"כשאף אחד לא מאמין לאף אחד - אין השקעות"

הלמ"ס פירסמה שלשום נתונים שהצביעו על צניחה חדה ומתמשכת ביצוא הסחורות מישראל ■ ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל האוצר, סבור שאחת הסיבות לכך היא השקעה מקומית נמוכה במכונות ובציוד, הפוגעת בפריון: "אמצעי המימון במשק הולכים להחלפת בעלויות, במקום להשקעות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ספינה של צים

"הירידה החדה ביצוא היא אחד הגורמים החשובים לירידה בצמיחת המשק ברבעונים האחרונים", אומר ירום אריאב, שכיהן כמנכ"ל האוצר ב–2007–2009. "נכון, הירידה ביצוא מושפעת מהעלייה המתונה מאוד בתחום בעולם, אבל אי־אפשר להאשים את העולם בכל — גם אנחנו אשמים. השקעות הן המפתח לצמיחה וליצוא. בתקופה שלי באוצר, המשק צמח ב–5% בממוצע בשנה".

שלשום פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שליליים על יצוא הסחורות מישראל: ירידה של 21.7% בפברואר עד אפריל (במונחים שנתיים), לעומת שלושת החודשים הקודמים — נובמבר 2015 עד ינואר 2016 — שגם בהם חלה ירידה של 13.7%. הנתונים האלה מצטרפים לנתון עגום נוסף שפירסמה הלמ"ס לפני כמה שבועות, שלפיו המשק הישראלי צמח בקצב של 0.8% בלבד ברבעון הראשון של השנה.

"חשוב שהחדשנות תחלחל לכל המשק"

אריאב מוסיף כי "הירידה ביצוא מדאיגה, אבל לפני כן אני רוצה לדבר על הדשדוש המתמשך בהשקעות בציוד במכונות — דבר הפוגע בהתחדשות המשק בטכנולוגיות מתקדמות, מביא לירידה בפריון ובסופו של יום — פוגע ביצוא ובצמיחה. זו בעיה קשה ומתמשכת, שנובעת מכך שהפכנו לארץ אוכלת משקיעיה. אנחנו לא רואים בישראל מפעלים ואמצעי ייצור חדשים, ואנשים לא מוכנים להשקיע בישראל. המימון במשק הולך להחלפת בעלויות במקום להשקעות, ואני מאוד מוטרד.

ירום אריאבצילום: דודו בכר

"הסיבה המרכזית למצב הזה הוא חוסר אמון כללי במערכת, והשקעות מבוססות על אמון. כיום אף אחד לא מאמין באף אחד, ולכן אף אחד לא משקיע. כשאנשים משקיעים היום, הם מצפים לפירות בעתיד. אבל כשלא מאמינים, כשחוששים מהחלפת מדיניות מהיום למחר וממחר למחרתיים, וכשאין ביטחון בעתיד — ההשקעות נפגעות, וכשההשקעות נפגעות — הצמיחה נפגעת. זה גם מתחבר לאווירה הכללית במדינה ובמשק".

לדברי אריאב, "בנוסף לאובדן האמון, הצמיחה נפגעת גם בגלל המדיניות הממשלתית. כמו בעבר, הממשלה אמורה לחלוק את הסיכון עם המשקיעים, אבל כיום יש פחות כלים לעשות זאת. צריכים לחזור לחוק שהיה קיים בעבר לעידוד השקעות הון. יש הרבה כספים מוסדיים לשם כך, אבל בגלל אובדן אמון ועלייה בסיכון הם הולכים להשקעות בחו"ל. צריכים לעודד השקעות בישראל, ובייחוד במכונות ובציוד".

אריאב חוזר ומדגיש כי "היצוא, מסורתית, הוא אחד ממנועי הצמיחה של המשק, וכשהיצוא נפגע — הצמיחה נפגעת. כמו כן, ההשקעות משפיעות מאוד על היצוא. כשאין השקעות היצוא נפגע. אי־אפשר להמשיך לחיות רק עם צמיחה המבוססת על צריכה פרטית ועל עלייה בצריכה הציבורית. הצמיחה צריכה לכלול במקום חשוב את היצוא, כמו בעבר. אם ההשקעות לא גדלות כמו שרצינו נהיה בבעיה לא רק עכשיו, אלא גם בעתיד. ההיי־טק חשוב, אבל הוא מעסיק רק 7%–8% מהציבור. חשוב שהחדשנות תחלחל לכל המשק".

"היצוא הישראלי תלוי במעט חברות גדולות"

גל הרשקוביץצילום: אמיל סלמן

גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים באוצר ב–2011–2013, טוען כי "צריך להיזהר כשמדברים על היצוא על בסיס נתון תקופתי, כיוון שזה ענף המאופיין בתנודתיות גבוהה — בעיקר כשהיצוא מישראל תלוי במעט מאוד חברות גדולות מאוד, כמו טבע, אינטל וכיל".

עם זאת, הרשקוביץ מודה כי הנתונים מדאיגים. "צמיחת המשק נמוכה ביחס לפוטנציאל שלו. מאחר שהצמיחה בארה"ב ובאירופה סבירה, הנתונים מעידים על בעיה פנימית אצלנו. הגידול באוכלוסייה וההזדקנות שלה, לצד שינויים בהרכב הדמוגרפי ובגילי המשתתפים בכוח העבודה רק יחריפו את הבעיה".

