ממשלת נתניהו: האגדה - והמספרים המפתיעים

עד היום הממשלה לא ידעה כמה מהחלטותיה מבוצעות, אך מנגנון מעקב שהוקם במשרד ראש הממשלה גרם למשרדים להבין שהם אמורים לבצע את ההחלטות

מירב ארלוזורוב
ישיבת הממשלה באוגוסט 2011
ישיבת הממשלה באוגוסט 2011צילום: קובי גדעון / לע"מ
מירב ארלוזורוב

ממשלת ישראל מקבלת כ-4,000 החלטות בממוצע בכהונה. כ-400 מתוכן הן החלטות ביצועיות. האגדה האורבנית גורסת כי מדובר בהחלטות נטולות שיניים, מכיוון שהרוב המוחלט של החלטות הממשלה כלל אינו מבוצע.

כלומר, לפי האגדה, הדירקטוריון של מדינת ישראל - מליאת הממשלה - אינו מצדיק את ההשקעה בבורקס שלו, מפני שהוא אינו דואג שהחלטותיו אכן יבוצעו, וכך אינו מנהל את המדינה.

האם האגדה הזאת נכונה? בפעם הראשונה ב-68 שנות קיומה של המדינה יש לשאלה הזאת תשובה. הממשלה הנוכחית היא הממשלה הראשונה בישראל שקבעה מנגנון של דיווח ומעקב אחר החלטותיה. את מנגנון המעקב יצרה הנהלת משרד ראש הממשלה, בראשות המנכ"ל אלי גרונר, באמצעות מינוי יחידה מיוחדת שתפקידה לעקוב אחר ביצוע החלטות הממשלה. המעקב הראשון בוצע לגבי ההחלטות שהתקבלו ב-2015. בשמונת החודשים מאז השבעת הממשלה במאי 2015 התקבלו 82 החלטות.

כדי לבצע את המעקב פורקו החלטות הממשלה לסעיפים ביצועיים - 82 ההחלטות פורקו ל-576 סעיפים. מתוכם, ב–291 סעיפים תאריך היעד לביצוע היה במהלך 2015, ו-285 סעיפים מיועדים לביצוע ב-2016–2018. ב-1 בינואר 2016, לאחר שחלף התאריך האחרון לביצוע של אותם 291 סעיפים, פנתה לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים וביקשה מהם דו"ח מעקב אחר ביצוע ההחלטות שבאחריותם. למשרדי הממשלה ניתנו שלושה חודשים לדווח. בתום שלושה חודשים רק 14% מהגורמים הממשלתיים דיווחו על ביצוע סעיפי החלטות הממשלה שהיו באחריותם. ההערכה היא כי שיעור הדיווח הנמוך אינו מקרי - ככל הנראה רק מי שהצליח לבצע את המשימה שהממשלה הטילה עליו דיווח על ביצוע. מכאן ניתן לנחש שנכון למועד האחרון של דצמבר 2015, ככל הנראה רק 14% מסעיפי החלטות הממשלה אכן בוצעו.

משרד ראש הממשלה לא ויתר, והמשיך לדרוש דיווח על ביצוע החלטות הממשלה. בדרך הוא נתקל בלא מעט תגובות משעשעות של משרדי הממשלה, שהופתעו מכך שהם נדרשים לבצע את החלטות הממשלה ועוד לדווח על כך. חלק ממשרדי הממשלה נזכרו להתלונן כי ההחלטה המדוברת נחלקה בין כמה משרדים, ולא נקבע איזה משרד יוביל את הטיפול בהחלטה. זאת, אגב, תלונה נכונה - החלטות הממשלה אכן נוטות להיות מבולגנות, ופעמים רבות לא ברור מניסוח ההחלטה מה בדיוק אמורים לעשות בה ("להטיל על מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים לפעול לשילוב הפעולות הנדרשות כדי לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה בתוכנית העבודה של משרדם" - זהו ניסוח כללי נפוץ, שמופיע בחלק גדול מהחלטות הממשלה, ושֶיקום מי שמבין מה זה אומר) ומי מרכז את הטיפול בה. בכל מקרה, התלונה הזאת היתה משעשעת לאור העובדה שהושמעה על ידי משרדי ממשלה לאחר שתאריך היעד לביצוע החלטת הממשלה כבר עבר. מתברר כי רק כשהם נתבקשו לדווח על ההתקדמות בביצוע ההחלטה, נזכרו המשרדים שבעצם לא ברור להם מי צריך להוביל את הטיפול.

היו עוד תגובות משעשעות, כמו משרדי ממשלה שכלל לא זכרו שיש החלטת ממשלה שהם צריכים לבצע. כמעט בכל המשרדים לא היה גוף אחראי למעקב אחר ביצוע ההחלטות שבאחריות המשרד. ב-85% מהמשרדים כלל לא היתה תמונת מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה. חלק ממשרדי הממשלה ביקשו ממשרד ראש הממשלה הבהרות מה בדיוק חלקם בהחלטה.

החלטות הממשלה ינוסחו באופן ברור

בקיצור, הבלגן במשרדי הממשלה חגג, וכך גם כנראה המבוכה כשהתברר למשרדים שהם חייבים בדיווח על הבלגן שלהם. המבוכה וחובת הדיווח עשו את שלהן. עד מאי 2016, באיחור אלגנטי של חמישה חודשים ממועד הביצוע המיועד, התקבלו מלוא הדיווחים. התמונה שהצטיירה מהדיווחים המלאים מפתיעה לטובה: 65% מתוך 291 הסעיפים הנבדקים בוצעו באופן מלא. הדגש כאן הוא על ביצוע מלא, מכיוון שביצוע חלקי של סעיף נרשם במשרד ראש הממשלה כאי־ביצוע.

