שעתה הקשה של האקדמיה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שעתה הקשה של האקדמיה

האקדמיה הישראלית בבעיה: הגידול במספר הסטודנטים נבלם - והמוסדות עשויים להיקלע לבעיה כלכלית חמורה ■ כדי להתמודד עם המשבר, בחמש השנים הקרובות ייסגרו מחלקות כמעט בכל המוסדות האקדמיים, שחלקם ימוזגו ורף הקבלה עשוי לרדת ■ ואולם בטווח הארוך, למשבר הדמוגרפי יכולות להיות תוצאות מבורכות אחרי 20 שנה שבהן המערכת התרחבה כמעט ללא תכנון

18תגובות
אוניברסיטת תל אביב
דודו בכר

על הנתונים אי אפשר להתווכח: סטודנטים הם מוצר נכחד בישראל, לפחות לחומש הקרוב. מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה טיפס בהתמדה בעשורים האחרונים, במיוחד מאז מהפכת המכללות של אמצע שנות ה-90.

ב-20 השנים האחרונות היה גרף הגידול של האקדמיה בעלייה מתמדת. אולם כעת, לפתע, הוא נעצר. ב-2013 הגיע מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ל-305 אלף, ולפי הערכות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), המספר הזה לא יצמח עד 2020. רק אז מספר הסטודנטים צפוי לחזור ולגדול, אם כי בקצב מתון בהרבה מזה שהאקדמיה הורגלה לו.

לא מדובר בתחזית. האנשים האלה, שצפויים להפוך לסטודנטים בחמש השנים הקרובות, נולדו כבר לפני קרוב ל-20 שנה, ומספרם ידוע. מספרם מוגבל, זאת עובדה. קרה משהו לפני 20 שנה, באמצע שנות ה-90, שהביא לכך שבמשך 6-5 שנים נולדו מחזורים קטנים. לטענת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מקור הנתונים במחזורים קטנים שנולדו בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60. כלומר, דור ההורים של הסטודנטים של היום היה דור קטן, ככל הנראה בתגובה למחזורי הענק שנולדו בעשור הראשון של המדינה (דור הבייבי-בום הישראלי).

העובדה שמחזורי הילודה של אמצע שנות ה-90 היו קטנים יחסית הורגשה גם לפני כמה שנים בעת גיוסם לצבא, ועכשיו הלחץ מגיע לאקדמיה. המערכת האקדמית, שהתרגלה להתרחב בהתמדה, נאלצת לפתע לעצור בחריקת בלמים.

מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה עלה מכ-70 אלף ב-1981 לכ-300 אלף ב-2016. התחזית היא יציבית בספר עד 2019

המכללות יספגו את הפגיעה הקשה ביותר

המספרים הם דרמטיים. במוסדות אקדמיים מובילים, כמו אוניברסיטאות תל אביב ובר־אילן, חלה עצירה מוחלטת בגידול במספר הסטודנטים, ואלה הנתונים במוסדות שגורלם שפר עליהם. באוניברסיטת בן גוריון הורגשה בשנים האחרונות ירידה של כ-1,000 סטודנטים, וגם המכללה למינהל חוותה ירידה דומה. עבור מוסדות שעיקר התקציב שלהם מגיע משכר הלימוד, ופחות מתקציבי המועצה להשכלה גבוהה - כמו המכללות - קיטון דרמטי במספר הסטודנטים עלול לנבא משבר כלכלי אמיתי.

במועצה להשכלה גבוהה ובוות"ת עוקבים מקרוב אחר משבר היעלמות הסטודנטים. ההערכה היא שהוא בלתי נמנע. אי אפשר לדאוג שייוולדו יותר ילדים, כמובן, ושיעור הזכאות לבגרות עומד כבר שנים רבות על 50% - כנראה מיצוי הפוטנציאל לקבלה להשכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה היהודית־חילונית.

הפוטנציאל העיקרי להגדלת מספר הסטודנטים כבר בטווח הקצר, נמצא בקרב שתי האוכלוסיות המודרות בישראל - חרדים וערבים. זאת אחת הסיבות לתוכניות השאפתניות של הוות"ת להגדלת מספר הסטודנטים החרדים בחמש השנים הקרובות הקרוב מ-11 אלף ל-19 אלף, בהשקעה של מיליארד שקל, והגדלת שיעור הסטודנטים הערבים מ-14% כיום לכ-17% ב-2020, גם כן בהשקעה של כמה מאות מיליוני שקלים.