לדבריו, "שיעורי הצמיחה לנפש בישראל היו גבוהים בעשור האחרון ביחס למדינות OECD עד 2013. מאז הם בירידה. הרכב הצמיחה מעיד על היחלשות ביצוא ובהשקעות, ועל כך שהמשק נשען על צריכה פרטית. יש להתייחס לנתונים בזהירות בשל ריכוזיות היצוא, שעלולה לגרום לתנודתיות. עם זאת, יש להביא לידי ביטוי במסגרת התוכנית הכלכלית הקרובה צעדים משמעותיים בהרכב התקציב, וכן רפורמות שיתרמו להגברת הצמיחה וצמצום הפערים, תוך הצבת יעדים ליצירת התנאים להגברת ההשקעות, תחרותיות היצוא והגדלת הפריון, שנמצא ברמה נמוכה".

בהתייחסו לסעיפי תקציב המדינה ל–2017–2018, סבור הרשקוביץ כי כדי לעודד את הצמיחה ואת היצוא יש להשקיע במרכזי השקעות, מחקר ופיתוח, מינהל סחר חוץ, ערבויות מדינה לביטוח חוזי יצוא, והרחבה והנגשה של קרנות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. כמו כן, יש ליצור קרנות למינוף ההשקעה בתשתיות — ובעיקר בתחום התחבורה; להקדים הוצאה לפועל של פרויקטים כדאיים כלכלית; להשקיע בהכשרות מקצועיות; להרחיב מס הכנסה שלילי; לאכוף חוקי עבודה, ובעיקר להעלות את שכר המינימום ולפתח תחבורה ציבורית בפריפריה לאזורי התעסוקה.

פרופ' עומר מואבצילום: דודו בכר

בתחום המבני, הרשקוביץ קורא להתמקד בהגברת היעילות של הסקטור הציבורי על ידי צעדים כמו "הקטנת הביורוקרטיה והרגולציה הלא יעילה, שפוגעות בתחרותיות היצוא ובהשקעות, תוך העמסת עלויות ויצירת אי־ודאות". לדבריו, "אלה נושאים שמצד אחד מהווים נקודת חולשה של המשק לפי כל מדד ודירוג, כולל זה של הבנק העולמי, ומאידך, מידת ההשפעה שלהם על היעדים היא משמעותית.

"לכן, יש להקפיא כל צו, תקנה או הוראה שמשפיעים על עלויות הייצור ללא בחינה ואישור של ההוצאות (עלויות ציוד ואדמיניסטרציה) והתועלות. בנוסף, צריך לקבוע יעדים לכל משרד לצמצום רגולציה לא אפקטיבית, ולקבוע לוחות זמנים מחייבים לתהליכים מרכזיים כגון רישוי עסק ורישום נכס, עם מנגנוני בקרה וסנקציות — כפי שנהוג בהתנהלות מול המגזר העסקי".

הצעת ייעול נוספת של הרשקוביץ היא קביעת יעד מחייב לשיפור הדירוג של שירותים ממשלתיים מרכזיים במדד הבנק העולמי. "יש לוודא יישום מהיר של הרפורמה בניהול ההון האנושי במגזר הציבורי וביטול כפילויות של מטות יחידות וגופי גבייה", הוא מסכם.

"הורדת מס החברות תעודד את היצוא"

פרופ' עומר מואב, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת ווריק בקובנטרי שבאנגליה, מסכים כי נתוני היצוא אינם מעודדים, אך קורא להימנע מתגובה מבוהלת או מדיניות קצרת טווח, "כמו רכישת דולרים על ידי בנק ישראל". לדבריו, "יצוא אינו מטרה, הוא אמצעי לשיפור רווחת החיים של אזרחי המדינה. אין טעם לסבסד את היצוא או את היצואנים אם רוצים כלכלה צומחת לאורך זמן. מאידך, את היצוא ניתן ואפשר לחזק לאורך זמן אם ישפרו את הרגולציה והביורוקרטיה הכרוכה סביבו בישראל, שהיא היום חסם מכביד מאוד, בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים. אם יורידו את מס החברות הגבוה, יכירו בחשיבות ההכשרה הטכנולוגית ברמה הגבוהה, ויפעלו להגדלת פריון העבודה המאוד נמוך בישראל — ניתן להגדיל את הפריון".

לדברי מואב, יש ויכוח בין כלכלנים סביב השאלה אם מסים פוגעים בצמיחה, אולם אין לו ספק שהורדת מס החברות תעודד את היצוא. "אני בספק אם לאורך זמן זה יפגע בהכנסות המדינה — שכן היצוא יגדל וההכנסות ממסים יגדלו", הוא אומר. בנוגע לחוק עידוד השקעות, מואב טוען כי הוא מסייע ליצוא — אבל פוגע בתעשיות שאינן קשורות ליצוא. לכן, לטענתו, "צריך לשקול את הפעלתו בתשומת לב רבה, שכן הפריון בתעשיות המסורתיות הוא נמוך מאוד היום. בדיקה לאורך זמן מגלה כי יש קשר גבוה בין נתוני היצוא והיבוא של ישראל — לאורך זמן הם זזים יחד. לכן הסרת חסמי יבוא תתרום בסופו של יום גם להגדלת היצוא".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker