממדי העוני בישראל הגיעו לרמה מסוכנת. לטענתו, לא ניתן לצמצם את העוני אך ורק דרך שילוב יותר עובדים בשוק העבודה — שכן בעשור האחרון היתה עלייה חסרת־תקדים של שילוב כזה, אך רוב העבודות שנוצרו הן חלקיות או בשכר נמוך, ואינן מקדמות את המשק הישראלי.

"בלי שינוי דרמטי בפריון לא נראה צמצום עוני וצמיחה דרמטית", אמר דברת, "עושים את זה דרך הכשרת כוח אדם". הוא הוסיף כי הביורוקרטיה וקלות עשיית עסקים בישראל נמצאות במקום מאוד מאתגר מבחינת הממשלה.

פרופ' מרטין אייכנבאום מאוניברסיטת נורתווסטרן אמר כי המדיניות הכלכלית העולמית בעשור הקרוב תעוצב על ידי הירידה בצמיחה בעולם; וכי שערי הריבית הריאלית, שנמצאים בירידה מתמשכת, ימשיכו להיות נמוכים בעתיד הנראה לעין.

לדבריו, הצמיחה הנמוכה בקרב שותפות הסחר של ישראל מקשה על סקטור היצוא לתמוך בכלכלה, ולכן על ישראל להגדיל את פריון העבודה ולבצע רפורמות סוציאליות לשמירת צמיחה גבוהה.

קלוד ג'ורנו מהמחלקה הכלכלית ב–OECD הוסיף כי הכלכלה בישראל בעלת שתי מהירויות — חלקים בה מתקדמים ויעילים, בעוד חלקים אחרים הם בעלי יעילות נמוכה. לדבריו, גם מצב התחבורה שאינו מיטבי פוגע בפריון.

משרד הכלכלה עשוי לא להגיע ליעדי התעסוקה

צבי אקשטיין, מנהל מכון אהרן, אמר כי יש להגדיל את הצמיחה דרך צמצום היקפי העוני. לדבריו, אם לא נשקיע בפריון של אותה אוכלוסייה מרובת ילדים וחסרת מיומנות גבוהה, לא נצליח. אקשטיין הוסיף כי פערי השכר צפויים להתרחב, שכן הפריון של אוכלוסיות בתעשייה שאינה היי־טק נשאר קבוע, ומנגד אפקט ההיי־טק יעלה את הפריון בתעשיות המתקדמות. לדבריו, צמיחה מכלילה לא תבוא מיצוא, ולכן צריך להעלות פריון גם בענפים לא מייצאים.

פרופ' אבי בן בסט אמר כי המיסוי בארץ גבוה יחסית, ומכביד על עסקים. לדבריו, "הגיע הזמן להפסיק את האפליה בתמיכות בין חברות מייצאות לאחרות. תחליפי יבוא תורמים לתוצר כמו יצוא".

מיכל צוק, המשנה למנכ''ל משרד הכלכלה והממונה על התעסוקה, אמרה כי שיעורי התעסוקה אמנם צמחו, אך האתגר נותר משמעותי בקרב ערבים וחרדים — ואותתה כי המשרד עשוי לא להגיע ליעדי התעסוקה של הממשלה. לדבריה, "לא טריוויאלי להגיע ליעדי הממשלה ב–2020. יש מקום לשקול לעדכן את היעדים ולחשוב על 2025".

שר האנרגיה והתשתיות, יובל שטייניץ, אמר כי "צר לי מאוד שבשנים האחרונות הצמיחה עברה למקום שני או שלישי בסדר היום הלאומי הכלכלי, לטובת אי־שוויון ועוני. אסור להישאר בצמיחה של 2%–3%".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#