מדובר בשתי תוכניות שאפתניות, שעונות גם על הצורך להגדיל את פוטנציאל הצמיחה של ישראל ולצמצם את הפערים החברתיים בה, ועל הדרך דואגות להגדלת הביקוש לאקדמיה. הבעיה היחידה היא שהפוטנציאל של שתי התוכניות האלה, גם אם יזכו להצלחה מלאה, הוא מוגבל. בסופו של דבר, הן יפצו רק באופן חלקי על עצירת הגידול במספר הסטודנטים היהודים החילונים.

הגיע הזמן לעשות קצת סדר

לעצירת הגידול של האקדמיה יש הרבה מאוד השלכות, שהן קודם כל כלכליות. פחות סטודנטים זה פחות שכר לימוד, שמשמעו פחות הכנסות למוסדות האקדמיים. בוות"ת נערכים לאפשרות שמוסדות אקדמיים ייקלעו לגירעון. כדי למנוע זאת, הוועדה דורשת מכל המוסדות לעבור תהליכי התייעלות וארגון. לפיכך, חמש השנים הקרובות יעמדו בסימן קיצוצים וסגירת מחלקות כמעט בכל המוסדות האקדמיים, וכן בסימן של מיזוגים.

ידוע כבר שהמכללות להוראה נמצאות תחת לחץ של הוות"ת להתמזג - יש יותר מדי מהן, הן יותר מדי קטנות, ורמתן האקדמית נמוכה מדי. עם זאת, המיזוגים בחומש הקרוב צפויים לכלול את כל סוגי המכללות. לפחות שישה מוסדות אקדמיים, שאינם מכללות להוראה, שוקלים כיום מיזוג. בין היתר, נשקלים שילובים חריגים כמו מיזוג של מכללה להוראה עם מכללה להנדסה, כשהמכללה המשותפת תתמחה בהכשרת מורים בתחומי המדעים וההנדסה. בכך הן יתנו מענה גם על הצורך הכלכלי של מערכת ההשכלה הגבוהה, וגם על הצורך של מערכת החינוך בהגדלת מספר מורי המדעים.

מהבחינה הזאת, המשבר הדמוגרפי שפוגע באקדמיה יכול להיות בעל תוצאות מבורכות. אחרי 20 שנה שבהן המערכת האקדמית בישראל התרחבה בהתמדה, כמעט ללא תכנון, אולי בכל מקרה הגיע הזמן לעצור, לעשות סדר, למצוא את השילובים האקדמיים שעונים על הצרכים הלאומיים, ולהתכונן לעשורים הבאים, שבכל מקרה לא יתאפיינו בהתרחבות מואצת, כפי שאירעה בשני העשורים האחרונים.

קיצוצים, סגירת מחלקות ומיזוגים הם צו השעה, אבל הם אינם הפתרון היחיד. השאלה המרחפת מעל היא מה צפוי לקרות לרף הקבלה לאקדמיה, לאור הצמצום במספר הסטודנטים. הפיתוי להנמיך את רף הקבלה, ובכך לפתור את מצוקת הירידה בכמות הסטודנטים, עומד לפתחם של כל מוסדות ההשכלה הגבוהה.

המוסדות היוקרתיים, כמו אוניברסיטאות המחקר והמכללות המבוקשות, יעמדו כנראה בפיתוי. הם יעדיפו לספוג ירידה במספר הסטודנטים ובהכנסות, מבלי להנמיך את הרף. עם זאת, המוסדות הפחות יוקרתיים עשויים להוריד את רף הקבלה. יש סיכוי טוב שהחומש הקרוב יהיה זה שבו יהיה הרבה יותר קל להתקבל ללימודי משפטים או כלכלה מבעבר.

הסיכוי לכך הוא סביר, אלא אם הוות"ת תתערב כדי למנוע זאת. בוות"ת שוקלים כיום צעד חדשני של קביעת סטנדרטים מינימליים לרף קבלה לכל החוגים שיחול באופן רוחבי על כל המערכת. במקרה כזה, הירידה ברף הקבלה תהיה כנראה מינורית בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#