אותה בדיקה, כשנעשתה ברמה של החלטות ממשלה מלאות (כל הסעיפים בהחלטה), העלתה כי 48% מההחלטות בוצעו באופן מלא, 23% בוצעו ברובן, 16% בוצעו חלקית, ו-14% לא בוצעו כלל.

עבור בדיקה ראשונה, שיעור ביצוע של 48% (ברמת החלטות ממשלה מלאות) או 65% (ברמת סעיפים בתוך החלטות הממשלה) יכול וצריך להיחשב להפתעה לטובה. זאת אינה הפתעה מקרית. משרד ראש הממשלה מעריך כי "יש קשר בין מועד הדיווח להשלמת הביצוע", וכי "מערכת ריכוז הדיווחים הניבה תשומת לב רבה לביצוע החלטות הממשלה". בקיצור, הבקרה והמעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה הובילו לשינוי בביצוע של ההחלטות. זוהי מסקנה חשובה, המלמדת כי כשיש ניהול טוב - קובעים יעדים וגם עוקבים אחריהם - גם הביצוע משתפר.

ההערכה היא שמעתה והלאה שיעור הביצוע של הממשלה רק יגדל. ראשית, משרדי הממשלה ייצאו מההלם בעקבות הדרישה לעקוב ולדווח אחר ביצוע החלטות הממשלה שבאחריותם. כל משרדי הממשלה מינו בחודשים האחרונים אחראים על ריכוז הטיפול בהחלטות הממשלה שבאחריותם. גם משרד ראש הממשלה מטמיע את התרבות הזאת - מדי שבוע, לאחר שמתקבלת החלטת ממשלה בעלת תוכן ביצועי, היחידה האחראית אצל מנכ"ל ראש הממשלה מפרקת את ההחלטה לסעיפי ביצוע, ומעבירה את הסעיפים לידיעת המשרדים. יותר לא יופתעו המשרדים מכך שקיימת החלטת ממשלה שהם שכחו ממנה.

שנית, הוסקו מסקנות מבניות בנוגע לאופן הניסוח של החלטות הממשלה - ניסוח ברור והחלטי - ובנוגע לקביעת משרד מוביל של ההחלטה, במקרים שבהם בהחלטה מעורבים כמה משרדים. מהבדיקה עד כה מצא משרד ראש הממשלה כי המשרדים המצטיינים בביצוע החלטות הממשלה הם משרדי האוצר וראש הממשלה, אבל זה לא ממש מפתיע, מכיוון שמדובר במשרדי מטה ולא במשרדי ביצוע - והם בדרך כלל רק צריכים להעביר תקציבים והנחיות למשרדים אחרים. משרד ביצועי מצטיין בולט עד כה הוא המשרד להגנת הסביבה, שאכן נחשב למשרד המנוהל טוב יחסית.

לא יהיו החלטות 
בלי מועד לביצוע

מאחר שבדיקת הביצוע של החלטות הממשלה נעשתה בפעם הראשונה, והיא חלה רק על שמונה חודשים, במשרד ראש הממשלה אין עדיין מסקנות לגבי הכשלים המבניים שהביאו לעיכוב בביצוע של 35% מהסעיפים. מסקנות ראשוניות מלמדות על קשיים הנובעים מעיכובים בתהליכי תשתית (ובהם פרסום מכרזים וגיוס כוח אדם לביצוע ההחלטה), וכן בחלק מהמקרים מקביעת לוחות זמנים לא ריאליים בהחלטה עצמה. בכלל, כל נושא לוחות הזמנים בהחלטות הממשלה הוא רופף למדי, ולעתים קרובות ההחלטה כולה או חלק מהסעיפים בה מתפרסמים בלי לוחות זמנים מחייבים. השכחה הזאת שימשה תירוץ בידי משרדי הממשלה לדחות את הביצוע. משרד ראש הממשלה הבהיר כי מעתה סעיף בהחלטת הממשלה שאין לו תאריך - התאריך הקובע הוא סוף השנה.

המעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה יהיה מעתה קבוע. בסוף 2016 יפורסם מעקב נוסף, והפעם גם ינסו לעשות ניתוח לגורמים שמעכבים ביצוע של חלק מהחלטות הממשלה. התקווה היא כי המעקב הקבוע, יחד עם ניתוח הכשלים שמעכבים ביצוע, יביאו לשיפור ניכר בכושר הביצוע של הממשלה. גרונר מדבר על מהפכה ניהולית תרבותית, שמצטרפת למהפכה הנוספת שאירעה כבר השנה, והיא הנהגת הנומרטור — המעקב אחר ההתחייבויות התקציביות של הממשלה לשנים הבאות, ואיסור על צבירת התחייבויות מופרזת.

"הממשלה לא ביצעה את החלטות הממשלה עד כה", אומר גרונר, "גם מפני שאף אחד לא עקב ואף אחד לא דיווח, וגם מפני שהיו המון החלטות ממשלה. בכל שבוע הממשלה קיבלה החלטות, כולל רבות שכלל לא היו אפשריות מבחינה תקציבית, וזה גרם לזילות של החלטות הממשלה. הנומרטור משנה את התרבות הזאת, מפני שהוא מגביל את מספר ההחלטות הממשלה המתקבלות, ומאפשר רק כאלה שיש להן היתכנות תקציבית. זה, יחד עם העובדה שעכשיו יהיה מעקב קבוע אחר הביצוע של החלטות הממשלה, ישנה מהותית את שיעור הביצוע. הדירקטוריון של המדינה התחיל לנהל".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker