הבנקים מחפשים ח"כים שיעזרו להם להציל את חבילות הפרישה

ח"כ גפני אישר כי נציגי הבנקים פנו אליו - אך מסרב לכנס את ועדת הכספים לדיון בעניין ■ לפי שעה לא נמצא ח"כ שמוכן לטפל בנושא, ככל הנראה עקב חשש מביקורת ציבורית

צבי זרחיה
צבי זרחיה

איגוד הבנקים ובכירים בבנקים פנו בימים האחרונים ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ולח"כים נוספים בוועדת הכספים בבקשה לקדם חוק שיבהיר כי הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי אינה חלה על חבילות הפרישה שמובטחות להם.

לפי שעה, לא נמצא חבר כנסת שיגיש הצעת חוק פרטית בעניין, ככל הנראה מחשש לביקורת ציבורית. בעקבות פניית TheMarker אישר גפני כי קיבל פניות מאיגוד הבנקים ומבכירים בבנקים, אך סירב לחשוף מי פנה אליו בעניין. הוא הוסיף כי ישוחח על כך עם שר האוצר, משה כחלון.

עו"ד אבי ליכט
עו"ד אבי ליכטצילום: אמיל סלמן

בוועדת הכספים מסרבים לפי שעה לכנס ישיבה של הוועדה שמטרתה לחוקק תיקון לחוק הגבלת שכר הבכירים. לדברי גפני, הוא השיב לפניות הבנקים כי "הנושא אינו נמצא על סדר היום. הוועדה חוקקה את החוק להגבלת שכר הבכירים (שגם התקבל בקריאה שנייה ושלישית במליאה) ויש לפעול לפי החוק". באיגוד הבנקים סירבו להגיב.

החוק מגביל את תקרת השכר בחברות פיננסיות ל-2.5 מיליון שקל בשנה ופי 35 משכר העובד הזוטר ביותר - כך שנוצרת בעיה בתשלום שכר גבוה מכך. בכנסת התרשמו שהבנקים נחושים לעתור לבג"ץ אם לא יימצא פתרון, והם אף שכרו לצורך כך את עו"ד רלי לשם. ואולם לוח הזמנים לקידום הנושא קצר, מכיוון שחוק שכר הבכירים ייכנס לתוקף ב–12 באוקטובר. לפיכך, על הבנקאים להחליט לגבי פרישה אפשרית מוקדם ככל האפשר.

בוועדת הכספים אומרים כי לפי פרשנות הוועדה, החוק שהתקבל בכנסת לא פוגע בזכויות הפנסיה והפרישה של עובדי הבנקים והגופים הפיננסיים, ומקורות בכנסת הוסיפו כי לא כדאי להסתמך על חוות דעת משפטיות חיצוניות מטעם הבנקים.

פלוג וכחלון ציפו שליכט ירגיע את הבנקים

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים
משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקיםצילום: אוליבייה פיטוסי

בחודש האחרון נערכו התייעצויות בוועדת הכספים, במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובבנק ישראל - חלקן בהשתתפות נציגי הבנקים - במטרה למצוא נוסח שיבהיר שהחוק לא כולל את תנאי הפרישה והפנסיה. נציגי הבנקים הזהירו מפני עזיבה של כ-100 בכירים בעקבות חשש מפגיעה בתנאי הפרישה שלהם.

כחלון, משרד האוצר ובנק ישראל ציפו שחוות הדעת של ליכט - שתהווה "הוראת מעבר" לביצוע החוק - תוציא את הערמונים מהאש, ותרגיע את חששות הבנקים.

מקורות כלכליים טענו כי במהלך הדיונים הושגה הבנה שלפיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, יגבש חוות דעת שתקבע שהחוק לא יחול על תנאי הפרישה והפנסיה. עם זאת, ליכט ומשרד המשפטים טענו אז כי לא הובטח דבר בעניין, שכן "הנושא בבדיקה".

ליכט הודיע בשבוע שעבר למפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, שלא יכתוב את חוות הדעת - באמצעות מכתב ששיגר ליועצת המשפטית של בנק ישראל, טידה שמיר, וליועץ המשפטי למשרד האוצר (בפועל), אסי מסינג.

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים
משה גפני, יו"ר ועדת הכספיםצילום: מיכל פתאל

"משימה 'כבדה' מדי"

המכתב של ליכט למעשה מגלגל את האחריות על הנושא בחזרה לכנסת. הוא כתב בו כי בפניו עמדו שתי אפשרויות: "הראשונה, לקבוע הסדר פרטני שיהווה השלמה של הוראת המעבר שקבע המחוקק. לטעמנו מדובר במשימה 'כבדה' מדי, שאינה מתאימה לפרשנות משפטית, בעיקר על רקע ההוראות העמומות של החוק. מקומן של הוראות מעבר מפורטות מעין אלה הוא בחקיקה ראשית".

בעקבות כך, ליכט סבור כי "למרות הקשיים שמעלה חוק זה בנוגע לעובדים קיימים, למרות החשש שהועלה מהשלכותיו של החוק, ולמרות רצוננו לסייע — לטעמנו אין מקום למעורבות ישירה שלנו בדרך של חוות דעת, בעיתוי הנוכחי. יתר על כן, איננו שוללים הבעת עמדה התומכת בפרשנות זו בהליך עתידי וקונקרטי, לאחר בחינת העובדות באותו מקרה".

במכתב ליכט חשף גם כי משרד האוצר ובנק ישראל פנו אליו בבקשה שיאפשר לבנקים לבצע הפרשות של מאות מיליוני שקלים לפחות, בגין תגמול עתידי של עובדים בכירים. הבקשה היתה לבצע את ההפרשה בתוך חצי שנה, לפני שהחוק ייכנס לתוקף.

ליכט הסביר מדוע החל בבדיקה, ואמר: "מלכתחילה מהלך זה לא היה מהלך רגיל. זאת, מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה אינו נוטה להעניק חוות דעת מראש בסוג זה של חוקים מסחריים, שכל תחולתם בתחום המשפט הפרטי. עם זאת, עקב החשש מפגיעה קשה, בעיקר בהתנהלות הבנקאית, ונוכח הקשיים שהעלה החוק, ביצענו בדיקה מכינה לקראת כתיבת חוות דעת".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